הרבה זמן כבר לא כתבתי כאן בבלוג. זה לא שאין על מה לכתוב (תמיד יש). פשוט יש לי הרבה עומס בעבודה ולא יצא לי לשבת לכתוב.
חלק מתפקידי הוא לתאם את הטיפול במערכת פרימו של הספרייה הלאומית. מסיבה זו שמחתי להשתתף אתמול ביום עיון בנושא פרימו ומנשקי חיפוש שארגנה מאל"י ואוניברסיטת חיפה.
יותר ויותר ספריות בארץ מתחילות להשתמש בפרימו. חוץ מחלק מהאוניברסיטאות יש גם 17 מכללות. הנושא לא פשוט וטוב הגדירה זאת נעמי גרידינגר סגנית המנהל של ספריית חיפה כשאמרה בפתיחת הכנס "פרימו היא מערכת מאתגרת שמעוררת שיח ודיון".
פרימו הוא כלי גילוי או באנגלית discovery tool. הוא דומה יותר למנוע חיפוש משוכלל מאשר לקטלוג ספרייה קלאסי. חלק מהקשיים בשימוש בו נובעים מכך שהספריות והסטודנטים לא מבחינים בין שני הדברים. שניהם חשובים ולעיתים יכולים להשלים אחד את השני. Primo הוא לא יכול להחליף לגמרי את אפשרויות ה OPAC. את זה גם אמרה ד"ר תמר שדה מ ExLibris שהיתה הראשונה להרצות.
היא דיברה על הגידול ב Knowledge base של Primo Central שהיום כולל 600 מליון פריטים. זה אומר שכשאנחנו מחפשים במאגרי מידע דרך Primo אפשר להגיע ליותר ויותר תוצאות.
תמר הפסיקה את הרצאתה והעבירה את הבמה לריקי טרכנטנברג שמנהלת את המוצר (Primo) בחברת ExLibris. ריקי דיברה על השינויים בגירסאות החדשות של Primo, מה קיים ומה מתוכנן לעתיד הקרוב.
אחד הדברים החשובים הוא הגדרת טווח שנים בחיפוש. אפשר להגדיר תקופת זמן מדויקת ולא רק "שנה אחרונה" 5"שנים אחרונות" וכו'. בנוסף יהיה slider של השנים בדומה למה שמופיע במאגר EBSCO.
אם חיפושים לא יניבו תוצאות, מעכשיו פרימו ייתן המלצות שלו לייעול החיפוש.
יופיע גם כפתור like של Facebook. משתמש יוכל לשלוח ספרים לחשבונו ולהראות לחבריו מה הוא קורא. תמר אמרה שיהיה מעניין לראות אם/איך זה יצליח. יש הרי ב Primo אפשרויות "חברתיות" של תגיות ותגובות אבל נעשה בהם מעט מאד שימוש. אולי שיתוף ב Facebook יצליח יותר.
ב ExLibris עובדים עכשיו גם על אפליקציה לסמארטפון. כיום קיים ב Primo אתר מותאם אבל כמובן שבדורינו מתבקש שיהיה גם אפליקציה אמיתית.
מתוכנן גם שיפורים בעברית. יש בעיות רבות בעברית בעיקר לכל הקשור לחיפוש של כתיב מלא וחסר. ExLibris עובדים על פיתוח גם בתחום זה (יש מספיק דוברי עברית שעובדים בחברה, כמובן). הזכירו שהשנה נוסף מאגר מכון סאלד ל Knowledge Base של Primo ובימים הקרובים יתווסף גם "פאר" של האוניברסיטה הפתוחה.
עוד דבר שריקי הזכירה זה ה FRBR מה שמופיע ב Primo כ"גירסאות נוספות". בגירסאות הבאות המערכת תחייב (בהתאם להחלטת הספרייה) להיכנס לרשימת הגירסאות ולא לבחור רק את הגירסא המוצגת.
מדוע המערכת מציגה רק את הגירסא הספציפית הזאת של הספר (ומכניסה את האחרים ל FRBR) זה שאלה שעלתה בהרצאה של שרון שפירא-גלאובך מאוניברסיטת חיפה. היא נתנה הסבר פילוסופי מקיף לנושא של FRBR בעקבות ההגדרה של IFLA על "הקשרים בין גירסאות שונות של יישויות בספרייה".
תמר שדה דיברה הרבה על שיפורים בתכולה ובאיכות החיפוש של Primo ו primo Central. כיום 57% מהפריטים (התוצאות) יש metadata מלא גם תקצירים וגם טקסט מלא. היא הוסיפה הרבה סטטיסטיקות שהיא מקבלת ממשתמשי Primo בכל העולם. יש 50% הורדות (כניסה למאמר) הראשון שמתקבל בתוצאות. לכאורה זה מראה שתוצאה זו מאד רלוונטית והחיפוש הוא מדויק. 85% מוצאים כנראה את התשובה כבר בדף תוצאות הראשון. צריך כמובן להיות מאד זהירים בפרשנות שנותנים לסטטיסטיקות. זה לא תמיד מראה את התמונה המלאה. בממוצע לוקח 3.5 דקות של חיפוש עד לביצוע של הורדה של מאמר. גם כאן אפשר לפרש את הנתונים בדרכים שונות.
