יום שלישי, 28 ביולי 2015

מה קורה עם הבלוג הזה?

כן, כן, אתם צודקים.
לא כתבתי כאן כלום כבר כמעט שנתיים.
לא שאין חידושים והתפתחויות, יש ועוד איך! כל הזמן.

פשוט בגלל העבודה הרבה אני לא מצליח לעדכן את הבלוג.
חבל לי אבל בינתיים זה המצב.

אולי יום אחד אוכל לחזור ולהתמסר לזה יותר.

בינתיים אני מודה לכם על הקריאה וההערות.

להתראות

יום שלישי, 19 בנובמבר 2013

עדכון קצר לגבי Jstor

בשבועות האחרונים קיבלתי מספר פניות בנושא מאגר המידע Jstor.
הסיבה לפניות היו שמועות לא ברורות שהספרייה הלאומית "מחלקת" כביכול גישה חינמית למאגר.

אנחנו לא יכולים כמובן לתת גישה למשהו שלא שלנו אבל החלטתי לברר בדיוק על מה מדובר. היה לפני כשנה יום עיון בנושא אבל מאז ועד היום לא דובר בכלל על שיתוף פעולה כלשהו שלנו עם Jstor.

אז הנה הפרטים כפי שאני הבנתי אותם (עם בשורה טובה בקרוב):

לפני כשנתיים התחילו הספרייה הלאומית ואוניברסיטת חיפה בפרויקט לסריקת כתבי עת ישראליים במסגרת מאגר JSTOR. עד היום נסרקו והועלו למאגר 4 כתבי עת ישראליים- תרביץ, ציון, אופקים בגאוגרפיה ומגמות.
ארבעת כתבי עת אלו מופיעים בשתי חבילות שונות של Jstor - חבילת Jewish Studies וחבילת Middle East Studies. עד לסיום הפרויקט, מקווים ש50-60 כתבי עת ישראליים יתווספו למאגר.

בתקופה ההיא הועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה, פנתה לאוניברסיטאות ולמכללות עם הצעה להיכנס לאיתם להסכם. המוסודות יחתמו (וחלק אכן חתמו) שיקבלו את הגישה לכתבי העת הישראליים למשך 7 שנים אבל אחר כך יתחייבו להמשיך את המנוי בעצמם. ההסכם לא כלל את המכללות לחינוך.
ות"ת העבירה לספרייה הלאומית את שמות הספריות ואנחנו העברנו את המידע (IP) ל Jstor.

כיום המוסדות שהצטרפו לפרויקט נהנים מגישה חינמית לכתבי העת הישראליים גם אם הם לא חלק מחבילת ה Jstor שהם רכשו. הצעתי לספריות שפנו אלי עם שאלות בנושא ההסכם,  שיפנו לות"ת כדי לברר, הם הכתובת.

החדשות הטובות הם שבחודשים הקרובים בע"ה, ארבעת כתבי העת הללו (ונוספים בהמשך), יונגשו חינם לאזרחי המדינה דרך הספרייה הלאומית. המשתשמים יצטרכו לפתוח חשבון (חינם) בספרייה ויוכלו להגיע מהאתר שלנו אל מאגר Jstor. כמובן שלא כל המאגר יהיה חופשי אלא רק כתבי העת שבהסכם.
מצידנו אנחנו צריכים להיערך לפרוקיט מבחינה טכנולוגית. עובדים על זה...
Enhanced by Zemanta

יום שני, 30 בספטמבר 2013

יום חג לספרייה הלאומית

היום ה 30.9.13 הספרייה הלאומית של ישראל תציין (באיחור מסוים) 120 שנה להיווסדה.

