מפגש העשרה של איגוד האינטרנט הישראלי

מחר יום חמישי 28.10.2010 מתקיים מפגש העשרה של איגוד האינטרנט הישראלי בתל אביב.

הוזמנתי לבוא ולהרצאות (תודה אייל) בנושא שהתעסקתי בו קצת השנה - כלי רשת למתן תשובות ופתרון בעיות.

בטלדן Info 2010 נתתי הרצאה בנושא. חשבתי לחזור על הדברים אבל כצפוי ברשת, דברים משתנים במהירות. יש אתרים חדשים ואתרים ישנים שהפסיקו לפעול. בימים האחרונים אני מנסה לעדכן את המצגת.

הנה התקציר להרצאה:

איך מוצאים פתרון ברור וחד משמעי לבעיה דחופה או שאלה מבלי לנבור ברשימה ארוכה של לינקים?
מנועי החיפוש כמו Google ו Bing עוזרים לנו למצוא מחט בערימה של שחת.
הבעיה היא שלעיתים קרובות הם מציגים לנו מחט בערימה של מחטים - רשימה ארוכה של קישורים לאתרים שאולי באחד מהם נמצא מידע רלוונטי.
הנבירה הממושכת תובעת מאיתנו לא מעט זמן ולא תמיד מספקת את התוצאות הנדרשות לנו.
בהרצאה יוצגו כלים חדשים ומגוונים שהופיעו לאחרונה ברשת, ומנסים לפתור את המחסור הזה: מנועי תשובות המציגים תשובה ברורה וחד משמעית, כלים המבוססים על הרשת בזמן אמת (Real time Web) ועוד. ההרצאה תציג את הטכנולוגיות הקיימות ותדגים בעזרת כלים שונים איך אפשר לנסות למצוא פתרון או תשובה ברשת כשמנוע חיפוש לא מספק את התוצאות הנדרשות.

המפגש מיועד לחברי איגוד האינטרנט הישראלי ולקהל הרחב המתעניין בשיטות לחיפוש, עיבוד ושימוש במידע באינטרנט.

לפרטים

http://www.isoc.org.il/conf_heb/enrichment.html

Small Change: Why the revolution will not be tweeted

I

ב-4 באוקטובר, פורסם באתר האינטרנט של העיתון The New Yorker מאמר חשוב של העתונאי המפורסם Malcom Gladwell. מלקום גלדוול הוא מחברם של רבי מכר רבים בתחום העסקים והחברה, ביניהם  The Tipping Point, Blink, Outliers ואחרים. חלק תורגמו לעברית.

במאמר הוא יוצא נגד יכולות ההשפעה החברתית של כלי המדיה החברתית - web 2.0. הוא טוען שמהפכות אמיתיות ושינויים גורליים לא יכולים להיעשות באמצעות Facebook, Twitter ודומיהם מכיוון שהקשר הנוצר בין החברים ברשתות החברתיות איננו חזק מספיק. לא יתכן שלמישהו באמת יש 1000 ויותר חברים אמיתיים ב Facebook.

הוא תוקף את כל המעריצים של הפגנות הסטודנטים בטהרן ב 2009 שטענו שההפגנה יכלה להתקיים רק בזכותה של Twitter. לפי גלדוול רוב הציוצים באו מאיראנים ואחרים שכלל לא היו באיראן באותו העת. כדי באמת להתחיל מהפכה אמיתית וחזקה, צריך לקחת סיכון. כמה הודעות ברשת או אימייל שמסתובב בין חברים, זה לא מהפכה. הוא מזכיר את הפגנות הסטודנטים השחורים בצפון קרוליינה (1960) שחירפו נפשם מול בריונים לבנים והמשטרה במטרה להציב עובדות בשטח ולהילחם למען שוויון הזכויות.

