להשאר מעודכן בתחום

Serendipity  או בעברית תגליות אקראיות חיוביות (בערך), הוא מילת המפתח של האינטרנט. חיפשנו דבר אחד ומצאנו משהו אחר מעניין עוד יותר.

כל תהליך הקריאה ברשת עובדת כך. אני קורא ערך בוויקיפדיה וכל מילה שניה היא קישור לערך אחר. אני עובר ממקום למקום ולומד עוד דברים שבכלל לא חשבתי עליהם מכתחילה. זה אמנם מפריע לריכוז ויש על זה הרבה ביקורת אבל כך העסק עובד.

בעולם האקדמי זה עובד כך זמן רב. לכל מאמר יש ביבליוגרפיה. חלק מהציטוטים בביבליוגרפיה הם חשובים ומעניינים יותר מהמאמר המקורי. כך החוקר ממשיך לקרוא ולהשכיל בתחומים המשיקים לתחום העיסוק העיקרי שלו.

למה אני מזכיר את זה?

בשבוע שעבר התקיים סמינר מאל"י בקמפוס היפה של אוניברסיטה הפתוחה ברעננה.

אני הגעתי ליום השני שהתרכז בחידושים במערכת Primo ו SFX.

ההרצאה האחרונה התמקדה במוצר בשם bx מבית אקס ליבריס. מוצר זה מציע מספר שירותים.

 bx Recommender הוא שרות נלווה לחיפוש המאמרים. הוא מוסיף לתוצאות החיפוש הצפויות, גם מאמרים שלא היינו חושבים עליהם לבד. יתכן אפילו שהם לא עונים בכלל לקריטריונים של השאילתא (לא מופיעות מילות המפתח שבחרנו) ובכל זאת הם רלוונטיים למחקר. ההצעות הללו מתבססות על חיפושים של חוקרים ברחבי העולם הנהנים משימוש ב-SFX ה link resolver של Exlibris. הוא יודע באיזה עוד מאמרים נעשו שימוש עם רשימת המאמרים שקיבלנו בתוצאות החיפוש, ומציג את אלו שהורדו מאותם מאגרים, הכי הרבה.

Hot Articles מציע לנו מאמרים ממגוון מקורות בתחומים שהגדרנו מראש שמעניינים אותנו. יש גם אפליקציה לסמארטפון. הנה למשל רשימה של עשרת המאמרים הפופולריים ביותר בחודש נובמבר (לפי הגדרותיו של bx) בתחום המידע והספרנות:

שרות נוסף הוא bx Most Popular Articles שבו מוצגים 100 המאמרים בכל התחומים שהיו הכי פופולריים השנה.

יש הרבה מאגרי מידע המספקים שירות דומה.
Science Direct  למשל, מציע בצד ימין של תוצאות החיפוש, מאמרים רלוונטיים נוספים מאותו תחום. כך גם במאגרים אחרים.
מה שמייחד את bx הוא האפשרות להראות מאמרים מכל מאגרי המידע הכלולים ב knowledge base שלו. כפי שמוצרים אחרים של ExLibris כמו Primo Central מחפשים מענה לשאילתא שלנו מתוך עשרות אלפי כתבי עת אלקטרוניים שב KB שלהם, כך גם bx אינו מוגבל למאגר אחד כמו Science Direct או ProQuest או לחבילה של כתבי עת אלקטרוניים כמו T&F או Springer. המאמרים שהוא מציע הם ממקורות מגוונים יותר.

חוקרים הרוצים להרחיב אופקים ולהיות מעודכנים בכל מה שקשור לתחומי המחקר שלהם, יכולים לנצל את bx כדי ללמוד דברים חדשים שלא חשבו לחפש בעצמם.

גם מי שלא מתעניין במחקר האקדמי יכול להנות מכלי serendipity חדשים ברשת, ויש הרבה כאלה. אתרים רבים מציעים עדכונים תכופים של מידע שמעניין אותנו, ממבחר גדול של מקורות שלא היינו מוצאים בעצמינו.

דוגמא רלוונטית מבחינתי הוא Zemanta שעליו כתבתי לפני כמה שנים כל פעם שאני כותב פוסט, Zemanta, שמותקן אצלי בדפדפן, מציע לי כתבות מאתרים שונים שהוא ממליץ לי להוסיף לפוסט. הוא מסיק מתוך הטקסט שלי על מה אני כותב ומה עוד יכול להעשיר את המידע. תוך כדי הכתיבה שלי, אוכל למצוא ואולי להדביק קישורים למאמרים רלוונטיים.