היו מספר נסיונות בשלהי המאה ה-19 להקים ספרייה מקיפה לעם היהודי אבל הנסיון שלבסוף צלח, נעשתה על ידי ארגון "בני ברית" שפעלה  כדי לסייע לקהילות יהודיות בנושא חינוך, חברה ותרבות.
הספרייה נקראה "בית הספרים מדרש אברבנאל". את משלוחי הספרים הגדולים תרם ד"ר יוסף חזונוביץ' רופא מביאליסטוק שבסך הכל העביר מעל 20,000 ספרים לירושלים.
בניין הספרייה עברה מבית עמיאל לבניין בני ברית ולבסוף היצטרפה לאוניברסיטה העברית עם כינונה ב 1925.







אחרי מלחמת השחרור עברו אוספי הספרייה למספר מקומות במערב ירושלים עד שנבנה הקמפוס בגבעת רם. הספרייה שוכנת שם מאז 1960. עד לפני מספר שנים הספרייה נקראה "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי" אבל היום היא מנותקת לגמרי מהאוניברסיטה (מלבד המיקום הגאוגרפי) ונקראת "הספרייה הלאומית".

יש כ-5 מליון פריטים בספרייה. חוץ מספרים יש גם תמונות, מוזיקה, מפות, כתבי יד ארכיונים ועוד. כמובן שיש גם הרבה "אוצרות" כדוגמאת כתב יד הרמב"ם וכתר דמשק.

בשנים האחרונות הספרייה משקיעה משאבים רבים בפרויקטים דיגיטליים שונים, במטרה להנגיש את האוספים שלה לציבור. חלק גדול מעבודתי בספרייה קשורה לפרויקטים אלו.

הערב יתקיים ארוע חגיגי לעובדי וגימלאי הספרייה. לפי התוכנית נראה שיהיה ערב מיוחד במינו, אחד שקורה רק פעם ב-120 שנה.

תמונות יבואו בהמשך...


המשך:
היה ערב מיוחד במינו. היה סעודה חגיגית והופעה של אורי וגברי בנאי (סיפורי ירושלים) אבל מבחינתי הדבר המרגש ביותר היה  4 תערוכות של אוצרות הספרייה הלאומית. לספרייה יש המון פריטים נדירים בכל מיני פורמטים ומתקופות שונות בהיסטוריה. קשה לתאר את ההרגשה כשאתה עומד ליד כתב ידו של הרמב"ם מהמאה ה-12 או בדפים הגדולים של כתר דמשק מתקופה קדומה יותר. אפשר לדמיין את הרמב"ם יושב ולאור הנר כותב את פירושו למשנה בקולמוס ודיו. הדפים הללו ואוצרות אחרים שבדרך כלל נעולים במרתפי הספרייה, הוצאו לשעה קלה לטובת המבקרים. לידם הוצבו שומרים ומיד לאחר התערוכה הם הוחזרו למקומם הבטוח.

4 התערוכות פוזרו בספרייה ולא הצלחתי לראות הכל ובכל זאת היתה זו חוויה מיוחדת במינה. לא כל יום רואים מכתב של מוצרט, פקודה צבאית של נפוליון, טקסט בארמית-סורית מהמאה ה-9 (לפני 1200 שנה!) או כתבים של אייזיק ניוטון - הכל בכתב ידם.

לאלו מכם שמקנאים, אני יכול להציע לחפש את הפריטים במערכת "מרחב" שלנו. הכל אמור להיות סרוק וניתן לראות אותם דרך האתר.

מזל טוב לספרייה הלאומית!






יום רביעי, 31 ביולי 2013

יום עיון Primo

הרבה זמן כבר לא כתבתי כאן בבלוג. זה לא שאין על מה לכתוב (תמיד יש). פשוט יש לי הרבה עומס בעבודה ולא יצא לי לשבת לכתוב.

חלק מתפקידי הוא לתאם את הטיפול במערכת פרימו של הספרייה הלאומית. מסיבה זו שמחתי להשתתף אתמול ביום עיון בנושא פרימו ומנשקי חיפוש שארגנה מאל"י ואוניברסיטת חיפה.


