FriendFeed Search

Image via CrunchBase

אחד מאתרי ה web 2.0 הפופולאריים היום הוא Friendfeed. כלי זה מאפשר לי לראות איזה מידע חברי העלו לרשת. Friendfeed מחפש את המידע באתרים כמו del.icio.us, youtube, Flickr,Digg, Twine, Facebbok, Blogger, Slideshare ןעןד אתרי web 2.0 רבים בהם רשומים החברים שלי.

כל פעם שחבר מוסיף תמונה לחשבון שלו ב Picasa, נרשם ל RSS בעזרת Google Reader, מעדכן את פרופיל ה LinkedIn שלו וכו' זה מופיע אצלי בדף שלי ב Friendfeed.
אפשר לחפש חברים (שיש להם חשבון ב Friendfeed) בעזרת חיבור לפנקס הכתובת שלי ב Gmail, Yahoo, Hotmail או דרך Twitter ו Facebook.
מכיון שיש לי רק 3 חברים שרשומים ל Friendfeed אני בקושי משתמש בכלי זה. (מי שקורא פוסט זה מוזמן להצטרף ל Friendfeed ולהוסף את הפרופיל שלו/שלה).

לאחרונה הוסיפה Friendfeed את האפשרות לערוך חיפוש בתוך חשבונות החברים. היתרון שלחיפוש כזה הוא שהתוצאות יהיו (בדרך כלל) הרבה יותר אישיות ומותאמות לצרכים שלי לדוגמא, אני וחברי מתענינים באסטרונומיה וכותבים הרבה פוסטים טוויטים ותגובות בנושא. אנחנו גם מעלים תמונות ואולי סרטונים לאתרים מתאימים. אם ארשום בתיבת החיפוש של Friendfeed את המילה "צדק" אקבל מידע ותמונות על כוכב הלכת ולא על המערכת המשפטית. התוצאות הם "אנושיות" דהיינו מידע שחברי ראו לנכון לשמור או להעלות ולא סתם תוצאות של מילת המפתח כפי שאוחזר באמצעות רובוט (של מנוע חיפוש).
אם חפש משהו בנושא שנוי במחלוקת, אז סביר להנינח שחיפוש באתרי web 2.0 של חברי, יניב תוצאות יותר קרובות לליבי מאשר חיפוש עולמי ב Google. כמובן שזה לא תמיד מה שבאמת מה שאני רוצה למצוא.


יש אפשרות של חיפוש מתקדם ב Friendfeed. אפשר לחפש לפי מילה בכותרת (של פוסט) למשל או אפילו לפי תגובת "liked this" בשורת הסטטוס של Facebook. אפשר להגביל את החיפוש לאתרים ספציפיים כמוAmazon או Flickr.

נקודה למחשבה: אנחנו מסתמכים על Page Rank - אלגוריתם, סטטיסטיקה, רובוט(crawler) כדי למצוא לנו מידע רלוונטי אז למה לא להסתמך על חברינו. במקום דירוג סטטיסטי אז אולי דירוג חברתי.

חכמת ההמונים

בשבוע שעבר הגיע אלינו איתי מחברת באזילה לדבר על social media marketing. בזמן ההרצאה הוא הזכיר את המושג חכמת ההמונים.

רציתי לעשות קצת סדר ולהסביר מהי משמעות המושג הזה מכיוון שקראתי הרבה מאמרים המזכירים את המושג לא במובן המקורי שלו.

חכמת ההמונים או באנגלית Wisdom of the Crowds הוא ספרו של ג'יימס סורוביצקי שפורסם בשנת 2004. שנתיים לאחר מכן הוא תורגם לעברית. הספר מנתח ומסביר את התאוריה שקבוצת אנשים תמיד תהיה חכמה יותר מאיש בודד גם אם הוא מומחה. מגוון הדעות בתוך הקבוצה, מאזנים אחת את השניה. הדעות הקיצוניות לשני הצדדים מתקזזים ונותר דעה ממוצעת משותפת שקרובה מאד לאמת. זהו ספר בתחום הכלכלה והפסיכולוגיה הפופולארית שזכה להמון תשבחות וביקורות חיוביות.

הדוגמא הקלאסית לחכמת ההמונים אותה מביא המחבר בתחילת הספר, מספר על המדען הבריטי Sir Francis Galton. בשנת 1906 גאלטון שהיה אז בגיל 85 ביקר ביריד למשק חי ועופות שהתקיים במערב אנגליה. באותו יריד היה תחרות של הערכת משקלו של שור גדול. 800 ממשתתפי היריד קנו כרטיסים ונחשו את משקל השור. קהל המנחשים היה מאד מגוון. חלקם היו "מבינים" כמו קצבים ובעלי חוות, אבל מאות אחרים היו בעלי מקצועות שונים ולא הבינו כלל בבקר. גאלטון תיאר זאת כאנלוגיה לדמוקרטיה. לכל אחד יש זכות בחירה ללא קשר לידיעותיו, כשרונותיו או מקצועו. לאחר התחרות גאלטון קיבל את פתקי הנחושים והפעיל עליהם כל מיני חישובים סטטיסטיים. הוא חישב את המשקל הממוצע שניחשו כל המשתתפים דבר שייצג את החכמה הקולוקטיבית של כולם. הוא שיער שהממוצע יהיה רחוק מאד מהמשקל האמיתי של השור כפי שהמשכורת הממוצעת במשק לא ממש משקפת את המצב האמיתי של המשכורות. אבל הוא טעה בגדול.

ההמון - משתתפי התחרות, ניחשו בממוצע שמשקל השור הוא 542.9 ק"ג. המשקל האמיתי היה 543.4!!! הפרש של 500 גרם סך הכל.

גאלטון פרסם את הדברים במאמר Vox Populi בגליון של Nature בשנת 1907.

מסקנה, יש חכמה להמונים אבל זה רק כאשר לוקחים את כלל הדעות יחד. ממוצע הדעות בקבוצה טובה יותר (וכמעט מדויקת) מאשר כל יחיד בקבוצה גם אם הוא מומחה. העיקר שלכל יחיד יהיה דעה אישית משלו שלא מושפעת מיתר חברי הקבוצה.

באופן כללי ניתן לומר ש Web 2.0 היא לא חכמת ההמונים (חוץ ממספר מקרים בודדים). בלוגים, רשתות חברתיות, וויקים וכד' מתבססים לפעמים על עבודה משותפת של מספר משתתפים. כל אחד תורם משהו משלו וביחד מתקבלת תמונה שלמה. לכל אחד יש תפקיד ולו תפקיד קטן. זה נקרא שיתופיות או collaboration.
לדוגמא: כשבונים בנין, לכל אחד יש תפקיד. יש מהנדס, חשמלאי, בנאי, אינסטלטור וכד'. אם אחד העובדים לא ממלא את תפקידו, הבנין לא יוכל להתקיים כראוי. זהו שיתוף פעולה אבל לא חכמת ההמונים או במונח קצת יותר "באזי" חכמה קיבוצית collective intelligence. בחכמת ההמונים כולם עושים את אותו הדבר או לפחות פועלים באותה הדרך לאותה מטרה ספציפית. זהו נושא רחב ומעניין שמתקשר מבחינה פילוסופית גם לרשת הסמנטית.

אני מקווה בע"ה לכתוב על כך פוסט או מאמר בעתיד.