ביקור היסטורי

 נזכרתי פתאום בבלוג הישן שלי ונכנסתי לבקר.

הכתיבה בבלוג היתה לאורך תקופה בה יכולתי להשקיע זמן בקריאה והכרה של טכנולוגיות מתפתחות בתחום המידע והספרנות.

אני רואה שלא כתבתי כאן שום דבר כבר 8 שנים. בשנים האחרונות אני מתעניין יותר בתוכן ובמיוחד בתכנים ובאוצרות הנמצאים באוסף הספרייה הלאמוית מקום עבודתי מאז 2012.

תגליות וסיפורים אני משתדל לפרסם מדי פעם בבלוג הספרייה. אפשר לקרוא את הדברים כאן.

כרגע הנושא המרכזי בספרייה הלאומית הוא המעבר לבניין החדש. התאריך נדחה שוב שוב כל כמה חודשים אבל עכשיו נראה שנעבור בע"ה לאחר החגים. רוב הספרים כבר נמצאים שם מאז סוף 2022 ובקרוב נעבור גם אנחנו, הצוות.

בריאות טובה לכולם.

מה קורה עם הבלוג הזה?

כן, כן, אתם צודקים.

לא כתבתי כאן כלום כבר כמעט שנתיים.

לא שאין חידושים והתפתחויות, יש ועוד איך! כל הזמן.

פשוט בגלל העבודה הרבה אני לא מצליח לעדכן את הבלוג.

חבל לי אבל בינתיים זה המצב.

אולי יום אחד אוכל לחזור ולהתמסר לזה יותר.

בינתיים אני מודה לכם על הקריאה וההערות.

להתראות

עדכון קצר לגבי Jstor

בשבועות האחרונים קיבלתי מספר פניות בנושא מאגר המידע Jstor.

הסיבה לפניות היו שמועות לא ברורות שהספרייה הלאומית "מחלקת" כביכול גישה חינמית למאגר.

אנחנו לא יכולים כמובן לתת גישה למשהו שלא שלנו אבל החלטתי לברר בדיוק על מה מדובר. היה לפני כשנה יום עיון בנושא אבל מאז ועד היום לא דובר בכלל על שיתוף פעולה כלשהו שלנו עם Jstor.

אז הנה הפרטים כפי שאני הבנתי אותם (עם בשורה טובה בקרוב):

לפני כשנתיים התחילו הספרייה הלאומית ואוניברסיטת חיפה בפרויקט לסריקת כתבי עת ישראליים במסגרת מאגר JSTOR. עד היום נסרקו והועלו למאגר 4 כתבי עת ישראליים- תרביץ, ציון, אופקים בגאוגרפיה ומגמות.

ארבעת כתבי עת אלו מופיעים בשתי חבילות שונות של Jstor - חבילת Jewish Studies וחבילת Middle East Studies. עד לסיום הפרויקט, מקווים ש50-60 כתבי עת ישראליים יתווספו למאגר.

בתקופה ההיא הועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה, פנתה לאוניברסיטאות ולמכללות עם הצעה להיכנס לאיתם להסכם. המוסודות יחתמו (וחלק אכן חתמו) שיקבלו את הגישה לכתבי העת הישראליים למשך 7 שנים אבל אחר כך יתחייבו להמשיך את המנוי בעצמם. ההסכם לא כלל את המכללות לחינוך.
ות"ת העבירה לספרייה הלאומית את שמות הספריות ואנחנו העברנו את המידע (IP) ל Jstor.

כיום המוסדות שהצטרפו לפרויקט נהנים מגישה חינמית לכתבי העת הישראליים גם אם הם לא חלק מחבילת ה Jstor שהם רכשו. הצעתי לספריות שפנו אלי עם שאלות בנושא ההסכם,  שיפנו לות"ת כדי לברר, הם הכתובת.

החדשות הטובות הם שבחודשים הקרובים בע"ה, ארבעת כתבי העת הללו (ונוספים בהמשך), יונגשו חינם לאזרחי המדינה דרך הספרייה הלאומית. המשתשמים יצטרכו לפתוח חשבון (חינם) בספרייה ויוכלו להגיע מהאתר שלנו אל מאגר Jstor. כמובן שלא כל המאגר יהיה חופשי אלא רק כתבי העת שבהסכם.
מצידנו אנחנו צריכים להיערך לפרוקיט מבחינה טכנולוגית. עובדים על זה...

יום חג לספרייה הלאומית

היום ה 30.9.13 הספרייה הלאומית של ישראל תציין (באיחור מסוים) 120 שנה להיווסדה.