 יותר ויותר ספריות בארץ מתחילות להשתמש בפרימו. חוץ מחלק מהאוניברסיטאות יש גם 17 מכללות. הנושא לא פשוט וטוב הגדירה  זאת נעמי גרידינגר סגנית המנהל של ספריית חיפה כשאמרה בפתיחת הכנס "פרימו היא מערכת מאתגרת שמעוררת שיח ודיון".

פרימו הוא כלי גילוי או באנגלית discovery tool. הוא דומה יותר למנוע חיפוש משוכלל מאשר לקטלוג ספרייה קלאסי. חלק מהקשיים בשימוש בו נובעים מכך שהספריות והסטודנטים לא מבחינים בין שני הדברים. שניהם חשובים ולעיתים יכולים להשלים אחד את השני. Primo הוא לא יכול להחליף לגמרי את אפשרויות ה OPAC. את זה גם אמרה ד"ר תמר שדה מ ExLibris שהיתה הראשונה להרצות.

היא דיברה על הגידול ב Knowledge base  של Primo Central  שהיום כולל 600 מליון פריטים. זה אומר שכשאנחנו מחפשים במאגרי מידע דרך Primo אפשר להגיע ליותר ויותר תוצאות.
תמר הפסיקה את הרצאתה והעבירה את הבמה לריקי טרכנטנברג שמנהלת את המוצר (Primo) בחברת ExLibris. ריקי דיברה על השינויים בגירסאות החדשות של Primo, מה קיים ומה מתוכנן לעתיד הקרוב.
אחד הדברים החשובים הוא הגדרת טווח שנים בחיפוש. אפשר להגדיר תקופת זמן מדויקת ולא רק "שנה אחרונה" 5"שנים אחרונות" וכו'. בנוסף יהיה slider של השנים בדומה למה שמופיע במאגר EBSCO.
אם חיפושים לא יניבו תוצאות, מעכשיו פרימו ייתן המלצות שלו לייעול החיפוש.
יופיע גם כפתור like של Facebook. משתמש יוכל לשלוח ספרים לחשבונו ולהראות לחבריו מה הוא קורא. תמר אמרה שיהיה מעניין לראות אם/איך זה יצליח. יש הרי ב Primo אפשרויות "חברתיות" של תגיות ותגובות אבל נעשה בהם מעט מאד שימוש. אולי שיתוף ב Facebook יצליח יותר.
ב ExLibris עובדים עכשיו גם על אפליקציה לסמארטפון. כיום קיים ב Primo אתר מותאם אבל כמובן שבדורינו מתבקש שיהיה גם אפליקציה אמיתית.
מתוכנן גם שיפורים בעברית. יש בעיות רבות בעברית בעיקר לכל הקשור לחיפוש של כתיב מלא וחסר. ExLibris עובדים על פיתוח גם בתחום זה (יש מספיק דוברי עברית שעובדים בחברה, כמובן). הזכירו שהשנה נוסף מאגר מכון סאלד ל Knowledge Base של Primo ובימים הקרובים יתווסף גם "פאר" של האוניברסיטה הפתוחה.
עוד דבר שריקי הזכירה זה ה FRBR  מה שמופיע ב Primo כ"גירסאות נוספות". בגירסאות הבאות המערכת תחייב (בהתאם להחלטת הספרייה) להיכנס לרשימת הגירסאות ולא לבחור רק את הגירסא המוצגת.

מדוע המערכת מציגה רק את הגירסא הספציפית הזאת של הספר (ומכניסה את האחרים ל FRBR) זה שאלה שעלתה בהרצאה של שרון שפירא-גלאובך מאוניברסיטת חיפה. היא נתנה הסבר פילוסופי מקיף לנושא של FRBR בעקבות ההגדרה של IFLA על "הקשרים בין גירסאות שונות של יישויות בספרייה".

