יום שני, 22 בנובמבר 2010

השפעות האינטרנט ובעיות ריכוז

teens using computers              Image by annethelibrarian via Flickr
ובהמשך לפוסט הקודם....

מציוץ ב Twitter של מרכז לוקשטיין הגעתי לכתבה חשובה באתר ה New York Times. המחבר בילה מספר חודשים בבית ספר התיכון Woodside וחקר את חייהם הדיגיטליים של התלמידים. כמעט כולם שם מבלים את רוב זמנים במדיה דיגיטלית בעיקר משחקי מחשב, Facebook והתכתבות ב SMS.


הכתב גילה, שהדבר מאד פוגע  בכושר הריכוז ובזכרון שלהם וממילא בציונים. רבים הולכים לישון בשעות הקטנות של הלילה לאחר ישיבה ממושכת מול מסך המחשב. בתנאים אלה אפשר כמובן לשכוח משעורי הבית.
מנהל בית הספר לא נשמע מודאג. הוא מציע לנווט את התלמידים לכיוונים יצירתיים בהם הם יוכלו לנצל את הפוטנציאל שלהם. תלמידים שרואים ויוצרים הרבה סרטונים ב Youtube למשל, יכולים ללכת למגמת קולנוע. כנ"ל לגבי חובבי מוסיקה. בעזרת כלים טכנולוגיים אפשר ל"הנדס" שירים וליצור יצירות מוסיקליות מקוריות.

הכל נשמע נחמד מאד אבל מה נעשה עם כל כך הרבה יוצרי סרטים ומוסיקה. מה לגבי מקצועות המתמטיקה, היסטוריה, לשון וכו'. מורים אחרים מתנגדים לגישתו של המנהל. "אי אפשר ללמוד קריאה או כתיבה באמצעות הודעות טקסט" אומרת מורה לאנגלית. "זה שהתלמידים אוהבים טכנולוגיה זה לא אומר שחייבים להכניס את זה לכיתה" אומר מורה אחר. "כשיצא מוסיקת רוק אן רול, לא התחילו ללמד באמצעותו בבתי הספר."
הבעיה מדאיגה מאד. הנושא נחקר היטב ועכשיו הגיע הזמן לפתרונות. מורים ומחנכים קדימה...

אחד התלמידים שהתראיין מסכם את הבעיה:
“I’m doing Facebook, YouTube, having a conversation or two with a friend, listening to music at the same time. I’m doing a million things at once, like a lot of people my age. Sometimes I’ll say: I need to stop this and do my schoolwork, but I can’t.
הנה קישור למאמר. הכתב גם ראיין וצילם את התלמידים. הסרטון מתמצת את הכתבה.

Enhanced by Zemanta

יום שני, 15 בנובמבר 2010

השפעות האינטרנט, ביקורת ספרים

לאחרונה קראתי את הספר Grown Up Digital של Don Tapscott. התאכזבתי.
 הוא מתאר את הדור הצעיר (המכונה Net Gen) כ צעירים מוכשרים וזריזים שעתידים להשפיע בצורה מאד חיובית על העולם בשנים הקרובות. לא קניתי את כל זה. הספר היה לדעתי מוגזם מדי. יש כנראה כמה צעירים המסוגלים לשלוט בהרבה טכנולוגיות ולהשתמש בכולם בבת אחת ביעילות, אבל זה לא הרוב.
רוב הצעירים, שיש להם בכלל גישה לאינטרנט ולאמצעים טכנולוגיים, משתמשים בהם בצורה די רדודה. זה שהם יושבים שעות על Facebook, שולחים 50 הודעות SMS בשעה וצופים ב Youtube תוך כדי האזנה ל mp3, זה לא עושה אותם מוכשרים ומוצלחים.

הפסקתי לקרוא באמצע הספר (דבר שאני בדרך כלל לא עושה) והזמנתי ספר חדש.
Nicholas Carr הוא סופר וכתב עתונות בתחום השפעות הטכנולוגיה על הכלכלה והחברה. ספרו החדש The Shallows לא אכזב. הספר הזה הוא בעצם הרחבה של מאמרו המפורסם משנת 2008.

בהקדמה ארוכה (כ 100 עמודים) הוא מתאר את התפתחות השפה, הקריאה והכתיבה וכיצד אלו השפיעו על המדיה של אז קרי לוח השעווה, הפפירוס, הספר והדפוס. הסקירה ההיסטורית מאד מעניינת ובסופה הוא מביא אותנו  להיווצרותה של הרשת, ההיפרטקסט והלינק.

הטענה העיקרית היא שקריאה רגילה מתוך ספר ממקדת אותנו בתוכנה של הספר ולא בשום דבר אחר. זה לא מפתח הרבה כשרונות אבל כן מאפשר לנו להתמקד ולהתעמק בדבר מוגדר אחד.
קריאה באינטרנט אמנם מחדדת את הכישורים והמחשבה (כמו פתירת תשבץ או חידת הגיון) אבל הקריאה העמוקה מאד נפגעת. הרשת שוטפת אותנו בבת אחת במידע רב מכל מיני סוגים. טקסטים, קול, וידיאו ועוד, והכל לפעמים בדף אחת. בדף האינטרנט יש קישורים רבים לכל מיני דפים נוספים ומידע נלווה. זה בהחלט מרחיב את האופקים והידע אבל מפריע מאד בהתמקדות. Carr מביא מחקרים רבים המראים שהקריאה ברשת היא פחות איכותית. בדרך כלל זוכרים פחות ממה שקוראים ברשת מאשר מתוך ספר.

