כתבה מעניינת הופיע בחלק החדשות של האתר של כתב העת Nature.
בתחילת הכתבה מוזכר מחקר שפורסם בכתב העת Science. המחקר מסביר שניתן היום להעריך את גילו הצפוי של האדם בדיוק של 77% הודות לזיהוים של קבוצה מסוימת של גנים.
חוקרים אחרים לעגו לכותבי המאמר ב Science ופרסמו את דעותיהם בעזרת Twitter ובבלוגים. תוך שבוע פרסמו מחברי המאמר שיתכן והיה להם טעות.
למרות שהמאמר עבר שיפוט מטעם Science, הוא לא עמד בלחץ של חוקרים אחרים מומחים בתחום, שהחליטו להגיב.
מה זה אומר על תהליך השיפוט של כתבי עת אקמיים? מה זה אומר על יוקרתו של Science שנפגע רק לפני כמה שנים בסקנדל מאד מתוקשר?
ומה זה אומר לגבי כוחה העצום של אתרי וכלי Web 2?
יש חוקרים שמעדיפים להראות את מאמריהם לציבור בטרם יפרסמו אותם בכתבי עת כמו ב arxiv למשל. בעזרת ביקורת בונה הם יוכלו לשנות ולתקן את המאמר ואז לנסות לשלוח אותו לפרסום מדעי מוכר.
מי שעושה שימוש יעיל בכל ההערות וההמלצות הללו, הוא אתר Faculty of 1000. להם יש אלפי שופטים שמדרגים מאמרים שמתפרסמים בכתבי עת שונים ומוסיפים מהידע שלהם על הנאמר. כל זאת לטובת המחקר האקדמי. יש להם גם שיטת דירוג משלהם.
בכתבה מופיע שיטת הערכה בשם 'alt-metrics'. בשיטה זו נמדדת כל הפעילות ברשת סביב מאמר שפורסם. בסוף ניתן יהיה לתת דירוג למאמר בהתאם ל 'alt-metrics' שלו.
זה מזכיר קצת את שיטת ה Sentiment Analysis עליו דיברנו במקום אחר.