תמר שדה דיברה הרבה על שיפורים בתכולה ובאיכות החיפוש של Primo ו primo Central. כיום 57% מהפריטים (התוצאות) יש metadata מלא גם תקצירים וגם טקסט מלא. היא הוסיפה הרבה סטטיסטיקות שהיא מקבלת ממשתמשי Primo בכל העולם. יש 50% הורדות (כניסה למאמר) הראשון שמתקבל בתוצאות. לכאורה זה מראה שתוצאה זו מאד רלוונטית והחיפוש הוא מדויק. 85% מוצאים כנראה את התשובה כבר בדף תוצאות הראשון. צריך כמובן להיות מאד זהירים בפרשנות שנותנים לסטטיסטיקות. זה לא תמיד מראה את התמונה המלאה. בממוצע לוקח 3.5 דקות של חיפוש עד לביצוע של הורדה של מאמר. גם כאן אפשר לפרש את הנתונים בדרכים שונות.
תמר הוסיפה שיהיה שיפור גם ב known item search זאת אומרת לא חיפוש חומר לפי נושא אלא פריט ספציפי. בגלל שזה כלי גילוי, לכל חיפוש יש מספר תוצאות אנחנו כמובן רוצים שהפריט הספציפי שחיפשנו יופיע במקום הראשון. זה לא תמיד קורה.
זה מתקשר לנושא של הדירוג/רלוונטטיות. הרלוונטיות ב Google היא בדרך כלל מצוינת ומשתפרת מזמן לזמן. גם Primo שואף להשתפר. אפשר לעשות זאת בין היתר בעזרת כל מיני מבדקים. תמר הזכירה את ה A/B testing ואת האפשרות להכין שני ממשקי חיפוש ולתת לנבדקים לחפש בשניהם ולתאר את תחושתם מהתוצאות.

נושא נוסף שהיא העלתה היא העליה ברמה של כתבי עת ב open access ועל הוספתם ל Primo Central. זה טוב למחפשים אבל זה גם טוב לכתבי עת עצמם שמקבלים חשיפה נרחבת הודות למערכת. גם ההוספה של עשרות institutional repositories מכל מיני מוסדות אקדמיים בעולם, עוזר גם למחפש וגם למוסדות עצמם.
תמר הזכירה ש discovery tool כמו Primo (או Summon ו EDS), הם כלים מצויינים לחיפוש ולמציאה עקראית (serependity). אבל לא בכל מקרה זה תחליף ל OPAC הטוב והמוכר.

אולגה מרזין מהמכללה האקדמית בעמק יזרעאל דיברה על שתי הסוגים השונים של Primo. הגירסה בה הם (ויתר המכללות) משתמשות נקראית Total Care זאת אומרת שחברת ExLibris מטפלת בכל ההקמה, העדכון והתחזוקה של המערכת. היתרון הגדול בזה הוא שזה מונע את הצורך בכוח אדם רב של אנשי מערכות מידע, דבר שבדרך כלל חסר במכללות. החסרונות הם שהספרנים לא יודעים מספיק לנצל את אפשרויות המערכת ועל כל שינוי שהם רוצים לעשות בממשק הם נאלצים לחכות לעדכון השנתי.

בספריות גדולות יותר יש שימוש ב Primo "רחב" יותר. כשיש צוות של מתכנתים וגרפיקאים במוסד אקדמאי, אפשר לעשות נפלאות בשינוי ההגדרות, הממשק והעיצוב של Primo.
דוגמא לכך נתן הדר מילר מהספרייה הלאומית. הוא הרצה בעיקר על ה Primo שלנו לאוסף התצלומים (יש לנו מספר "פרימואים" לצרכים ולאוספים שונים). הוא מתכנן שינויים מקיפים מאד מבחינה הנגשתית והראה שקופיות של הממשקים החדשים. לפעמים קשה אפילו לראות שמדובר באותה תוכנה. הוא הזכיר שבמשך 120 שנה הספרייה אספה כ 5 מליון פריטים, אבל תוך זמן מאד קצר קיבלנו 2 מליון תצלומים (ישנים). אי אפשר לקטלג בצורה יעילה כמות כל כך גדולה של פריטים ולכן אנחנו בוחנים את האפשרויות השונות של crowdsourcing. בספריית הקונגרס בזמנו העלו המון תמונות ל Flickr וביקשו מהקהל שיעזרו בתיוג. הדר מתכנן (וכבר מבצע) כל מיני תוכניות כאלו.