אם אני רוצה להשאר מעודכן בתחום שלי, לא צריך לבצע חיפוש כדי להנות מה serendipity של מידע מעודכן. יש המון אתרים שפשוט עוזרים לי להשאר בעניינים על ידי הצגה של דברים רלוונטיים. להבדיל מ RSS שנועד בעיקר להעביר אלי רק מידע ממקורות שבחרתי , אתרים אלו עורכים את החיפוש והדליה. אני צריך רק לקרוא.

אתר חדש שעושה דבר דומה הוא sulia.com

Sulia (כמו סוליה של נעל), הוא ספק מידע עדכני במגוון נושאים כמו טכנולוגיה, עסקים, ספורט, בידור ועוד. הוא אוסף מאמרים ופוסטים ממקורות מידע שונים שמוגדרים כאמינים וטובים. אחר כך הוא מסנן אותם ויוצר זרם איכותי מועדכן בזמן אמת. אפשר כמובן לחלוק על רמת האיכות. את המאמרים אפשר כצפוי לשתף בפייסבוק וטוויטר.
ניתן גם לרשום פוסטים משלנו בכל תחום. אם הפוסט יוגדר כאיכותי, יתכן והוא יכנס לזרם המידע עבור משתמשים אחרים.

אפליקציה פופולרית לסמארטפון שעובד באופן דומה הוא Flipboard. הוא נקרא כך כי העברת המסכים נעשה בדרך המזכירה לוח דפדפת (שזה די חביב). בשלב הראשון אני מתבקש לבחור תחומי עניין, ואחר כך הוא מתחיל להפנות אותי למאמרים שאמורים לעניין אותי. אני לא משתמש בזה הרבה. אני מעדיף את Google Currents. אפליקציה זו (שגם עליו דיברנו) מזכיר יותר אוסף של עיתונים שבחרתי לקרוא, מאשר אוסף מאמרים מאינספור מקורות. זה דומה יותר ל RSS, שבעזרתו אנו בוחרים בדיוק אחרי מה אנו רוצים לעקוב.

זה טוב שתמיד יש מה לקרוא בכיס.

יש  דרכים רבות להישאר מעודכן בחומר המתפרסם ברשת (נשמע כמו נושא מעניין להרצאה), הבעיה היא כמובן שאף פעם אין מספיק זמן לקרוא הכל.

יום פתוח של EBSCO בישראל

EBSCO Publishing Logo (Photo credit: Wikipedia)

ביום חמישי נסעתי לתל אביב ליום הפתוח של EBSCO בישראל.

EBSCO הוא אחד מספקי המידע הגדולים והחשובים בעולם. מאגרי המידע שלהם הנמצאים בשימוש בספריות אקדמיות ומרכזי מידע רבים.

הכנס השנתי (השנה היו דווקא שני כנסים) היה מיועד לעדכון הספריות בנעשה ב EBSCO.

החדשות המרכזיות הפעם היו המיזוג של חברת המו"ל Wilson עם EBSCO. התוצאה היתה מה שהם מכנים "Super Databases". 

החיבור בין חבילות כתבי העת האלקטרוניים של Wilson עם תתי המאגרים של EBSCO יצר אוסף גדול וייחודי של מידע במגוון תחומים.

לדוגמא, למאגר LISTA המוכרת לנו בתחום המידע והספרנות,  הוסיפו מאגר Library Literature and Information Science של Wilson. לשני אלו הוסיפו עוד מספר כותרים ייחודיים בתחום והתוצר הסופי הוא מאגר גדול של 433 כותרי כתבי עת בטקסט מלא במקצועות המידענות והספרנות.

בתחום האומנות הם הרכיבו מאגר גדול הכולל 617 כותרים בטקסט מלא. בתחום מדעי הרוח 1515 בטקסט מלא, בחינוך 1179, ועוד.

הם הדגישו ש EBSCO הוא המאגר המוביל בכל הקשור לקיצור תקופת ה embargo. להבדיל ממאגרים אחרים שמטילים עיקוב על צפייה בגליונות כתבי העת מהשנה האחרונה (ויותר), ב EBSCO טוענים שעל כתבי עת רבים שלהם אין כלל embargo ועל אחרים פרק הזמן קוצר.

הם לקחו כדוגמא את Jewish Studies Source (שיש לנו בספריה). כתבי עת רבים של הם ללא embargo בכלל. בנוסף יש להם backfiles רבים בטקסט מלא. יש שם גם 2150 ביוגרפיות של דמויות יהודיות.