היו מספר נסיונות בשלהי המאה ה-19 להקים ספרייה מקיפה לעם היהודי אבל הנסיון שלבסוף צלח, נעשתה על ידי ארגון "בני ברית" שפעלה  כדי לסייע לקהילות יהודיות בנושא חינוך, חברה ותרבות.

הספרייה נקראה "בית הספרים מדרש אברבנאל". את משלוחי הספרים הגדולים תרם ד"ר יוסף חזונוביץ' רופא מביאליסטוק שבסך הכל העביר מעל 20,000 ספרים לירושלים.

בניין הספרייה עברה מבית עמיאל לבניין בני ברית ולבסוף היצטרפה לאוניברסיטה העברית עם כינונה ב 1925.

אחרי מלחמת השחרור עברו אוספי הספרייה למספר מקומות במערב ירושלים עד שנבנה הקמפוס בגבעת רם. הספרייה שוכנת שם מאז 1960. עד לפני מספר שנים הספרייה נקראה "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי" אבל היום היא מנותקת לגמרי מהאוניברסיטה (מלבד המיקום הגאוגרפי) ונקראת "הספרייה הלאומית".

יש כ-5 מליון פריטים בספרייה. חוץ מספרים יש גם תמונות, מוזיקה, מפות, כתבי יד ארכיונים ועוד. כמובן שיש גם הרבה "אוצרות" כדוגמאת כתב יד הרמב"ם וכתר דמשק.

בשנים האחרונות הספרייה משקיעה משאבים רבים בפרויקטים דיגיטליים שונים, במטרה להנגיש את האוספים שלה לציבור. חלק גדול מעבודתי בספרייה קשורה לפרויקטים אלו.

הערב יתקיים ארוע חגיגי לעובדי וגימלאי הספרייה. לפי התוכנית נראה שיהיה ערב מיוחד במינו, אחד שקורה רק פעם ב-120 שנה.

תמונות יבואו בהמשך...

המשך:
היה ערב מיוחד במינו. היה סעודה חגיגית והופעה של אורי וגברי בנאי (סיפורי ירושלים) אבל מבחינתי הדבר המרגש ביותר היה  4 תערוכות של אוצרות הספרייה הלאומית. לספרייה יש המון פריטים נדירים בכל מיני פורמטים ומתקופות שונות בהיסטוריה. קשה לתאר את ההרגשה כשאתה עומד ליד כתב ידו של הרמב"ם מהמאה ה-12 או בדפים הגדולים של כתר דמשק מתקופה קדומה יותר. אפשר לדמיין את הרמב"ם יושב ולאור הנר כותב את פירושו למשנה בקולמוס ודיו. הדפים הללו ואוצרות אחרים שבדרך כלל נעולים במרתפי הספרייה, הוצאו לשעה קלה לטובת המבקרים. לידם הוצבו שומרים ומיד לאחר התערוכה הם הוחזרו למקומם הבטוח.

4 התערוכות פוזרו בספרייה ולא הצלחתי לראות הכל ובכל זאת היתה זו חוויה מיוחדת במינה. לא כל יום רואים מכתב של מוצרט, פקודה צבאית של נפוליון, טקסט בארמית-סורית מהמאה ה-9 (לפני 1200 שנה!) או כתבים של אייזיק ניוטון - הכל בכתב ידם.

לאלו מכם שמקנאים, אני יכול להציע לחפש את הפריטים במערכת "מרחב" שלנו. הכל אמור להיות סרוק וניתן לראות אותם דרך האתר.

מזל טוב לספרייה הלאומית!

יום עיון Primo

הרבה זמן כבר לא כתבתי כאן בבלוג. זה לא שאין על מה לכתוב (תמיד יש). פשוט יש לי הרבה עומס בעבודה ולא יצא לי לשבת לכתוב.

חלק מתפקידי הוא לתאם את הטיפול במערכת פרימו של הספרייה הלאומית. מסיבה זו שמחתי להשתתף אתמול ביום עיון בנושא פרימו ומנשקי חיפוש שארגנה מאל"י ואוניברסיטת חיפה.

 יותר ויותר ספריות בארץ מתחילות להשתמש בפרימו. חוץ מחלק מהאוניברסיטאות יש גם 17 מכללות. הנושא לא פשוט וטוב הגדירה  זאת נעמי גרידינגר סגנית המנהל של ספריית חיפה כשאמרה בפתיחת הכנס "פרימו היא מערכת מאתגרת שמעוררת שיח ודיון".