תמר הוסיפה שיהיה שיפור גם ב known item search זאת אומרת לא חיפוש חומר לפי נושא אלא פריט ספציפי. בגלל שזה כלי גילוי, לכל חיפוש יש מספר תוצאות אנחנו כמובן רוצים שהפריט הספציפי שחיפשנו יופיע במקום הראשון. זה לא תמיד קורה.
זה מתקשר לנושא של הדירוג/רלוונטטיות. הרלוונטיות ב Google היא בדרך כלל מצוינת ומשתפרת מזמן לזמן. גם Primo שואף להשתפר. אפשר לעשות זאת בין היתר בעזרת כל מיני מבדקים. תמר הזכירה את ה A/B testing ואת האפשרות להכין שני ממשקי חיפוש ולתת לנבדקים לחפש בשניהם ולתאר את תחושתם מהתוצאות.
נושא נוסף שהיא העלתה היא העליה ברמה של כתבי עת ב open access ועל הוספתם ל Primo Central. זה טוב למחפשים אבל זה גם טוב לכתבי עת עצמם שמקבלים חשיפה נרחבת הודות למערכת. גם ההוספה של עשרות institutional repositories מכל מיני מוסדות אקדמיים בעולם, עוזר גם למחפש וגם למוסדות עצמם.
תמר הזכירה ש discovery tool כמו Primo (או Summon ו EDS), הם כלים מצויינים לחיפוש ולמציאה עקראית (serependity). אבל לא בכל מקרה זה תחליף ל OPAC הטוב והמוכר.
אולגה מרזין מהמכללה האקדמית בעמק יזרעאל דיברה על שתי הסוגים השונים של Primo. הגירסה בה הם (ויתר המכללות) משתמשות נקראית Total Care זאת אומרת שחברת ExLibris מטפלת בכל ההקמה, העדכון והתחזוקה של המערכת. היתרון הגדול בזה הוא שזה מונע את הצורך בכוח אדם רב של אנשי מערכות מידע, דבר שבדרך כלל חסר במכללות. החסרונות הם שהספרנים לא יודעים מספיק לנצל את אפשרויות המערכת ועל כל שינוי שהם רוצים לעשות בממשק הם נאלצים לחכות לעדכון השנתי.
בספריות גדולות יותר יש שימוש ב Primo "רחב" יותר. כשיש צוות של מתכנתים וגרפיקאים במוסד אקדמאי, אפשר לעשות נפלאות בשינוי ההגדרות, הממשק והעיצוב של Primo.
דוגמא לכך נתן הדר מילר מהספרייה הלאומית. הוא הרצה בעיקר על ה Primo שלנו לאוסף התצלומים (יש לנו מספר "פרימואים" לצרכים ולאוספים שונים). הוא מתכנן שינויים מקיפים מאד מבחינה הנגשתית והראה שקופיות של הממשקים החדשים. לפעמים קשה אפילו לראות שמדובר באותה תוכנה. הוא הזכיר שבמשך 120 שנה הספרייה אספה כ 5 מליון פריטים, אבל תוך זמן מאד קצר קיבלנו 2 מליון תצלומים (ישנים). אי אפשר לקטלג בצורה יעילה כמות כל כך גדולה של פריטים ולכן אנחנו בוחנים את האפשרויות השונות של crowdsourcing. בספריית הקונגרס בזמנו העלו המון תמונות ל Flickr וביקשו מהקהל שיעזרו בתיוג. הדר מתכנן (וכבר מבצע) כל מיני תוכניות כאלו.
בהפסקת הצהריים היה סיור מעניין לספרייה המחודשת של אוניברסיטת חיפה (תודה לריקי).
אחר הצהריים היה פאנל חשוב בנושא עתיד מנשקי החיפוש. השתתפו שלומית פרי – מנהלת ספרית מדעי החברה וניהול באוניברסיטת ת"א, בועז דותן - מתאם מערכות מידע ספרייתיות באוניברסיטת חיפה, מוטי יגר - ראש תחום טכנולוגיות מידע ומחשוב בספריית הטכניון, ד"ר יואל לניר - מרצה בחוג למערכות מידע באוניברסיטת חיפה וד"ר תמר שדה - דירקטור שיווק ב ExLibris
עלו בדיון הרבה נקודות מעניינות. הציעו שכלי גילוי לא ישרתו רק את הספרייה אלה יהיו מחוברים למערכות לימוד אחרות באוניברסיטה כמו ה Moodle, דיברו על תצוגה יעילה יותר, התאמה אישית מדויקת בעזרת data mining, טכנולוגיית חדשות, חיפוש חברתי ועוד.
סך הכל יום מעניין ומחדש.
תודה לועדת ההיגוי של מאל"י ולאוניברסיטת חיפה.
הנוף מהמרפסת שלידה התקיימה יום העיון.
.jpg)
