יום עיון Primo

הרבה זמן כבר לא כתבתי כאן בבלוג. זה לא שאין על מה לכתוב (תמיד יש). פשוט יש לי הרבה עומס בעבודה ולא יצא לי לשבת לכתוב.

חלק מתפקידי הוא לתאם את הטיפול במערכת פרימו של הספרייה הלאומית. מסיבה זו שמחתי להשתתף אתמול ביום עיון בנושא פרימו ומנשקי חיפוש שארגנה מאל"י ואוניברסיטת חיפה.

 יותר ויותר ספריות בארץ מתחילות להשתמש בפרימו. חוץ מחלק מהאוניברסיטאות יש גם 17 מכללות. הנושא לא פשוט וטוב הגדירה  זאת נעמי גרידינגר סגנית המנהל של ספריית חיפה כשאמרה בפתיחת הכנס "פרימו היא מערכת מאתגרת שמעוררת שיח ודיון".

פרימו הוא כלי גילוי או באנגלית discovery tool. הוא דומה יותר למנוע חיפוש משוכלל מאשר לקטלוג ספרייה קלאסי. חלק מהקשיים בשימוש בו נובעים מכך שהספריות והסטודנטים לא מבחינים בין שני הדברים. שניהם חשובים ולעיתים יכולים להשלים אחד את השני. Primo הוא לא יכול להחליף לגמרי את אפשרויות ה OPAC. את זה גם אמרה ד"ר תמר שדה מ ExLibris שהיתה הראשונה להרצות.

היא דיברה על הגידול ב Knowledge base  של Primo Central  שהיום כולל 600 מליון פריטים. זה אומר שכשאנחנו מחפשים במאגרי מידע דרך Primo אפשר להגיע ליותר ויותר תוצאות.

תמר הפסיקה את הרצאתה והעבירה את הבמה לריקי טרכנטנברג שמנהלת את המוצר (Primo) בחברת ExLibris. ריקי דיברה על השינויים בגירסאות החדשות של Primo, מה קיים ומה מתוכנן לעתיד הקרוב.

אחד הדברים החשובים הוא הגדרת טווח שנים בחיפוש. אפשר להגדיר תקופת זמן מדויקת ולא רק "שנה אחרונה" 5"שנים אחרונות" וכו'. בנוסף יהיה slider של השנים בדומה למה שמופיע במאגר EBSCO.

אם חיפושים לא יניבו תוצאות, מעכשיו פרימו ייתן המלצות שלו לייעול החיפוש.

יופיע גם כפתור like של Facebook. משתמש יוכל לשלוח ספרים לחשבונו ולהראות לחבריו מה הוא קורא. תמר אמרה שיהיה מעניין לראות אם/איך זה יצליח. יש הרי ב Primo אפשרויות "חברתיות" של תגיות ותגובות אבל נעשה בהם מעט מאד שימוש. אולי שיתוף ב Facebook יצליח יותר.

ב ExLibris עובדים עכשיו גם על אפליקציה לסמארטפון. כיום קיים ב Primo אתר מותאם אבל כמובן שבדורינו מתבקש שיהיה גם אפליקציה אמיתית.

מתוכנן גם שיפורים בעברית. יש בעיות רבות בעברית בעיקר לכל הקשור לחיפוש של כתיב מלא וחסר. ExLibris עובדים על פיתוח גם בתחום זה (יש מספיק דוברי עברית שעובדים בחברה, כמובן). הזכירו שהשנה נוסף מאגר מכון סאלד ל Knowledge Base של Primo ובימים הקרובים יתווסף גם "פאר" של האוניברסיטה הפתוחה.

עוד דבר שריקי הזכירה זה ה FRBR  מה שמופיע ב Primo כ"גירסאות נוספות". בגירסאות הבאות המערכת תחייב (בהתאם להחלטת הספרייה) להיכנס לרשימת הגירסאות ולא לבחור רק את הגירסא המוצגת.

מדוע המערכת מציגה רק את הגירסא הספציפית הזאת של הספר (ומכניסה את האחרים ל FRBR) זה שאלה שעלתה בהרצאה של שרון שפירא-גלאובך מאוניברסיטת חיפה. היא נתנה הסבר פילוסופי מקיף לנושא של FRBR בעקבות ההגדרה של IFLA על "הקשרים בין גירסאות שונות של יישויות בספרייה".

