יום חמישי, 28 בינואר 2010

Google Social Search

אתמול הודיע Google על אפשרות חיפוש חדשה הנקראת "חיפוש חברתי" או באנגלית Google Social Search.
הרעיון הוא שמלבד חיפוש רגיל של Google, יהיה גם אפשרות לסנן את תוצאות החיפוש רק למידע שמופיע בחשבונות web 2.0 של החברים שלי.
לעיתים מידע המתפרסם בבלוג של מישהו שאני מכיר או תמונה מחשבון Flickr של קרוב משפחה, יהיה יותר טוב בשבילי ממשהו שהופיע ברחבי הרשת.

צריך קודם להגדיר את הפרופיל שלך ב Google ולכוון אותו לאתרי web 2.0 בהם יש לכם חשבונות.

הדגמה והדרכה בסרטון שהכינו ב Google.




כנס טלדן Info 2010


אתמול פרסמה חברת טלדן מערכות מידע, את תוכנית הכנס השנתי למידע. השנה הם חוגגים 25 שנה לכנס.

ההרצאה שלי בכנס תהיה במסגרת יום העיון של עמי סלנט ביום שני 3.5.2010
לאחר התלבטויות (ועד היום אני לא כל כך בטוח) קראתי להרצאה:

הסוף ל SERPs: פתרונות בזמן אמת ומנועי תשובות.

מה זה?
טוב ששאלתם.

קודם כל, SERP זה ראשי התיבות של Search Engine Result Page או במילים פשוטות - רשימת התוצאות המתקבלות בחיפוש במונוע חיפוש.

מנועי חיפוש היו הכלים החשובים, המוצלחים והפופולריים ביותר עד היום במסגרת השימוש ברשת. אבל בינינו זה כבר די נמאס.
היום כשאנו עמוסים במידע ועובדים עם שלל כלים טכנולוגיים אינטרנטיים כדי להשיג עוד מידע, מנועי חיפוש הפולטים אלפי תוצאות לשאלה הפשוטה שלנו, הופכים להיות מיושנים. זה נכון שעבור מילת חיפוש פשוטה הם בדרך כלל יקלעו למטרה דהיינו יכוונו אותנו לאתר הנכון.
אבל מה קורה כשהשאלה אמנם פשוטה אבל המחשב מתקשה להבין אותה?
מנוע החיפוש יחלק את השאלה למילות מפתח ויחפש מקומות בהם הם מופיעים בקרבה אחת לשניה.
אני לא אקבל תשובה לשאלה אלא רשימה ארוכה של דפי ווב. אצטרך לעבור עליהם כדי לאתר תשובה מתאימה. יתכן שאת התשובה אמצע כבר בתוצאה הראשונה או השניה אבל עדיין אצטרך לקרוא את הדף עצמו.

הרבה פעמים ניגשים אלי בספריה סטודנטים עם שאלות לגבי מחקרים אותם הם מנסים לכתוב. לפעמים השאלה היא מאד פשוטה אבל אני יודע שעם הכלים העומדים לרשותי (כולל אפילו Google) יקח זמן רב עד שנמצא תשובה מתאימה וגם זו תהיה אחרי נבירה בתוך תוצאות חיפוש רבות. לפעמים אני פשוט מכוון את הסטודנט למרצה מסוים שידע לתת תשובה מדויקת מיידית. למה להתאמץ כשכל כך קל להשיג פתרון או תשובה.
הרבה פעמים אנחנו פשוט משתמשים בכלי הלא נכון למשימה כי פשוט אין כלי אחר

 מנוע חיפוש הוא נהדר אבל הוא לא עונה על שאלות אלא מפנה לאתרים שאולי אמצע בהם מידע יעיל.


לפני מספר חודשים נשאלה מריסה מאייר סמנכ"לית ב Google מהו מנוע החיפוש המושלם?
תשובתה היתה: "מכונה שתענה על השאלה."
It would be a machine that could answer that question, really. It would be one that could understand speech, questions, phrases, what entities you're talking about, concepts. It would be able to search all of the world's information, [find] different ideas and concepts, and bring them back to you in a presentation that was really informative and coherent.


בהרצאה שלי אני רוצה בע"ה לנסות לטפל בבעיה הזו: איך לקבל תשובה מדויקת ולא רשימת תוצאות. מתי כבר יבוא הסוף ל SERPs?