חומרים ישנים, היה נושא נוסף שעלה. ב EBSCO  מוכרים חבילות של כתבי עת ישנים  של Wilson במגוון תחומים. לדוגמא:

 Business Periodicals Index Retrospective 1913-1982

Humanities & Social Sciences Index Retrospective: 1907-1984

Education Index Retrospective : 1929-1983

עוד מאגר שהוזכר הוא אוסף ה Historical Digital Archives הכולל מגוון כתבי עת עתיקים לפי נושאים. בהרצאה הוצג יוזמה של EBSCO  וה  American Antiquarian Society . יחד הם הרכיבו וסרקו 7600 כתבי עת אמריקאים שפורסמו בין השנים 1691-1877.

ההרצאה המרכזית ביום הפתוח היה בנושא מאגר הספרים האלקטרוניים. ב EBSCO בנו פלטפורמה חדשה בשם EBSCO Host Collection Manager (שהחליפה את Net Library). בפלטפורמה זה ניתן לחפש, לנהל ולרכוש ספרים אלקטרוניים ממגוון של 320,000 כותרים המופצים על ידי 800 מו"לים שונים כגון T&F, Wiley, Springer, MIT ועוד. ישנם גם 16,000 ספרי שמע אלקטרוניים באוסף.

יש מספר מודלים שונים של רכש ספרים אלו:

רכישת ספרים בודדים לפי בחירה או בקשה מ EBSCO שירכיבו חבילה מיוחדת לפי דרישות הספריה.

מנוי שנתי עבור חבילות מוכנות מראש.

הזמנות חד פעמיות לתקופות קצרות (1, 7,14 או 28 יום).

כל התהליך מאד פשוט וידידותי.

אפשר גם להגדיר (או לפתוח לכל הקוראים) selectors שיבחרו ספרים וישלחו להזמנה. הספריה תגדיר חשבון approver שרק הוא יהיה רשאי לבציע את הרכש.

הוזכרו עוד שני מאגרים מעניינים בכנס.

Novelist הוא כלי שמעשיר את קטלוג הספריה עם מידע, ביקורות, עטיפות ועוד. הכלי הזה מתמקד בעיקר בספרות קריאה והקהל הרגיש שזה יותר מתאים לספריות ציבוריות.

Newspaper Source Plus כולל יותר מ 1000 עיתונים חשובים מרחבי העולם בטקסט מלא. מופיעים כ 38 מליון כתבות    ו 902,000 תעתיקים של כתבות ששודרו בטלויזיה וברדיו.

את היום הנחתה זיוה קורזון נציגת EBSCO בארץ, והמרצה היה הנציג החדש לאזורינו ג'אנלוקה דה-בלה.

אלו מאיתנו העובדים כספרנים ומידענים בתחומי הייעץ, מאגרי מידע או כתבי עת מכירים את זיוה ואת פועלה ב EBSCO בחמש השנם האחרונות. בסוף הכנס היא הודיע שהיא עוזבת את עבודתה בחודש הבא לטובת משפחתה. מזל טוב ובהצלחה.

כידוע לכם אני משתדל תמיד לצלם את האוכל בכנסים כאלה. הפעם התמונות לא יצאו משהו, אבל האוכל היה בהחלט טעים.

חידושים ב Wolfram Alpha

כזכור לחלק מאיתנו, לפני שלוש שנים אחד האתרים שקיבל הרבה זרקורים היה "מנוע התשובות המחושבות" Wolfram Alpha.

המנוע מתמחה במתן תשובות מדויקות להפליא בכל הקשור לחישובים מספריים.

לדוגמא: מה יהיה המרחק בין כדור הארץ לירח בעוד חודש וחצי?

            מחיר קילוווט חשמל בשעה בניו יורק?

            כמה זמן ייקח לקשיש בן 100 במשקל 60 ק"ג וגובה 1.70 ס"מ לרוץ מחיפה לאילת במהירות 25 קמ"ש?

            תוך כמה שעות, המשתזף בשמש בתל אביב בעל עור בהיר יקבל כוויה למרות השימוש במשחת שיזוף?

(רוב הדוגמאות באתר הם יותר מדי מקצועיות ומדעיות בשבילי להבין)

לאחורנה אתר Wolfram Alpha הוסיף מספר אפשרויות מעניינות.

דף הבית מעוטר בצלמיות מצוירות מכל מיני סוגים. כשמעבירים את הסמן על אחת מהם (ולוחצים enter) מקבלים המון מידע מעניין לגבי אותה צלמית.

 לדוגמא יש צלמית של פרוסת גבינה צהובה. כשלוחצים עליה מקבלים דף ארוך של מידע הכולל את כל הערכים התזונתיים של הגבינה.