בהפסקת הצהריים היה סיור מעניין לספרייה המחודשת של אוניברסיטת חיפה (תודה לריקי).

אחר הצהריים היה פאנל חשוב בנושא עתיד מנשקי החיפוש. השתתפו  שלומית פרי – מנהלת ספרית מדעי החברה וניהול באוניברסיטת ת"א, בועז דותן - מתאם מערכות מידע ספרייתיות באוניברסיטת חיפה, מוטי יגר - ראש תחום טכנולוגיות מידע ומחשוב בספריית הטכניון, ד"ר יואל לניר - מרצה בחוג למערכות מידע באוניברסיטת חיפה וד"ר תמר שדה - דירקטור שיווק ב ExLibris

עלו בדיון הרבה נקודות מעניינות. הציעו שכלי גילוי לא ישרתו רק את הספרייה אלה יהיו מחוברים למערכות לימוד אחרות באוניברסיטה כמו ה Moodle, דיברו על תצוגה יעילה יותר, התאמה אישית מדויקת בעזרת data mining, טכנולוגיית חדשות, חיפוש חברתי ועוד.

סך הכל יום מעניין ומחדש.
תודה לועדת ההיגוי של מאל"י ולאוניברסיטת חיפה.


הנוף מהמרפסת שלידה התקיימה יום העיון.

יום רביעי, 29 במאי 2013

יום עיון של Swets

אתמול השתתפתי ביום עיון שארגנה חברת Swets ונציגיה בארץ. יום העיון התקיים בתל אביב בהשתתפות ספרנים מספריות אקדמיות שונות.


Swets היא אגריגטור של כתבי עת וכתבי עת אלקטרוניים, וספריות רבות נהנות משרותיהם. אך הם גם פועלים כחברת תוכנה המספקת פתרונות וכלים שונים לניהול אוספי הספרייה.
הנציגה בארץ אילנה אבנד-דוד, הרצתה על הפלטפורמה החדשה של Swets לניהול ספרים אלקטרוניים. היא סיפרה שהם יכולים למכור ספרים מרוב המו"לים ולהציג את כל האוסף באתר אדמינסטרטיבי אחד. זה מקל על הספרנים המנהלים את האוסף. היום הכלי הזה מוכר לספרני כתבי העת. בקרוב הוא יוכל לעבוד גם עם ספרים אלקטרוניים.

רוב היום הוקדש לנושא של הכלי המאד פופולרי בזמן האחרון - Mendeley.
למרות שהרבה כבר משתמשים בזה, לי עדיין לא יצא. זהו תוכנה חינמית לניהול מקורות ביבליוגרפיים, בדומה ל Endnote או Refworks. בעבר כשהייתי קורא ושומר לעמי מאמרים, השתמשתי קצת ב Connotea (שנסגר לא מזמן) וב Zotero.
היום לצערי אין לי הרבה שימוש בכלים כאלו אבל הם מצרך כמעט חובה לחוקרים וסטודנטים הרוצים לשמור את המאמרים שלהם, להוסיף הערות ותגיות ולאפשר חיפוש קל ומהיר כדי לאתר את המאמר הנדרש.
מבחינת הספרנים, אפשר להשתמש ב Mendeley גם ככלי לאיתור ביבליוגרפי. קהילת המשתמשים אספה עד כה 400 מליון מאמרים.  רק בעלי החשבונות עצמם יכולים לראות את המאמר המלא שהם שמרו אבל המאמרים כולם ממופתחים באתר ואפשר לחפש אותם לפי מילות מפתח למשל. בגלל ש Mendeley הוא פתוח לכולם (אלא אם כן החלטתי לחסום מאמר שהעלתי) הוא בעצם מהווה מאגר מידע ביבליוגרפי ענקי.
יש גירסה להתקנה במחשב וגירסה מקוונת. בדומה ל Dropbox או Google Drive אפשר לשמור, להעיר לתייג את המאמר במחשב האישי, וכל המידע שיצרתי יישמר גם בענן כדי שאוכל להגיע אליו ממחשב אחר או מהסמארטפון.
בנוסף ליתרון לחוקר האישי, Mendeley הוא גם רשת חברתית אקדמית בדומה ל academia.edu. אפשר לשתף מאמרים וליצור קבוצות סגורות או פתוחות לדיונים ומחקר.