עוד מציין גלדוול שכדי להתחיל תנועה מהפכנית חזקה, נדרשת סמכותיות וההיררכיה. ברשת חברתית שכולם שווים ואין מנהיגות, תנועה מגובשת וחזקה לא תיווצר.

יש בכל זאת יתרונות רבים למדיה החברתית טוען גלדוול, אבל בדרך כלל מי שמשתמש בכלים אלה כדי לקדם מטרה מסוימת, לא היה עושה זאת לו היתה נדרשת ממנו מאמץ פיזי רחוק מצג המחשב. להצטרף לקבוצת תמיכה ב Facebook  זה קל, להוציא המונים לרחובות זה כבר משהו אחר.

התגובות המתנגדות לדבריו של גלדוול לא איחרו לבוא. לא כולם מסכימים איתו כמובן.

סופה של Bloglines

       Image via CrunchBase

     בשבועות האחרונים היה אפשר לקרוא ברשת הספדים רבים לאתר     Bloglines. 

Bloglines היתה אחת מקוראי ה RSS הראשונים והמוצלחים. רק Google Reader היתה מתחרה ראוי. Bloglines נרכשה על ידי Ask בשנת 2005.

אבל עכשיו Ask החליטה לסגור את כל העסק הזה. הם טוענים, ובצדק, שהיום בעידן ה Real Time, הצורך ב RSS הולך ופוחת. זה נכון ש RSS מספק מידע בזמן אמת אבל היא בסך הכל טכנולוגיה להעברת מידע ולא כלי לחוויה חברתית כמו Twitter או Facebook שמתפקדים כחוייה או כדו-שיח בזמן אמת. ב- Ask הם מתמקדים בזמן האחרון בשירותי השאלות ותשובות המוצלח שלהם ועל כן החליטו לרדת מהנושא של קוראי RSS.

Google Reader היא עדין תחליף. הבוקר העברתי את כל ה RSS feeds שלי כקובץ OPML ל Google Reader. עוד שחקן מאד מוצלח בזירה זו הוא Netvibes עם קהל משתמשים אוהד מאד.

אבל האמת היא שכבר זמן רב אני לא ממש משתמש בקורא RSS וה-feeds הרבים שלי הצטברו ב Bloglines כמו ערימת כתבי העת על השולחן שלי (טוב, הערימה הזאת עולה ויורדת בהתאם להספק בעבודה).

RSS היה אמור לחסוך זמן אבל ככל שכמות המידע שרצינו לצרוך עלה, היה כמעט בלתי אפשרי להשתלט על כל הפוסטים וידיעות שזרמו בערוצי ה RSS.

כשהייתי פותח את Bloglines הייתי תמיד מתלבט היכן להתחיל. מכל אתר או בלוג חיכו לי רשימה ארוכה של דברים שלא קראתי. היה אפשר לסדר אותם לפי עדיפויות אבל לא ממש האמנתי בזה. אם נרשמתי ל feed זה סימן שהוא עניין אותי. כל עוד לא מחקתי אותו זה סימן שהוא עדיין מעניין.

אישית אני מעדיף להשתמש ב Twitter. ב Twitter אני מקבל ציוצים ממי שבאמת מעניין אותי ולפעמים הציוצים באים ישר מתוך הבלוגים כמו RSS. החלטתי שאני מעדיף לעבוד בשיטה זו. לא נוצר עומס במסך כי במילא מוצג על המסך רק הידיעות האחרונות. אני יודע שאם לא אכנס ל Twitter כמה פעמים ביום, אפסיד הרבה מידע אבל ברור לכולם שאין ברירה. אי אפשר לקרוא הכל.

רציתי להעביר את כל הבלוגים שאני רשום אליהם ב Bloglines ל Twitter. שאלתי ב Aardvark (קראו בפוסט קודם) האם יש שירות שהופך RSS feed ל Tweet ומהר מאד שמעתי על Twitterfeed. לאחר שנרשמים אפשר להוסיף feeds מבלוגים שונים ולהעביר אותם לחשבון שלך ב Twitter, Facebook, Ping.fm ואתרים אחרים. בצורה זו חשבון ה Twitter שלי הופך להיות תחליף לקורא RSS. זה אמנם לא נותן לי את כל האפשרויות שיש ב Google Reader למשל, אבל בשבילי זה מספיק טוב. בינתיים.