הצלמית הבולטת ביותר בדף הבית היא צלמית כחולה של Facebook הנמצאת במרכז המסך.

צריך לאפשר ל Wolfram Alpha גישה לחשבון Facebook שלנו ואז מקבלים כמות עצומה של מידע סטטיסטי מפורט על הפעילות שלנו ברשת החברתית.

בין היתר הדו"ח מראה בצורה גרפית את כל הפוסטים שלנו וכמה הגיבו/ עשו לייק עליהם, מי  מהחברים מגיב הכי הרבה לתמונות/וידאו שאנחנו מעלים, כמה מילים בממוצע אנו משתמשים בתגובות שלנו + ענן של המילים הפופולריות ביותר, השוואה בין השימוש באפליקציה של Facebook לבין האתר עצמו, איזה יישומים הכי פופולריים אצלינו, איפה בעולם נמצאים חברינו, מי הצעיר ביותר, מיהם הנשואים, החברים עם הכי הרבה חברים משותפים, השמות הכי נפוצים ועוד ועוד ועוד.

קשה לעכל כל כך הרבה מידע אבל זה מדהים לראות את הכח של Wolfram Alpha, וזה רק בגירסה החינמית.

המשך הסיפור

לפני מספר שבועות כתבתי כאן פוסט על ספר (כתב יד) מיוחד שמצאתי במקום עבודתי בספריה הלאומית.

מדובר על כתב יד מלפני 200 שנה. 

מכיוון שהמחבר היה סבא של סבא של סבא שלי, הזמנתי סריקה של הספר.

היום התמונות הגיעו ובקרוב יעלו גם לאתר הספריה. תודה רבה לזמירה ולמחלקת השאלה בין ספריתית.

הנה דוגמא יפה לדרך בה הטכנולוגיה של היום יכולה "להוציא לאור" פיסה קטנה של היסטוריה, גם אם מדובר בפרטים קטנים ולא כל כך חשובים.

את הספר מצאתי בקטלוג המקוון, הוא נסרק במרכז הדיגיטציה של הספריה הלאומית ועכשיו הוא גם מקבל פוסט בבלוג של הנכד של הנכד של הנכד של המחבר המקורי.

כנס Gale 2012

היום השתתפתי בכנס השנתי של חברת המידע Gale, שארגנה טלדן.

שלושת נציגי Gale דיברו על מוצריהם השונים ועל החידושים בתכנים ובאפשרויות החיפוש שמאגרי המידע שלהם מציעים.

Gale היא מחלקה בארגון Cengage Learning שמפתחת פתרונות לימוד והוראה לבתי ספר ואוניברסטאות. Gale היא אגריגטור של מאגרי מידע ומו"ל של ספרים, כתבי עת וספרים אלקטרוניים.

אחד המוצרים שדיברו עליו במיוחד היה ה ECCO (שקיים בין היתר אצלינו בספריה). זהו מאגר הכולל 32 מליון דפי טקסט של עתונים ופרסומים אחרים מהמאה ה-18. Gale מתמחה בסריקת חומרים כאלו ומשתפת פעולה עם ספריות ברחבי העולם כדי להנגיש לציבור את התכנים המיוחדים שלהם שלא קיבלו עד היום את ההתיחסות הראויה. המאגר החדש יותר הוא ה NCCO שכולל סריקות של טקסט מהמאה ה-19. למאגר זה יש יותר אפשרויות חיפוש וניתוח מידע.

יש ל Gale עוד פרויקטים קטנים יותר בתחום הסריקה. את רוב האוספים האלה הם מכניסים תחת המטריה של ה Archives Unbound - כ-120 אוספים של מסמכים היסטוריים בתחומים שונים וממקומות שונים בעולם.

החדשות החמות מבחינת Gale הוא שיתוף הפעולה עם National Geographic. עכשיו בעלי גישה למאגר, יוכלו לצפות ולחפש בטקסט המלא של גליונות כתב עת חשוב זה בינתיים לשנים 1888-1994.

GVRL היא פלטפורמת הe-books של Gale שכולל כ-10000 כותרים. בשנת 2012 בלבד הם הוסיפו 2047 ספרים חדשים. הספרים מגיעים ממו"לים חשובים כמו Wiley, Sage, Springer ואחרים. את הספרים אפשר להוריד לטאבלט ולסמארטפון.

הנציגים הזכירו עוד מוצרים כמו InfoTrac ו Gale's Business Insights והציגו כלים ואתרים חדשים שיכנסו לפעולה בתקופה הקרובה.