יש הרבה משתמשים ב Mendeley בישראל. ששה מהם הוגדרו על ידי החברה כיועצים לחוקרים בארץ. מתוכם נכחו אתמול ביום העיון שנים, עידן בריר מת"א ואהבה כהן מבית ברל. שניהם הרצו והדגימו את השימוש בכלי חשוב זה.

מוצר חדש שפותח בשיתוף פעולה בין Mendeley ל Swets הוצג במחצית השניה של יום העיון. מדובר בגירסה של Mendeley למוסדות - Mendeley Institutional Edition.
הספרייה מזמינה את משתמשי Mendeley במוסד שלה להצטרף לקבוצת הספרייה. התמריץ להצטרפות הוא שידרוג החשבון האישי לחשבון פרמיום. הם ממשיכים לעדכן את החשבון שלהם ולהוסיף מאמרים אבל המידע נקלט על ידי הספרייה. הכלי מאפשר ניתוח ססטיסטי של השימוש בכתבי עת השונים כפי שמשתקף בעבודתם של חוקרי המוסד האקדמי. אפשר לראות מי מהחוקרים פרסם הכי הרבה בכתבי העת שיש למוסד ובאלו כתבי עת הוא מרבה להשתמש למחקריו. אם מדובר בכתב עת שאין לספרייה, יתכן שכדאי לרכוש אותה. המערכת משתמשת גם ב link resolver כדי לקשר בין הביבליוגרפיה של החוקרים למאמרים בטקסט מלא שיש לספרייה.

הנה מספר סרטוני הדגמה והסבר:




מבלי להתנסות בזה, נראה לי שה Mendeley Institutional Edition יכול להיות כלי מאד חשוב להערכה וניתוח של השימוש במנויים לכתבי עת אלקטרוניים שהספרייה רוכשת. בארץ עדיין לא רכשו את המוצר הזה אבל ככל שישתמשו יותר ב Mendeley לצורכי מחקר, אני מניח שספריות יתחילו לשקול את השימוש.

בסך הכל היה יום עיון מעניין. כמובן שהמטבח של בית המלון גם לא איכזב.







Enhanced by Zemanta

יום שבת, 27 באפריל 2013

overflowing
overflowing (Photo credit: zoetnet)
כן, כן. אני יודע.
די הזנחתי את הבלוג בזמן האחרון.
זה לא בגלל שלא היו חדשות מעניינות בתחום המידע והספרנות. תמיד יש התפתחויות בתחום.
זה רק בגלל מחסור בזמן ועומס בעבודה. בנוסף אני עובד על ההרצאות לכנס טלדן בעוד שבועיים.

אני מעלה כאן את הפוסט הזה רק כדי להודיע (גם לעצמי) שלא סגרנו את הבלוג. אנחנו עובדים על אש נמוכה כרגע ואני מקווה שכנתפנה קצת יותר נוכל להמשיך לכתוב ולעדכן.