ברור שיקח עוד זמן עד שנוכל לקבל תשובות מדויקות ומיידיות. מנועי החיפוש הגדולים עוד ישארו איתנו זמן רב. אבל פה ושם מתחילים לראות כלים מעניינים היכולים לעזור לנו בכיוון הזה. כלים עלו מתבססים על טכנולוגיות שונות ותופעות המתחדשות ברשת.
בין היתר (אבל לא רק) אתייחס לרשת בזמן אמת ה real time web. כולנו יודעים שבעזרת "זמן אמת" מקבלים עדכונים מיידיים לגבי חדשות המתרחשות כרגע. אבל ניתן לפעמים להיעזר ברשת בזמן אמת גם כדי לענות על שאלות מסוימות.

רוצים דוגמא?

תשאירו תגובה לפוסט זה (אפילו מילה אחת). אם נראה שיש קוראים אוסיף פוסט קצר עם דוגמא כדי להראות למה אני מתכוון.
אני רואה בעזרת ה Widget שהתקנתי בצד שמאל - FEEDJIT שכל מיני קוראים (חוץ ממני) נכנסים לבלוג ומעניין אותי אם הם באמת קוראים מה שנכתב כאן.

בכל מקרה עוד לא התחלתי ממש לבנות את ההרצאה ובטח יהיו הרבה שינויים בה עד לכנס בחודש מאי.
כפי שעשיתי בשנה שעברה, אני מקווה להעלות את ההרצאה (+הקלטה) לבלוג לטובת אלו שלא יהיו בכנס.

Reblog this post [with Zemanta]

יום שלישי, 26 בינואר 2010

widget חדש של Collecta לאתרים ובלוגים


מנועי החיפוש בזמן אמת (real time) הם הטרנד הגדול של השנה. לאחרונה התווספו לחבורה גם Google, Yahoo ו Bing.
אחד ממנועי החיפוש בזמן אמת העיקריים הוא Collecta עליו כבר נכתב בעבר.


לאחרונה השיקו ב Collecta יישום חדש. יש מעכשיו widget שאפשר בקלות להכניס לכל אתר או בלוג במטרה להעשיר את התוכן עם מידע חדש ועדכני בזמן אמת. אם יש לי בלוג למשל בנושא מכוניות, אני יכול להגדיר ל widget שיחפש לי את המונחים Ford, BMW, Mazda. לצד הפוסטים שלי יופיע חלון רץ עם אזכורים של המילים הללו כפי שהם מתפרסמים באופן מידי.
את המידע בזמן אמת, תאסוף Collecta מ 10 מליון אתרים לדוגמא Twitter, WordPress, Flickr, Associated Press, CNN, Reuters 


הרשת החברתית MySpace כבר משתשמשת ב widget הזה עבור דף מיוחד שהם יצרו לסיוע לקרבנות בהאיטי.

לי אין כל כך מקום בצד ל widget החדש (אולי אמחק את ה blogroll שהיא במילא לא נכונה).
החסרון היחיד שאני רואה ב widget מלבד תוצאות לא תמיד רלוונטיות, הוא שהיא בעצם מבריחה קוראים מהאתר/בלוג. במקום להמשיך לקרוא פוסטים או כתבות נוספות, הקורא יגלוש להודעות מעניינות שהוא רואה ב widget.



יום ראשון, 24 בינואר 2010

מצגות ווידיאו מהסדנא

לפני כשבועיים נערכה כאמור סדנא בנושא SKOS עליה כבר כתבנו.
המשרד הישראלי של ה W3C שארגנה את הסדנא פרסמה את המצגות של המרצה הראשית רגינה שטיין ואת הקלטות הוידיאו של כל ההרצאות.

יום שבת, 16 בינואר 2010

350 שנה לאגודה המלכותית


לרגל ציון 350 שנה לRoyal Society (האגודה המדעית המלכותית) פתחה האגודה אתר חדש המציין את ההתפתחויות החשובות במדע מיום היווסדה. לאתר קוראים Trailblazing.
ארועים היסטוריים מדעיים מסומנים בעיגול אפור. מאמרים שנכתבו מסומנים באדום. ניתן לקרוא מאמרים שלמים שהתפרסמו במשך 350 שנה מתוך Philosophical Transactions.
המאמרים הראשונים (1666, 1667) הם בנושא ניסויים רפואיים. בראשון ניסו להעביר דם מכבש לאדם. בשני מתואר נסיון להאריך את חייו של כלב בעזרת מפוח שהזרים חמצן לריאותיו.

