תוכנית הכנס.
המושב הראשון התקיים באודיטוריום של בית התפוצות. את הרצאת המליאה העביר פרופ' David Weinberger. נוכחותו בין הדוברים היתה הסיבה העיקרית שבאתי. מאד רציתי לשמוע אותו מדבר והוא לא איכזב. ווינברגר הוא מחברו של רב המכר Everything is Miscellaneous וההרצאה דנה בנושא זה. הוא הסביר שכמות הידע הקיים היום אינו מאפשר ארגון מסודר. ספריה למשל יכולה להיות ממוינת לפי נושאים ומספרי מיון אבל בתוך כל הסדר הזה יש מחסור אדיר של ספרים שמסיבות שונות לא נמצאים בספריה. הוא טען שאנציקלופדיה בריטניקה כוללת רק 65,000 ערכים לעומת מליונים בוויקיפדיה בגלל העלות הגדולה של הוספת כרכים. הוא הדגים איך ערכים מסוימים התקצרו במשך ההיסטוריה של המהדורות השונות של האנציקלופדיה על מנת לחסוך מקום לערכים חדשים שהתווספו. דבר כזה לא מהווה בעיה כמובן בוויקיפדיה. בנוסף לכך ערך בוויקיפדיה יכולה להכליל עשרות קישוריות למאמרים נוספים רלוונטיים, דבר שבאנצקלופדיה מודפסת הוא בלתי אפשרי. ווינברגר הדגיש שחוסר ארגון הוא הארגון החדש ודיבר על user generated content כגון הוספת תגיות על ידי משתמשים כדי לתאר תמונות ב Flickr שהועלו על ידי ספריית הקונגרס.
בפאנל קצר בסוף הבוקר אמרה חברת הכנסת עינת וילף שהיא צופה בעתיד הקרוב שכל תלמיד יגיע לבית הספר עם מחשב טבלט והשיעורים יתקיימו בצורה הרבה יותר אינטרנטית. הקהל לא כל כך הסכים. זה היה נשמע אופטימי מידי. שילה דה-בר יו"ר טכנולוגיות בידיעות אמר שיש בעיה רצינית בכך שיש פלטפורומות ופורמטים שונים של מידע דיגיטלי ויהיה מאד מורכב לאחד אותם. כתגובה אמר ג'יימס ברידל איש טכנולוגיה ממו"ל בלונדון, שכבר דנים בבעיה זאת זמן רב. יש פתרונות ומי שרק עכשיו מתחיל לשאול את השאלות הולך לפספס את הרכבת.
המושב השני התקיים בקמפוס מט"ח שמעבר לכביש.
פרופ Renne Hobbs מסרההרצאה יפה בה היא הסבירה את ההתפתחויות השונות של "אורינות" מהעבר ועד היום. היא דיברה על נתינת כלים מתאימים לתלמידים על מנת להכין אותם להמשך דרכם. Hobbs אמרה שהיא מתנגדת לספרי לימוד (text books) שתמיד בנויים בצורה מסודרת והגיונית. החיים מחוץ לבית הספר אינם תמיד מסודרים והגיוניים. היא גילתה ש 70% מתקציב החינוך בארה"ב מושקע בטכנולוגיות וכלים חדשים ורק כ 30% על הכשרת המורים והכנתם לשיטות החדשות.
עפרה רזאל מנהלת חינוך מיוחד במט"ח אמרה שספר הלימוד הדיגיטלי הוא בשורה משמחת מאד לבעלי מוגבלויות. עוורים ולקויי ראיה יכולים לשמוע את הקראת הטקסט או לשנות את גודל הפונט והצבעים כדי שיתאימו לצרכיהם.
חבר הכנסת דניאל בן-סימון הצחיק את הקהל כשסיפר על עברו ככתב בעיתון הארץ. הוא סיפר שב 2005 כתב מאמר קצת תקיף והעורכים "זרקו" אותה למהדורת האינטרנט של העיתון, דבר שאז נחשב כבזיון. היום הכתבים מתחננים שיכניסו את מאמריהם לאתר העיתון ולא לעיתון המודפס. חבר הכנסת ניבא שבשנים הקרובות יעלם מהעולם מהדורות מודפסות של עיתונים.
זה הביא את מנחה המושב אלי קנאי מנהל טכנולוגיות מ"אביחי" לשאול איפה יהיה הספר בעתיד? האם יהיו בכלל ספרים?
ד"ר רות קלדרון יו"ר עלמא ענתה שתמיד יהיו ספרים. אולי כל התכנים יעלו בשלב זה או אחר לרשת אבל הספר כחפץ קדוש ועוצמתי תמיד יתקיים.
אני חייב להסכים עם דבריה. לספר המודפס יש ערך נוסף מעבר לתוכן שבא. כרכים שיושבים על המדף או על השולחן מקרינים חשיבות מסוימת. הוזכר שספרים רבים נקנים ובסוף לא נפתחים אלא מקשטים שולחן בסלון או מדף. דבר כזה לא יתרחש בגרסה דיגיטלית. נשיאי המדינה וראשי ממשלה אוהבים להצטלם על רקע ארון ספרים מפואר למרות שאולי מעולם לא פתחו את הספרים שמאחוריהם. הספר הוא הסמל לידע וסמלים לא אמורים להיעלם.
למרות שנושא הכנס היה עתיד ספר הדיגיטלי, לא הוסבר מהו בדיוק ספר דיגיטלי. האם זה ספר סרוק? ספר מקוון עם לינקים למידע נוסף? שילוב של אודיו ווידיאו בספר? האם דבר כזה בכלל נקרא ספר? אולי זה פשוט אתר אינטרנט?
סביר להניח שכל התשבות נכונות ובשנים הבאות נראה תשובות מעניינות נוספות. מעניין שלמרות שרבים מנבאים את סוף הספר המודפס, עדיין אנו משתמשים במילים כמו עמוד, לדפדף, דפדפן וכד'. עפרה רזאל סיפרה שבהשראת הספר המודפס, עדיין משתמשים בקצה האצבע כדי לדפדף באייפאד בדיוק כמו שעושים בספר אמיתי.
אלו רק חלק קטן מהדברים שנאמרו בכנס. חלק מהדוברים נגעו בנושאים אליהם אני מתכנן להתיחס בכנס טלדן במאי. המעבר מהפפירוס להיפרטקסט והקלות הלפעמים מעוררת פליאה בה אפשר לפרסם כיום מידע.
סך הכל היה יום מוצלח. הכנס ממשיך גם מחר אבל בכל זאת צריך לעבוד. הספרים וכתבי העת הפיזיים עדיין מחכים לי בספריה.