Enhanced by Zemanta

יום חמישי, 7 במרץ 2013

ארכיון חדש: Confidential Print - Middle East


"השמש לעולם לא שוקעת על האימפריה הבריטית" כך טענו לפחות הבריטים במאות ה19-20. האימפריה ומושבותיה התפרסו בין קנדה לניו זילנד ובאחת מארצות אלו, בשעה מסוימת במשך היום, תמיד זרחה השמש.

חלק מכובד מהמושבות של האימפריה היו באזור מזרח התיכון. מבחינתנו בישראל דבר זה בא לידי ביטוי בין 1917-1948 בימי המנדט.

מוסדות הממשל הבריטי שפעלו ברחבי הגלובוס הנפיקו דוחות ומסמכים על פועלם ועל המתרחש בארצות בהם שלטו. החל מ 1820 ניירות אלו סופקו לנציגי משרדי החוץ והמושבות וגופים אחרים בממשל הבריטי ברחבי העולם. הם כונו ה Confidential Print. בשנות ה-50 החלו להדפיס כמעט כל טלגרמה או ידיעה.
מסמכי ה CP שונים במבנם. לעיתים מדובר על דף בודד ולעיתים ספר שלם. חלקם כוללים דיאגרמות, טבלאות, מפות ועוד.

Adam Matthew הוא מו"ל אלקטרוני שמתמחה בחומר ארכיוני ומקורות ראשוניים. אחד המאגרים החשובים שלהם נקרא Confidential Print – Middle East. במאגר זה אפשר לחפש מבין כמות עצומה של מסמכים, דו"חות, ניתוחים כלכליים, תקצירים פוליטיים, ביוגרפיות קצרות ומידע הנוגע לנעשה בארץ ישראל, פרס, עירק, ירדן, סוריה, לבנון, אפגניסטן, תורכיה, ערב הסעודית, תימן ומצרים המזרח התיכון בתקופת שליטתה של בריטניה וגם מעט לאחריו.
ניתן למשל לקורא על:
מרד האפגנים ב 1929
פתיחת תעלת סואץ ב 1869
ההתנקשות בלי סטאק  המושל הכללי של סודאן האנגלו־מצרית ב 1924
הקמת חברת הנפט האנגלו-פרסית
העימותים בין יוון ותורכיה ב 1922
ברית בגדאד 1955
ההפכיות הצבאיות בסוריה ב 1949
מלחמת השחרור של ישראל
ועוד.

לפני חודשיים הספריה הלאומית הוסיפה את הארכיון הזה לרשימת מאגרי המידע שלה. לפי מה שביררתי בזמנו עם טלדן (שמייצגים ומספקים את המאגר בארץ), אנחנו היחידים בישראל עד כה שרכשו אותה.

ניסיתי לחפש במאגר הזה משהו מעניין מבחינתינו. זה לא היה פשוט בכלל. יש המון חומר חשוב אבל מערכת החיפוש איננה טובה מספיק. הם אמנםסרקו את כל המסמכים ואפשר לחפש מילים בטקסט, אבל אין סיווג לפי נושאים. בחומר מסוג זה היה רצוי אפשרות של חיפוש לפי נושא.

מצאתי בין היתר שבשנת 1934 לצבא הבריטי במצרים היה ספריה שהכילה 2355 ספרים באנגלית ועוד 715 בערבית. מעל 1000 ספרים הושאלו באותה שנה.
אני מודה, זה לא מידע חשוב ומרתק כל כך.

יורם מלצר, עורך התוכן בספריה הלאומית, שיושב לצידי בעבודה, השקיע קצת יותר מאמצים ממני ומצא כמה פנינים בארכיון הזה. אני מאד ממליץ לקרוא את הפוסט שלו בבלוג של הספריה.

המידע בארכיון ה Confidential Print הוא אוצר עבור חוקרים והיסטוריונים של התקופה והאזור, ומהווה חלון אל העבר הקולוניאלי הבריטי במזרח התיכון.
Real Time Web Analytics