נחמד.
Reblog this post [with Zemanta]

יום רביעי, 13 בינואר 2010

הילדים של היום בטכנולוגיה העתידית

Computers for small children
קראתי כתבה מרתקת הבוקר ב New York Post ובמקום לשלוח את הקישור בטווטר חשבתי אולי לכתוב מספר מילים בנושא.


כותרת הכתבה  The Children of Cyberspace: Old Fogies by Their 20s



המחבר מראה כיצד תפיסת העולם של הדורות הבאים תהיה שונה מאד במהותה מהשקפתינו היום בעקבות שינויים טכנולוגיים. זה נכון שתמיד טענו טענות כאלה והם אכן נכונות, הטכנולוגיה משפיעה על החברה. ההבדל היום הוא שהטכנולוגיה, בעיקר כל מה שקשור לרשת, משתנה כל כך מהר וזה יוצר פער של דורות גדול יותר אבל בטווח שנים קטן יותר. לפי מחקרים שנעשו, בעתיד ההבדל בין היכולות הטכניות/טכנולוגיות של הצעירים יהיה בטווח של שנתיים שלוש בלבד.



היום צעירים בשנות ה-20 נחשבים (לא תמיד בצדק) כמעודכנים ביותר בטכנולוגיות החדשות וכשולטים בפיתוחים האחרונים ברשת. זהו דור ה נקרא Net Generation צעירים שנולדו בשנות ה-80 בעיקר.אבל צריך לזכור שהם לא נולדו לעולם כזה. בקטנותם לא היה בכלל WWW. הם גדלו כשהרשת היתה רק בתחילת דרכה ולמדו במשך הזמן להשתמש ב e-mail ואז בIM ו SMS . אלו טכנולוגיות שהם למדו, והיום הם משתמשים בהם בטבעיות.
הדור הבא (I Generation) הם הילדים והתינוקות של היום. בישבילם טלפון וטלויזיה ואולי אפילו מחשבים ביתיים ייחשבו כשוליים בחייהם. הם יורגלו לעדכונים מיידיים בשלל טכנולוגיות חדשות ויהיו חסרי סבלנות בטבעם.
אני מדמיין סצנה בספריה:
סטודננט: "מה לא מספיק שאני צריך להשתמש בספרים פיזיים, אני עוד צריך להמתין שמישהו יחזיר אותו לספריה בסוף היום?"


הדור הבא יצפה לשירות מיידי ותגובות בזמן אמת וידרוש גישה חופשית לכל דבר. לא יהיה הבדל משמעותי בין חברים אמיתיים וחברים ווירטואליים והם יוכלו לבצע הרבה יותר פעולות באותו זמן ממה שאנחנו מסוגלים לעשות היום.


הבעיות העיקריות שלהם יהיו חוסר יכולת להתרכז בדבר אחד לאורך זמן וחוסר מודעות לפרטיות. השבוע אחד הנושאים המדוברים ביותר הוא דבריו של מרק זוקרבורג מייסד Facebook על עתיד הפרטיות. הוא צוטט (בטעות) כאומר שעידן הפרטיות הסתיימה
הילדים של היום יראו בעתיד את הפרטיות כמכשול להתקדמות ויוותרו על כל דבר פרטי ואישי. 
קשה קצת לדמיין את זה בפרספקטיבה של היום. יווצרו בעתיד המון בעיות ולדעתי הורים ומחנכים צריכים להיות מוכנים ומודעים לכך.



כתבה קצרה ומעניינת. כדאי לקרוא.



Reblog this post [with Zemanta]

יום שלישי, 12 בינואר 2010

סדנאת SKOS


אתמול השתתפתי בסדנא שארגנה "מקש", המסגרת שמרכזת את השתתפות ישראל במיזם ATHENA ומשרד ה- W3C בישראל המופעל על ידי איגוד האינטרנט הישראלי. המפגש היה במוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב.
נושא הסדנא היה ייצוג מילונים מבוקרים באמצעות SKOS. SKOS הוא ראשי תיבות של Simple Knowledge Organization System. 