חברת טלדן ארגנה גם הרצאת אורח. את עמוס לויטוב, שנפל בשבי המצרי במלחמת ההתשה, שמעתי בעבר, אך את סיפורו המדהים בהחלט שווה לשמוע שוב.

היה נחמד להיפגש עם חברים ועמיתים וכמובן ארוחת הצהריים היתה מצויינת.

טוויטר בישראל

Getty Images via @daylife)

רשת המיקרו-בלוג, טוויטר, לא כל כך תפס בישראל.

פעם חשבתי שזה בגלל המנשק באנגלית אבל עכשיו כשטוויטר קיים בעברית, לא רואים הצטרפות המונית.
אולי זה בגלל המגבלה של 140 אותיות. לישראלים יש  יותר מדי מה להגיד.

זה לא שבישראל לא משתמשים בטוויטר. יש כאן הרבה משתמשים, חלק גדול מהם סלברטים, אבל לא רק.

הנה רשימה של משתמשי טוויטר בישראל עם הכי הרבה עוקבים.

 גם ראש הממשלה והנשיא מתחרים ביניהם מי מצייץ יותר. הנה עוד כמה נתונים על ציוצי צמרת המדינה.

לפי Alexa, טוויטר הוא האתר התשיעי הכי פופולרי בעולם. בישראל לעומת זאת הוא מגיע רק למקום ה-22.

ומה קורה במדינות שסביבינו?

גל חדש בפרסום מידע?

 goranpg)

בסדרה של כתבות שהתפרסמו בימים האחרונים בבלוג הטכנולוגי ReadWriteWeb, כותבים המחברים על מגמה חדשה ומתפתחת בתחום הפרסום ברשת (web publishing).

עד היום נוצרו מדי יום כמויות אדירות של מידע, רובה מאד לא איכותי.

עכשיו מתחילים להופיע אתרים חדשים שחרטו על דגלם את נושא איכות הכתיבה. הממשקים פשוטים יותר ואפילו לא כוללים פרסומות. הרעיון הוא לתת לכותב לכתוב את דעתו ואת הגיגיו מבלי להתייחס ולהתעמת עם הטכנולוגיה.

לדוגמא branch.com הוא מעין שירות מיקרו-בלוגיניג כמו טוויטר אבל הוא מאד מעודד דן-שיח, דבר שקשה לעשות עם טוויטר. אפשר להתחיל שיחה על נושא הדף הנצפה ואין הגבלה ל 140 אותיות (אפשר להשתמש ב 750).

Medium הוא שירות שמעודד כתיבה איכותית. לא צריך להיות בלוגר ולתחזק בלוג ולעדכן אותו לעיתים קרובות. ב Medium אפשר להעלות פרסומים חד פעמיים. הפרסומים מסודרים בתוך אוספים -קטגוריות נושאים.

app.net מאד מזכיר את טוויטר רק שזהו שירות בתשלום. כנראה שלדעתם אם זה עולה כסף, לא כל אחד יפתח חשבון אלא רק מי שבאמת יכול לתרום מידע משמעותי ועשיר. הם גם מדגישים את רצונם לשתף פעולה עם גורמי צד שלישי כדי לאפשר בניית אפליקציות על בסיס app.net. בשורה זו באה בדיוק בזמן שטוויטר חוסם אפשרויות כאלו בפלטפורמה שלו.

עוד אתר בעל גישה "איכותית" היא Svbtle (איך בדיוק מבטאים את זה?!?!?). אתר זה מאפשר, למנויים בלבד, לפרסם את דבריהם במגוון נושאים. כולם יכולים לקרוא אבל רק ה"מובחרים" יכולים לפרסם. אפשר להגיש בקשה לקבל הרשאת כתיבה. אם אתם עומדים בקריטריונים שלהם, יש סיכוי שתקבלו גישה. בינתיים התכנים שמופיעים שם לא איכותיים במיוחד.

האם באמת מדובר על גישה שונה? זהו החידוש הגדול של פרסום ברשת?

כמדומני שלא.
מדובר אולי על הקפדת יתר של איכות על חשבון הכמות אבל לא יותר. עדיין נראה אלפי טוקבקים לידיעות מעניינות באתרי החדשות, חשבונות טוויטר או פייסבוק המלאים במידע חסר משמעות או אפילו מזיק, בלוגים ימשיכו להיפתח ולהיסגר כפטריות אחר הגשם ובאופן כללי נמשיך לראות כמויות עצומות של מידע עולה לרשת ונעלם בתוך ג'ונגל דפי הווב.