באחד הפרקים מנתח המחבר את פעילות המח שלנו. הוא מראה שככל שאנו לומדים וזוכרים יותר, כך מתפתחת כישורי הניתוח וההבנה של המח. היום יותר ויותר אנו מזניחים את יכולות הזכרון שלנו לטובת חיפוש ברשת. למה לזכור דברים כשנוכל למצוא אותם בקלות בעזרת Google או כלים אחרים כמו del.icio.us. צריך רק לזכור איך להגיע למידע לא את המידע עצמו.
הבעיה היא שאם לא נאמץ את המח שלנו הוא יתחיל לנבול ולאבד מיכולתיו. זה אולי יקח זמן רב, שנים או אולי תופעה אבוצלויונית של עשרות שנים ויותר. אבל זה כנראה הדרך בה אנו הולכים.
הספר הזה מלא במאות ציטוטים חכמים, סיפורים והפניות למחקרים אקדמיים.

חוץ מהספרים של Tapscott ושל Carr, בזמן האחרון נכתב הרבה על ההשפעה של האינטרנט ובמיוחד הרשת החברתית על חיינו הפיזי והנפשי. קנינו לאחרונה שלושה ספרים נוספים בנושאים אלו.

Cognitive Surplus - Clay Shirk
Distracted - Maggie Jackson
The Dumbest Generation - Mark Bauerlein


איפה מתחילים?

יום ראשון, 14 בנובמבר 2010

ההרצאה ממפגש ISOC_IL

 ב 28 לאוקטובר העברתי הרצאה במפגש העשרה של איגוד האינטרנט הישראלי בתל אביב.
נושא ההרצאה היה אתרי אינטרנט וטכנולוגיות המספקות תשובות ברורות לשאלות המשתמש, להבדיל ממנוע חיפוש רגיל הנותן רק קישורים לאתרים.
ההרצאה הוקלטה והאיגוד העלה אותה לאתר שלהם. זה מאד מוזר לראות ולשמוע את עצמך מדבר. לא חשבתי שאני באמת נראה כך בהרצאה. עכשיו אדע לפעם הבאה להסתרק קודם ולחזק קצת את המשקפיים שלא יפלו לי מהאף.

הנה קישור לשלושת ההרצאות שהיו באותו יום. http://www.isoc.org.il/conf_heb/search_practices.html



והנה המצגת עצמה.

יום חמישי, 11 בנובמבר 2010

אוריינות מידע אצל סטודנטים - מחקר

פרויקט אוריינות מידע Project Information Literacy היא תכנית מחקר באוניברסיטת וושינגטון הבודקת את דרכי השימוש הנעשה באינטרנט.

לאחרונה הם פרסמו את תוצאות המחקר (תודה ל CETtalk@ על הקישור) בה השתתפו 8300 סטודנטים מ-25 מכללות בארה"ב. מטרת המחקר היתה לבדוק באילו דרכים ואלו כלים משתמשים סטודנטים כדי לכתוב עבודות אקדמיות. 

הבעיה העיקרית היתה שלב ההתחלה של ביצוע המחקר, דבר ברור כמובן. ההתחלות תמיד קשות.

רוב התוצאות היו דווקא יחסית חיוביות לדעתי.

הסטודנטים לא לקחו את המידע שמצאו באינטרנט כברור מאליו. 77% ניסו להעריך את מידת העידכון של מידע זה. 67% בדקו גם את המידע שמצאו בספריה.

הכתובת הראשונה לחיפוש כצפוי היה Google ומנועי החיפוש האחרים. אבל מה שהפתיע אותי לטובה היה שבמקום השני הופיעו מאגרי המידע האקדמיים.  רק 11% ביקשו להיעזר בספרנים אבל זה יכול אולי להעיד על כך שהם הסתדרו בכוחות עצמם בשימוש בקטלוגים ובמאגרים.

מעט מאד נעזרו בכלי web 2.0 לעבודה משותפת (כמו wiki או אפילו Google Docs).

לא רק הגשת העבודה והציון הסופי היו חשובים להם. 78% אמרו שגם העבודה המחקרית והלימוד היו חשובים.

הדו"ח המלא הוא קצת ארוך, 72 עמודים. הנה כתבה קצרה יותר.      

אני מניח שיהיו גם דו"חות ומחקרים סותרים. זה בכל מקרה בדיקה שנערכה בארה"ב. ומה אצלינו? 

יום ראשון, 7 בנובמבר 2010

הוספת תמונות בקלות ובמהירות

wyliophoto © 2010 Jon k Artetxe | more info(via: Wylio)
לפעמים אני מחפש תמונה טובה להוסיף לפוסט בבלוג או לשקופית במצגת.
התהליך היא כדלקמן:
1. אני נכנס ל Flickr או Google Image Search
2. מקליד מילת חיפוש
3. מחפש ומסמן את אפשרות ה Creative Commons
4. מחליט איזה סוג רשיון אני רוצה (יש כל מיני סוגים של "ללא זכויות יוצרים")
5. שומר תמונה במחשב
6. מעלה לבלוג. מצגת וכו'
7. מגדיר גודל
8. משנה מיקום

אולי קצת הגזמתי. זה לא לוקח כל כך הרבה זמן.
היום מצאתי אתר חדש שמאד מקצר את התהליך.
Wylio הוא אתר חיפוש תמונות שבשלושה צעדים מהירים, מאפשר לי להכניס תמונה לבלוג.
התוצאה הסופית היא קוד ב HTML שאפשר להמטמיע (embed) בקלות בתוך פוסט.

הנה השתמשתי ב Wylio למצוא את התמונה למעלה.
Real Time Web Analytics