הרעיון העיקרי הוא שבאמצעות SKOS אפשר לאחד ולחבר בין מערכות ניהול ידע (KOS). הכוונה היא לתזאורוסים שונים ואפילו פולקסונומיות. הבעיה מוכרת. לכל מאגר מידע או ספריה יש טקסנומיה משלה. כדי לחפש נושא במספר מאגרים, אנחנו חייבים לעשות את זה אחד אחד וכל פעם לנסות למצוא את מילת המפתח המתאימה שהוגדרה על ידי אותה מאגר.


SKOS הוא אנטולוגיה הבנויה באמצעות RDF השפה העיקרית של הרשת הסמנטית. SKOS מאפשר בניה של אונטולוגיה (תזאורוס מאד מתקדם עם המון אפשרויות ייצוג של מידע). בעזרת SKOS אפשר לבטא נושא אחד במספר דרכים.
המטרה היא לפרסם בקלות אוצר מילים מבוקר ומובנה לשימוש בעזרת הרשת הסמנטית. זה יאפשר בסופו של דבר איחזור מידע יעיל ומדויק יותר.


המרצה שניהלה את רוב הסדנא היתה רגינה שטיין. רגינה היא  האחראית על טכנולוגיות המידע במרכז התיעוד של גרמניה לתולדות האומנות. מטבע הדברים היא התייחסה בעיקר למוזיאונים ופחות לספריות. בקהל היתה נוכחות גדולה של ספרנים ומרצים למידע וספרנות אבל יש כמובן הרבה במשותף. גם בספריה וגם במוזיאון יש צורך לקטלג פריטי מידע ובעיות של איחוד בין קטלוגים תמיד צצים. בעולם המוזיאונים זה יותר בעייתי. לנו בספריות יש שיטת קיטלוג אחד מרכזית MARC שרוב הספריות משתמשות בו. רגינה הסבירה שזה לא כך במוזיאונים. יש כנראה מספר שיטות קיטלוג שונות וכל מוזיאון יכולה להשתמש בשיטה שמתאימה לו.
רגינה הראתה מספר שיטות כגון  CDWA, CCO, Spectrum, Museumdat, CIDOC CRM, LIDO. יש שדות בקיטלוג פריטי אומנות והיסטוריה שלא באים לידי ביטוי ב MARC. כדי לפתור את הבעיות הללו של פריטים זההים המקוטלגים באופן שונה, רגינה נעזרת ב SKOS. אפשר לאחד לא רק בין נושאים בתזאורוסים השונים אלא גם שדות כמו מחבר או יוצר (בעצם תזאורוס של מחברים או מקומות וכד'). יתכן מחבר שיש לו כמה שמות או כינויים וכל מאגר משתמש בשם אחר למרות שמדובר על אותו בן אדם.





בסדנא דיברה גם אליסון קופיאצקי שבונה את מאגר המידע של מוזיאון ישראל. היא דיברה על Europeana- פורטל חיפוש של אוצרות התרבות וההיסטוריה האירופאית. גם מוזאיאונים בישראל משתתפים בפרויקט הזה וכמובן מתעוררת שוב הבעיה של תזאוריסם שונים. היא הראתה את המאמצים הנעשים במוזיאון ישראל כדי לבנות מאגר יעיל וטוב.


אחריה דיברה אורה זהבי מהספריה באוניברסיטת חיפה. היא דיברה על פרויקט הצילומים העתיקים שלהם ועל בעיות במיפתוח.


הרגע המעניין ביותר בסדנא היה כשהתפתח דיון ספונטני בתוך הקהל בין רחל קידר, דב ווינר, סוזן לזינגר, ויהודית בר-אילן. רחל העלתה אפשרות לאחד בין תזאורוסים ישראליים ויהודיים כמו ספרית הקונגרס (תרגום בר אילן), מפתח חיפה, ejewish ואחרים. דב אמר שאפשר לעשות את זה עם SKOS והביא דוגמא לאיחוד גיאוגרפי (שם מקום) בין תזאורוסים.