תמר שדה דיברה הרבה על שיפורים בתכולה ובאיכות החיפוש של Primo ו primo Central. כיום 57% מהפריטים (התוצאות) יש metadata מלא גם תקצירים וגם טקסט מלא. היא הוסיפה הרבה סטטיסטיקות שהיא מקבלת ממשתמשי Primo בכל העולם. יש 50% הורדות (כניסה למאמר) הראשון שמתקבל בתוצאות. לכאורה זה מראה שתוצאה זו מאד רלוונטית והחיפוש הוא מדויק. 85% מוצאים כנראה את התשובה כבר בדף תוצאות הראשון. צריך כמובן להיות מאד זהירים בפרשנות שנותנים לסטטיסטיקות. זה לא תמיד מראה את התמונה המלאה. בממוצע לוקח 3.5 דקות של חיפוש עד לביצוע של הורדה של מאמר. גם כאן אפשר לפרש את הנתונים בדרכים שונות.

תמר הוסיפה שיהיה שיפור גם ב known item search זאת אומרת לא חיפוש חומר לפי נושא אלא פריט ספציפי. בגלל שזה כלי גילוי, לכל חיפוש יש מספר תוצאות אנחנו כמובן רוצים שהפריט הספציפי שחיפשנו יופיע במקום הראשון. זה לא תמיד קורה.

זה מתקשר לנושא של הדירוג/רלוונטטיות. הרלוונטיות ב Google היא בדרך כלל מצוינת ומשתפרת מזמן לזמן. גם Primo שואף להשתפר. אפשר לעשות זאת בין היתר בעזרת כל מיני מבדקים. תמר הזכירה את ה A/B testing ואת האפשרות להכין שני ממשקי חיפוש ולתת לנבדקים לחפש בשניהם ולתאר את תחושתם מהתוצאות.

נושא נוסף שהיא העלתה היא העליה ברמה של כתבי עת ב open access ועל הוספתם ל Primo Central. זה טוב למחפשים אבל זה גם טוב לכתבי עת עצמם שמקבלים חשיפה נרחבת הודות למערכת. גם ההוספה של עשרות institutional repositories מכל מיני מוסדות אקדמיים בעולם, עוזר גם למחפש וגם למוסדות עצמם.

תמר הזכירה ש discovery tool כמו Primo (או Summon ו EDS), הם כלים מצויינים לחיפוש ולמציאה עקראית (serependity). אבל לא בכל מקרה זה תחליף ל OPAC הטוב והמוכר.

אולגה מרזין מהמכללה האקדמית בעמק יזרעאל דיברה על שתי הסוגים השונים של Primo. הגירסה בה הם (ויתר המכללות) משתמשות נקראית Total Care זאת אומרת שחברת ExLibris מטפלת בכל ההקמה, העדכון והתחזוקה של המערכת. היתרון הגדול בזה הוא שזה מונע את הצורך בכוח אדם רב של אנשי מערכות מידע, דבר שבדרך כלל חסר במכללות. החסרונות הם שהספרנים לא יודעים מספיק לנצל את אפשרויות המערכת ועל כל שינוי שהם רוצים לעשות בממשק הם נאלצים לחכות לעדכון השנתי.

בספריות גדולות יותר יש שימוש ב Primo "רחב" יותר. כשיש צוות של מתכנתים וגרפיקאים במוסד אקדמאי, אפשר לעשות נפלאות בשינוי ההגדרות, הממשק והעיצוב של Primo.
דוגמא לכך נתן הדר מילר מהספרייה הלאומית. הוא הרצה בעיקר על ה Primo שלנו לאוסף התצלומים (יש לנו מספר "פרימואים" לצרכים ולאוספים שונים). הוא מתכנן שינויים מקיפים מאד מבחינה הנגשתית והראה שקופיות של הממשקים החדשים. לפעמים קשה אפילו לראות שמדובר באותה תוכנה. הוא הזכיר שבמשך 120 שנה הספרייה אספה כ 5 מליון פריטים, אבל תוך זמן מאד קצר קיבלנו 2 מליון תצלומים (ישנים). אי אפשר לקטלג בצורה יעילה כמות כל כך גדולה של פריטים ולכן אנחנו בוחנים את האפשרויות השונות של crowdsourcing. בספריית הקונגרס בזמנו העלו המון תמונות ל Flickr וביקשו מהקהל שיעזרו בתיוג. הדר מתכנן (וכבר מבצע) כל מיני תוכניות כאלו.

בהפסקת הצהריים היה סיור מעניין לספרייה המחודשת של אוניברסיטת חיפה (תודה לריקי).