פרימו הוא כלי גילוי או באנגלית discovery tool. הוא דומה יותר למנוע חיפוש משוכלל מאשר לקטלוג ספרייה קלאסי. חלק מהקשיים בשימוש בו נובעים מכך שהספריות והסטודנטים לא מבחינים בין שני הדברים. שניהם חשובים ולעיתים יכולים להשלים אחד את השני. Primo הוא לא יכול להחליף לגמרי את אפשרויות ה OPAC. את זה גם אמרה ד"ר תמר שדה מ ExLibris שהיתה הראשונה להרצות.

היא דיברה על הגידול ב Knowledge base  של Primo Central  שהיום כולל 600 מליון פריטים. זה אומר שכשאנחנו מחפשים במאגרי מידע דרך Primo אפשר להגיע ליותר ויותר תוצאות.

תמר הפסיקה את הרצאתה והעבירה את הבמה לריקי טרכנטנברג שמנהלת את המוצר (Primo) בחברת ExLibris. ריקי דיברה על השינויים בגירסאות החדשות של Primo, מה קיים ומה מתוכנן לעתיד הקרוב.

אחד הדברים החשובים הוא הגדרת טווח שנים בחיפוש. אפשר להגדיר תקופת זמן מדויקת ולא רק "שנה אחרונה" 5"שנים אחרונות" וכו'. בנוסף יהיה slider של השנים בדומה למה שמופיע במאגר EBSCO.

אם חיפושים לא יניבו תוצאות, מעכשיו פרימו ייתן המלצות שלו לייעול החיפוש.

יופיע גם כפתור like של Facebook. משתמש יוכל לשלוח ספרים לחשבונו ולהראות לחבריו מה הוא קורא. תמר אמרה שיהיה מעניין לראות אם/איך זה יצליח. יש הרי ב Primo אפשרויות "חברתיות" של תגיות ותגובות אבל נעשה בהם מעט מאד שימוש. אולי שיתוף ב Facebook יצליח יותר.

ב ExLibris עובדים עכשיו גם על אפליקציה לסמארטפון. כיום קיים ב Primo אתר מותאם אבל כמובן שבדורינו מתבקש שיהיה גם אפליקציה אמיתית.

מתוכנן גם שיפורים בעברית. יש בעיות רבות בעברית בעיקר לכל הקשור לחיפוש של כתיב מלא וחסר. ExLibris עובדים על פיתוח גם בתחום זה (יש מספיק דוברי עברית שעובדים בחברה, כמובן). הזכירו שהשנה נוסף מאגר מכון סאלד ל Knowledge Base של Primo ובימים הקרובים יתווסף גם "פאר" של האוניברסיטה הפתוחה.

עוד דבר שריקי הזכירה זה ה FRBR  מה שמופיע ב Primo כ"גירסאות נוספות". בגירסאות הבאות המערכת תחייב (בהתאם להחלטת הספרייה) להיכנס לרשימת הגירסאות ולא לבחור רק את הגירסא המוצגת.

מדוע המערכת מציגה רק את הגירסא הספציפית הזאת של הספר (ומכניסה את האחרים ל FRBR) זה שאלה שעלתה בהרצאה של שרון שפירא-גלאובך מאוניברסיטת חיפה. היא נתנה הסבר פילוסופי מקיף לנושא של FRBR בעקבות ההגדרה של IFLA על "הקשרים בין גירסאות שונות של יישויות בספרייה".

תמר שדה דיברה הרבה על שיפורים בתכולה ובאיכות החיפוש של Primo ו primo Central. כיום 57% מהפריטים (התוצאות) יש metadata מלא גם תקצירים וגם טקסט מלא. היא הוסיפה הרבה סטטיסטיקות שהיא מקבלת ממשתמשי Primo בכל העולם. יש 50% הורדות (כניסה למאמר) הראשון שמתקבל בתוצאות. לכאורה זה מראה שתוצאה זו מאד רלוונטית והחיפוש הוא מדויק. 85% מוצאים כנראה את התשובה כבר בדף תוצאות הראשון. צריך כמובן להיות מאד זהירים בפרשנות שנותנים לסטטיסטיקות. זה לא תמיד מראה את התמונה המלאה. בממוצע לוקח 3.5 דקות של חיפוש עד לביצוע של הורדה של מאמר. גם כאן אפשר לפרש את הנתונים בדרכים שונות.

תמר הוסיפה שיהיה שיפור גם ב known item search זאת אומרת לא חיפוש חומר לפי נושא אלא פריט ספציפי. בגלל שזה כלי גילוי, לכל חיפוש יש מספר תוצאות אנחנו כמובן רוצים שהפריט הספציפי שחיפשנו יופיע במקום הראשון. זה לא תמיד קורה.