בסך הכל הקהל למד על אפשרויות נוספות עתידיות לגבי מיפתוח וקיטלוג. לדעתי בשנים הקרובות יצטרכו להתחיל ללמד את הנושאים הללו. קיטלוג, מיון ומיפתוח לא יעלמו אבל הכלים והטכניקות ישתנו ועל הספרנים והמידענים להיות מוכנים לכך.

למיטב הבנתי SKOS תוכל לפתור בעיה מאד ידועה ומרכזית בספריות אקדמאיות. כל ספרן משתמש ב ULI כדי לאתר ספרים בספריות אחרות. אפשר לחפש לפי כותר או מחבר אבל לא לפי נושא ("מילה מתוך נושא" זה לא "נושא"). הסיבה לכך ברורה. לכל ספריה טקסונומיה או תזאורוס משלה ואין אפשרות לעשות metasearch יעיל ביניהם.
לדעתי SKOS אמורה לעשות את האיחוד הזה. זה יהיה הרבה עבודה ידנית (כפי שהסבירה רגינה) אבל זה ישנה מאד את הגישה שלנו למידע ולספרים בספריות.
בתחילת הסדנא ד"ר ישע סיוון מנהל המשרד הישראלי של ה W3C הודיע שלאיגוד האינטרנט יש תקציבים המיועדים לפרויקטים המשתמשים או המפתחים טכנולוגיות של ה W3C. צריך רק מישהו שירים את הכפפה.



תודה לאייל סלע על התמונות

יום חמישי, 7 בינואר 2010

התרשמותי בינתיים משירות Aardvark


לפני כחודשיים נרשמתי לשירות חדש בשם ארדברק.
זהו עוד כלי שעובד בזמן אמת. הייחודיות שלו היא שאתר זה מנסה לעזור לענות על שאלות. כן, כן, אני יודע זה לא הפעם הראשונה שאנו שומעים על טכנולוגיה שפותרת בעיות ועונה על שאלות, אבל Aardvark עובדת בצורה אחרת ולדעתי מאד נכונה. אגב פתרון בעיות ושאלות זה הנושא בה אתעסק בהרצאה בכנס טלדן השנה בע"ה ואני מניח שאתייחס גם ל Aardvark.

אז מה עושה Aardvark?
אני כותב את שאלתי בצורה מפורטת כמה שיותר. מי שיענה עליה איננה מערכת בינה מלאכותית אלא בני אדם חיים ונושמים. תפקיד המערכת (Aardvark) היא להפנות את השאלה לבן אדם המתאים ולתפקד כמתווך בין השניים.

כל מי שנרשם לשירות מתבקש להוסיף את התחומים בהם הוא מבין כדי ש Aardvark תדע מה תחום המומחיות שלו. כשמישהו שואל שאלה שלפי שיקולי המערכת מתאימה לעונה פוטנציאלי, היא מודיע לו בזמן אמת על ידי הודעה בצ'ט לשירות בו הוא משתמש. אני מקבל לפעמים הודעות ב Google Talk בעזרת צפצוף כמו בצ'ט רגיל. Aardvark יודע שאני מחובר כרגע ולכן מפנה אלי את השאלה. אם אני יודע את התשובה, אני עונה דרך תיבת הצ'ט ו Aardvark מפנה אותה לשואל (וא"כ מציע שהוא יודה לי על עזרתי). יש לי גם אפשרות להעביר את השאלה הלאה למישהו שלדעתי מבין יותר ממני בתחום.



 הנה משהו מאתמול:
3:34 PM aardvark-g200:
Hi Daniel!
I have a question about *israel*...
Want to try answering?

(Type 'sure', 'pass', or 'busy'.)
 me: sure
 aardvark-g200: (From Jonah M./25/M/Beersheba,IL -- sent via iPhone)
Is there a good website/forum or other resource to find an artist studio or shared space in tel aviv, israel?

3:45 PM aardvark-g200:
It's been a few minutes and I haven't heard back, so I'll start looking for someone else to answer.

If you have a response to Jonah's question, type 'Jonah:' followed by a message.
 me: pass
 aardvark-g200: OK -- I'll ask someone else.  

נשאלתי שאלה לגבי סטודיו לאומנים בתל אביב מיונה בבאר שבע. לא יכולתי לעזור אז Aardvark הודיע לי שהוא ינסה למצוא מישהו אחר שאולי יודע לענות. השאלה הופנתה אלי מפני שמופיע בפרופיל שלי שאני "מבין" בישראל (טוב, לא עד כדי כך).