אחר הצהריים היה פאנל חשוב בנושא עתיד מנשקי החיפוש. השתתפו  שלומית פרי – מנהלת ספרית מדעי החברה וניהול באוניברסיטת ת"א, בועז דותן - מתאם מערכות מידע ספרייתיות באוניברסיטת חיפה, מוטי יגר - ראש תחום טכנולוגיות מידע ומחשוב בספריית הטכניון, ד"ר יואל לניר - מרצה בחוג למערכות מידע באוניברסיטת חיפה וד"ר תמר שדה - דירקטור שיווק ב ExLibris

עלו בדיון הרבה נקודות מעניינות. הציעו שכלי גילוי לא ישרתו רק את הספרייה אלה יהיו מחוברים למערכות לימוד אחרות באוניברסיטה כמו ה Moodle, דיברו על תצוגה יעילה יותר, התאמה אישית מדויקת בעזרת data mining, טכנולוגיית חדשות, חיפוש חברתי ועוד.

סך הכל יום מעניין ומחדש.

תודה לועדת ההיגוי של מאל"י ולאוניברסיטת חיפה.

הנוף מהמרפסת שלידה התקיימה יום העיון.

להשאר מעודכן בתחום

Serendipity  או בעברית תגליות אקראיות חיוביות (בערך), הוא מילת המפתח של האינטרנט. חיפשנו דבר אחד ומצאנו משהו אחר מעניין עוד יותר.

כל תהליך הקריאה ברשת עובדת כך. אני קורא ערך בוויקיפדיה וכל מילה שניה היא קישור לערך אחר. אני עובר ממקום למקום ולומד עוד דברים שבכלל לא חשבתי עליהם מכתחילה. זה אמנם מפריע לריכוז ויש על זה הרבה ביקורת אבל כך העסק עובד.

בעולם האקדמי זה עובד כך זמן רב. לכל מאמר יש ביבליוגרפיה. חלק מהציטוטים בביבליוגרפיה הם חשובים ומעניינים יותר מהמאמר המקורי. כך החוקר ממשיך לקרוא ולהשכיל בתחומים המשיקים לתחום העיסוק העיקרי שלו.

למה אני מזכיר את זה?

בשבוע שעבר התקיים סמינר מאל"י בקמפוס היפה של אוניברסיטה הפתוחה ברעננה.

אני הגעתי ליום השני שהתרכז בחידושים במערכת Primo ו SFX.

ההרצאה האחרונה התמקדה במוצר בשם bx מבית אקס ליבריס. מוצר זה מציע מספר שירותים.

 bx Recommender הוא שרות נלווה לחיפוש המאמרים. הוא מוסיף לתוצאות החיפוש הצפויות, גם מאמרים שלא היינו חושבים עליהם לבד. יתכן אפילו שהם לא עונים בכלל לקריטריונים של השאילתא (לא מופיעות מילות המפתח שבחרנו) ובכל זאת הם רלוונטיים למחקר. ההצעות הללו מתבססות על חיפושים של חוקרים ברחבי העולם הנהנים משימוש ב-SFX ה link resolver של Exlibris. הוא יודע באיזה עוד מאמרים נעשו שימוש עם רשימת המאמרים שקיבלנו בתוצאות החיפוש, ומציג את אלו שהורדו מאותם מאגרים, הכי הרבה.

Hot Articles מציע לנו מאמרים ממגוון מקורות בתחומים שהגדרנו מראש שמעניינים אותנו. יש גם אפליקציה לסמארטפון. הנה למשל רשימה של עשרת המאמרים הפופולריים ביותר בחודש נובמבר (לפי הגדרותיו של bx) בתחום המידע והספרנות:

שרות נוסף הוא bx Most Popular Articles שבו מוצגים 100 המאמרים בכל התחומים שהיו הכי פופולריים השנה.

יש הרבה מאגרי מידע המספקים שירות דומה.
Science Direct  למשל, מציע בצד ימין של תוצאות החיפוש, מאמרים רלוונטיים נוספים מאותו תחום. כך גם במאגרים אחרים.
מה שמייחד את bx הוא האפשרות להראות מאמרים מכל מאגרי המידע הכלולים ב knowledge base שלו. כפי שמוצרים אחרים של ExLibris כמו Primo Central מחפשים מענה לשאילתא שלנו מתוך עשרות אלפי כתבי עת אלקטרוניים שב KB שלהם, כך גם bx אינו מוגבל למאגר אחד כמו Science Direct או ProQuest או לחבילה של כתבי עת אלקטרוניים כמו T&F או Springer. המאמרים שהוא מציע הם ממקורות מגוונים יותר.

חוקרים הרוצים להרחיב אופקים ולהיות מעודכנים בכל מה שקשור לתחומי המחקר שלהם, יכולים לנצל את bx כדי ללמוד דברים חדשים שלא חשבו לחפש בעצמם.

