Small Change: Why the revolution will not be tweeted

I

ב-4 באוקטובר, פורסם באתר האינטרנט של העיתון The New Yorker מאמר חשוב של העתונאי המפורסם Malcom Gladwell. מלקום גלדוול הוא מחברם של רבי מכר רבים בתחום העסקים והחברה, ביניהם  The Tipping Point, Blink, Outliers ואחרים. חלק תורגמו לעברית.

במאמר הוא יוצא נגד יכולות ההשפעה החברתית של כלי המדיה החברתית - web 2.0. הוא טוען שמהפכות אמיתיות ושינויים גורליים לא יכולים להיעשות באמצעות Facebook, Twitter ודומיהם מכיוון שהקשר הנוצר בין החברים ברשתות החברתיות איננו חזק מספיק. לא יתכן שלמישהו באמת יש 1000 ויותר חברים אמיתיים ב Facebook.

הוא תוקף את כל המעריצים של הפגנות הסטודנטים בטהרן ב 2009 שטענו שההפגנה יכלה להתקיים רק בזכותה של Twitter. לפי גלדוול רוב הציוצים באו מאיראנים ואחרים שכלל לא היו באיראן באותו העת. כדי באמת להתחיל מהפכה אמיתית וחזקה, צריך לקחת סיכון. כמה הודעות ברשת או אימייל שמסתובב בין חברים, זה לא מהפכה. הוא מזכיר את הפגנות הסטודנטים השחורים בצפון קרוליינה (1960) שחירפו נפשם מול בריונים לבנים והמשטרה במטרה להציב עובדות בשטח ולהילחם למען שוויון הזכויות.

עוד מציין גלדוול שכדי להתחיל תנועה מהפכנית חזקה, נדרשת סמכותיות וההיררכיה. ברשת חברתית שכולם שווים ואין מנהיגות, תנועה מגובשת וחזקה לא תיווצר.

יש בכל זאת יתרונות רבים למדיה החברתית טוען גלדוול, אבל בדרך כלל מי שמשתמש בכלים אלה כדי לקדם מטרה מסוימת, לא היה עושה זאת לו היתה נדרשת ממנו מאמץ פיזי רחוק מצג המחשב. להצטרף לקבוצת תמיכה ב Facebook  זה קל, להוציא המונים לרחובות זה כבר משהו אחר.

התגובות המתנגדות לדבריו של גלדוול לא איחרו לבוא. לא כולם מסכימים איתו כמובן.