גם אני שאלתי מספר שאלות. לא קיבלתי  תשובות ממש טובות אבל זה רק בגלל שבינתיים אין הרבה אנשים בשירות שמתעסקים באותם תחומים. הוא טוב בעיקר לכל מיני המלצות אישיות או עצות טובות. הכלי הזה חדש והוא לא יעבוד בצורה טובה עד שלא יהיו הרבה משתתפים.
הרעיון עצמו נהדר. תשובות בזמן אמת ולא רשימות ארוכות של תוצאות חיפוש. עוד בנושא זה בע"ה בהרצאה ביום שני השלישי במאי, הילטן תל אביב.

Reblog this post [with Zemanta]

יום שני, 4 בינואר 2010

ג'יל ברדלי ז"ל

אני חושב שראוי לציין שלפני מספר ימים נפטרה אשתו של Phil Bradley.
פיל הוא אחד המידענים המעניינים והמעודכנים ביותר שאני מכיר. מידענים וספרנים רבים בכל העולם (ואני ביניהם) נעזרים רבות בבלוגים שלו. קראתי את ספריו ואני עוקב אחריו כבר זמן רב. 

בשנים האחרונות אשתו ג'יל חלתה בסרטן. מדי פעם פיל עידכן בבלוג שלו או ב Twitter לגבי מצבה. הוא עודד אותה לפתוח בלוג משלה בה היא כתבה על מה שעובר עליה.
לא מזמן פיל כתב פוסט שהרופאים התייאשו ושכנראה לא נותר לה עוד הרבה זמן.
היא נפטרה ב-30 בדצמבר.

ברוך דיין האמת.

סרגל הכלים של Wibia



כפי שניתן לראות בתחתית המסך, יש לנו סרגל כלים חדש.



הסרגל היא יציר כפם של סטארט אפ ישראלי חדש בשם Wibiya. ניתן בקלות להוסיף אותו לכל אתר, במקרה שלנו לבלוג. הסרגל הזה מעשיר מאד את האתר ומחבר אותו עם אתרי web 2.0 כמו Twitter או Facebook. אם לאתר/בלוג שלי יש גם נוכחות ב Twitter למשל, אפשר מתוך דף הבלוג (חלון נפתח) להתכתב בזמן אמת אם מי שרואה מולו כרגע את הבלוג. יש "בנק אפליקציות" מתוכם אפשר לבחור מה יופיע בסרגל. הסרגל שלי סנטדרטי בינתיים. אני צריך עוד לשחק עם זה.

לדוגמא: כתבתי פוסט ומישהו רוצה להגיב. אפשר להשאיר תגובה בדרך הרגילה, או לכתוב משהו ב Twitter שמופיע בתחתית הדף ולפתוח בדו-שיח בזמן אמת איתי או עם מישהו אחר שקורא כרגע את הפוסט. אם יש דף ב Facebook שמתייחס לאתר/בלוג, אפשר לראות את כל ההערות והתגובות המופיעות "בקיר" ב Facebook, בתחתית דף האתר.

בעזרת Wibiya אפשר למשוך יותר גולשים לאתר  או לבלוג דרך אתרי web 2.0 פופולריים. אפשר גם ליצור קשר בצורה יעילה ומיידית יותר עם הקוראים.

אני רק מנסה את הסרגל החדש ואולי אחליט בסוף להסיר אותו. אני חושב שזה רעיון נהדר עבור אתר אינטרנט גדול וחשוב שרוצה לנצל גם את היסטריית ה "זמן אמת" (real time). לבלוג שלי יש חשבון נלווה ב Twitter(עוד לא חיברתי ביניהם, נכון להיום) אבל הוא מיועד בעיקר כדי לפרסם קצת את הבלוג. אני מתכנן בחשבון החדש לעקוב אחרי חשבונות אחרים בתקווה שיעקבו אחרי. בחשבון החדש יופיעו כמעט רק לינקים לפוסטים שמתפרסמים ב"72 זקנים". נשמע מבלבל נכון? זה כל הרעיון של API והאפשרות לחבר בין יישומים שונים בצורה יעילה קלה ולפעמים קצת מיותרת.
Reblog this post [with Zemanta]
Real Time Web Analytics