גם מי שלא מתעניין במחקר האקדמי יכול להנות מכלי serendipity חדשים ברשת, ויש הרבה כאלה. אתרים רבים מציעים עדכונים תכופים של מידע שמעניין אותנו, ממבחר גדול של מקורות שלא היינו מוצאים בעצמינו.

דוגמא רלוונטית מבחינתי הוא Zemanta שעליו כתבתי לפני כמה שנים כל פעם שאני כותב פוסט, Zemanta, שמותקן אצלי בדפדפן, מציע לי כתבות מאתרים שונים שהוא ממליץ לי להוסיף לפוסט. הוא מסיק מתוך הטקסט שלי על מה אני כותב ומה עוד יכול להעשיר את המידע. תוך כדי הכתיבה שלי, אוכל למצוא ואולי להדביק קישורים למאמרים רלוונטיים.

אם אני רוצה להשאר מעודכן בתחום שלי, לא צריך לבצע חיפוש כדי להנות מה serendipity של מידע מעודכן. יש המון אתרים שפשוט עוזרים לי להשאר בעניינים על ידי הצגה של דברים רלוונטיים. להבדיל מ RSS שנועד בעיקר להעביר אלי רק מידע ממקורות שבחרתי , אתרים אלו עורכים את החיפוש והדליה. אני צריך רק לקרוא.

אתר חדש שעושה דבר דומה הוא sulia.com

Sulia (כמו סוליה של נעל), הוא ספק מידע עדכני במגוון נושאים כמו טכנולוגיה, עסקים, ספורט, בידור ועוד. הוא אוסף מאמרים ופוסטים ממקורות מידע שונים שמוגדרים כאמינים וטובים. אחר כך הוא מסנן אותם ויוצר זרם איכותי מועדכן בזמן אמת. אפשר כמובן לחלוק על רמת האיכות. את המאמרים אפשר כצפוי לשתף בפייסבוק וטוויטר.
ניתן גם לרשום פוסטים משלנו בכל תחום. אם הפוסט יוגדר כאיכותי, יתכן והוא יכנס לזרם המידע עבור משתמשים אחרים.

אפליקציה פופולרית לסמארטפון שעובד באופן דומה הוא Flipboard. הוא נקרא כך כי העברת המסכים נעשה בדרך המזכירה לוח דפדפת (שזה די חביב). בשלב הראשון אני מתבקש לבחור תחומי עניין, ואחר כך הוא מתחיל להפנות אותי למאמרים שאמורים לעניין אותי. אני לא משתמש בזה הרבה. אני מעדיף את Google Currents. אפליקציה זו (שגם עליו דיברנו) מזכיר יותר אוסף של עיתונים שבחרתי לקרוא, מאשר אוסף מאמרים מאינספור מקורות. זה דומה יותר ל RSS, שבעזרתו אנו בוחרים בדיוק אחרי מה אנו רוצים לעקוב.

זה טוב שתמיד יש מה לקרוא בכיס.

יש  דרכים רבות להישאר מעודכן בחומר המתפרסם ברשת (נשמע כמו נושא מעניין להרצאה), הבעיה היא כמובן שאף פעם אין מספיק זמן לקרוא הכל.

כנס משתמשי Ex Libris בישראל

אתמול נערך הכנס השנתי של מאל"י (משתמשי אקס ליבריס בישראל) באוניברסיטה העברית בירושלים.

ניצלתי את ההזדמנות ולפני תחילת הכנס קפצתי לספריה הלאומית. במשך השנה מצטברים אצלי מספר ספרים/מאמרים שאני רוצה לראות שיש להם שם ושאי אפשר להזמין בהשאלה בין ספריתית. לאחר שעה של קריאה הבנתי שאני מאחר ומיהרתי לקצה השני של הקמפוס לכנס. איחרתי.

אחת ממטרות הכנס היה לבחור מועמדים לועדת ההיגוי החדשה. היו מספר מועמדים שהיו מקובלים על כולם ולא היה צורך בסוף לערוך בחירות. בהצלחה לועד החדש.

הבוקר הוקדש בעיקר ל Ex Libris. ראשון דיבר המנכ"ל והנשיא מתי שם טוב. הוא דיבר על מצב החברה ועל כך שהשנה למרות המשבר הכלכלי היו הרבה הצלחות בשיווק התוכנות. יש אלפי ספריות ברחבי העולם המשתמשות במוצריהם, ביניהם האוניברסיטאות המובילות ו 39 ספריות לאומיות. מכובד מאד. הוא הזכיר את המוצרים החדשים כמו bX ו URM והזכיר גם את Primo Central. בינתיים ספריית אוניברסיטת חיפה היא היחידה שרכשה את Primo אבל יש עוד מספר ספרייות שמתכננות לרכוש את התוכנה. לצערי, בינתיים הספריה שלנו לא ביניהם. בסוף חברת אקס ליבריס העניקה לפרופסור אלחנן אדלר מתנה (כנראה חנוכיה מכסף) על מפעל חייו.