תוך כדי כתיבת פוסט זה, התחלתי לקבל ציוצים מה RSS feeds שבחרתי. לא מופיע שהם מגיעים מאותם הבלוגים אלא כביכול ישר ממני בדיוק כמו ציוצים שאני מפרסם בעצמי. יש לי בעיה עם זה. העוקבים שלי יראו את הציוצים הללו ויחשבו שאני כתבתי אותם (עד שיפתחו את הלינק). 

אולי אפתח חשבון חדש ב Twitter ואפנה את Twitterfeed לשם. אז אעקוב אחר החשבון הזה מה Twitter שלי. החשבון החדש יהיה חשבון ה RSS שלי.
נשמע קצת מסובך? אשמח לשמוע פתרונות יעילים יותר.


תוספת מאוחרת: בסופו של דבר Bloglines תמשיך לפעול, לא דרך Ask אלא עם חברה אחרת בשם MerchantCircle

הקבוצות החדשות בפייסבוק

אתמול היתה מסיבת עתונאים במשרדי Facebook בקליפורניה.

מרק זוקרברג (המנכ"ל) הודיע על כמה שינויים חשובים ברשת החברתית הפופולרית בעיקר בנושא הקבוצות (groups).

השינויים באים בעקבות בקשות רבות של משתמשים שדרשו שליטה טובה יותר על הפרסומים שלהם. כידוע יש לפייסבוק בעיות רבות בנושא הפרטיות. השינויים החדשים באים לטפל בחלק מבעיות אלו. כל שינוי כזה הוא כמובן מבורך.

יצירת קבוצות בפייסבוק היא לא דבר חדש. יש קבוצות לכל נושא ולכל קבוצה של חברים. מאד קל ליצור קבוצה או להצטרף אליה. לפני כמה שנים יצרתי קבוצה לספרנים ומידענים. לא הצטרפו הרבה אנשים ובסוף הזנחתי את הקבוצה. יש כיום קבוצות דומות.

השינוי החדש יאפשר יצירת קבוצות קטנות יותר במטרה להקל על פרסום מידע רק לחברים או בני משפחה מסוימים. לדעתי זה היה אפשרי גם קודם אבל בצורה קצת יותר מסורבלת. יש כבר ביקורת על "הקבוצות" החדשות. יש טוענים שזה מזכיר את Google Wave ז"ל שלמרות הרעש הגדול שהיא עשתה בשנה שעברה, בסוף פשוט לא היתה שימושית.

יצרתי הבוקר קבוצה חדשה במטרה לבדוק מה ההמולה הגדולה. לא מצאתי בינתיים יתרון משמעותי.

בבלוג של פייסבוק פורסמו כמה נקודות מענינות לגבי הקבוצות החדשות.

1. אפשר להשתמש בקבוצה כרשימת דיוור זאת אומרת במקום לשלוח מייל (בדוא"ל של פייסבוק) ולהגדיר למי לשלוח, אפשר ליצור קבוצות לפי אנשים ולשלוח בבת אחת לכל הקבוצה.
2. אפשר לנהל צ'ט בזמן אמת עם מספר חברים בבת אחת מתוך הקבוצה.

עוד דבר מעניין שהזכיר זוקרברג אתמול היה האפשרות להוריד את כל המידע שאי פעם העלינו לפייסבוק כמו שורות סטטוס, תמונות, קישורים וכד'. זה באמת יכול לשקף את חייהם של המשתמשים הכבדים. נכון להיום האפשרות הזאת עדיין לא מופיעה (בהגדרת חשבון).