לאחריו דיברה כרמית מרקוס מנהלת השיווק של מוצר חדש בשם URM. תוכנה זו אמורה להחליף עם הזמן את "אלף". זוהי מערכת ניהול ספריה הכוללת את כל הכלים השונים של הספריה. בשונה מאלף, היא תעבוד בענן (cloud computing או SaaS) זאת אומרת ללא התקנות אלא התוכנה והטיפול בה יעשה אצל אקס ליבריס.

לאחר ארוחת הצהריים דיבר פרופסור אלחנן אדלר שאני מניח לימד קוראים רבים של בלוג זה. הכנס הוקדש לכבודו של אלחנן שפורש בימים אלו. נושא ההרצאה היה מיחשוב הספריה בארץ. הוא סיקר את הנושא משנות ה-70 שאז התחילו להשתמש במחשבים לראשונה בספריה, סוגי המחשבים, שיטות הקיטלוג והכנת הכרטיסיות והקמתם של ה ULS, מפתח חיפה וה ULI. הוא הזכיר שבהתחלה הספרנים בישראל לא רצו להשתמש ב MARC ונוצרו כל מיני שיטות קיטלוג יצירתיות ומקוריות על ידי ספרנים שונים, דבר שגורם בעיות עד היום. אלחנן הזכיר את תוכנת "אלף" שהתחילה כפרויקט של האוניברסיטה העברית ותיאר את הגירסאות השונות עד ל Aleph 500 של ימינו.

יהודית בר אילן ראש המחלקה שך לימודי מידע באוניברסיטת בר אילן, דיברה על השינויים שעברו על כתבי העת במשך השנים. היא הזכירה את Philosophical Transactions שהתחיל להפרסם ב 1665 וקיים עד היום. היא דיברה על DOI שמעניק זיהוי מתמיד וקבוע לפריטי מידע באינטרנט. כלי שדוחף את הנושא הזה קדימה הוא CrossRef  שמקשר ומפנה בין מאמרים. זה בולט מאד בביבליוגרפיות, ששם רואים הפניות למאמרים ולידם את ה DOI שמקשר לאותם מאמרים. יהודית דיברה על מלמ"ד שנוסדה ב 1997 על ידי ועד משתמשי "אלף" ובראשה עומד אלחנן. היא צחקה שאי אפשר היום למצוא דפי ווב ישנים של מלמ"ד ב Internet Archive. בשנת 1998 היו למלמ"ד רק 3 מאגרי מידע: ABI, WOS, Academic Press. בשנת 2002 היו כבר קרוב ל-50 מאגרים. יהודית דיברה גם על Google Scholar ועל הבעיות הרבות ואי הדיוקים שלו. היא סיימה עם התיחסות לנושא של כתבי עת ב open access על יתרונותיהם וחסרונותיהם.

יוסף בראנס מאוניברסיטת חיפה, כאחד שעבד שנים רבות עם אלחנן דיבר עליו ועל העבודה היומיומית במחשוב הספריה בחיפה . הוא מצא כל מיני "כלים" ישנים בהם השתמשו אז (זה היה לפני תקופתי כך שלא אוכל לפרט) והראה אותם בהרצאתו. הוא העניק לאלחנן פטיש בו אלחנן השתמש בישבות צוות כדי להשתיק את המשתתפים.

בסוף דיברה אורלי סימון שעבדה עם אלחנן שנים רבות בספריה הלאומית. היא תיארה את דמותו של אלחנן ואת מומחיותו בתחום מיחשוב הספריה, דיגיטציה וקיטלוג.

הערה נכונה העיר יוסי טיסונה יושב ראש מאל"י היוצא. בהרצאותיהם של אלחנן ויוסף על הטכנולוגיות הישנות בספריה כל הקהל צחק ונהנה. יוסי אמר שבעוד 20 שנה יסתכלו עלינו ועל התקופה שלנו והספרנים הצעירים של העתיד יצחקו גם כן. נקודה נכונה זו מביאה אותי לחשוב מה יגידו קוראים שימצאו את הבלוג שלי באיזה ארכיון אינטרנט בעתיד.

אם מישהו קורא שורות אלו בשנת 2030+ וצוחק, תזכרו: 
nanos gigantum humeris insidentes