זה מתקשר לנושא של הדירוג/רלוונטטיות. הרלוונטיות ב Google היא בדרך כלל מצוינת ומשתפרת מזמן לזמן. גם Primo שואף להשתפר. אפשר לעשות זאת בין היתר בעזרת כל מיני מבדקים. תמר הזכירה את ה A/B testing ואת האפשרות להכין שני ממשקי חיפוש ולתת לנבדקים לחפש בשניהם ולתאר את תחושתם מהתוצאות.

נושא נוסף שהיא העלתה היא העליה ברמה של כתבי עת ב open access ועל הוספתם ל Primo Central. זה טוב למחפשים אבל זה גם טוב לכתבי עת עצמם שמקבלים חשיפה נרחבת הודות למערכת. גם ההוספה של עשרות institutional repositories מכל מיני מוסדות אקדמיים בעולם, עוזר גם למחפש וגם למוסדות עצמם.

תמר הזכירה ש discovery tool כמו Primo (או Summon ו EDS), הם כלים מצויינים לחיפוש ולמציאה עקראית (serependity). אבל לא בכל מקרה זה תחליף ל OPAC הטוב והמוכר.

אולגה מרזין מהמכללה האקדמית בעמק יזרעאל דיברה על שתי הסוגים השונים של Primo. הגירסה בה הם (ויתר המכללות) משתמשות נקראית Total Care זאת אומרת שחברת ExLibris מטפלת בכל ההקמה, העדכון והתחזוקה של המערכת. היתרון הגדול בזה הוא שזה מונע את הצורך בכוח אדם רב של אנשי מערכות מידע, דבר שבדרך כלל חסר במכללות. החסרונות הם שהספרנים לא יודעים מספיק לנצל את אפשרויות המערכת ועל כל שינוי שהם רוצים לעשות בממשק הם נאלצים לחכות לעדכון השנתי.

בספריות גדולות יותר יש שימוש ב Primo "רחב" יותר. כשיש צוות של מתכנתים וגרפיקאים במוסד אקדמאי, אפשר לעשות נפלאות בשינוי ההגדרות, הממשק והעיצוב של Primo.
דוגמא לכך נתן הדר מילר מהספרייה הלאומית. הוא הרצה בעיקר על ה Primo שלנו לאוסף התצלומים (יש לנו מספר "פרימואים" לצרכים ולאוספים שונים). הוא מתכנן שינויים מקיפים מאד מבחינה הנגשתית והראה שקופיות של הממשקים החדשים. לפעמים קשה אפילו לראות שמדובר באותה תוכנה. הוא הזכיר שבמשך 120 שנה הספרייה אספה כ 5 מליון פריטים, אבל תוך זמן מאד קצר קיבלנו 2 מליון תצלומים (ישנים). אי אפשר לקטלג בצורה יעילה כמות כל כך גדולה של פריטים ולכן אנחנו בוחנים את האפשרויות השונות של crowdsourcing. בספריית הקונגרס בזמנו העלו המון תמונות ל Flickr וביקשו מהקהל שיעזרו בתיוג. הדר מתכנן (וכבר מבצע) כל מיני תוכניות כאלו.

בהפסקת הצהריים היה סיור מעניין לספרייה המחודשת של אוניברסיטת חיפה (תודה לריקי).

אחר הצהריים היה פאנל חשוב בנושא עתיד מנשקי החיפוש. השתתפו  שלומית פרי – מנהלת ספרית מדעי החברה וניהול באוניברסיטת ת"א, בועז דותן - מתאם מערכות מידע ספרייתיות באוניברסיטת חיפה, מוטי יגר - ראש תחום טכנולוגיות מידע ומחשוב בספריית הטכניון, ד"ר יואל לניר - מרצה בחוג למערכות מידע באוניברסיטת חיפה וד"ר תמר שדה - דירקטור שיווק ב ExLibris

עלו בדיון הרבה נקודות מעניינות. הציעו שכלי גילוי לא ישרתו רק את הספרייה אלה יהיו מחוברים למערכות לימוד אחרות באוניברסיטה כמו ה Moodle, דיברו על תצוגה יעילה יותר, התאמה אישית מדויקת בעזרת data mining, טכנולוגיית חדשות, חיפוש חברתי ועוד.

סך הכל יום מעניין ומחדש.

תודה לועדת ההיגוי של מאל"י ולאוניברסיטת חיפה.

הנוף מהמרפסת שלידה התקיימה יום העיון.

יום עיון של Swets

אתמול השתתפתי ביום עיון שארגנה חברת Swets ונציגיה בארץ. יום העיון התקיים בתל אביב בהשתתפות ספרנים מספריות אקדמיות שונות.

Swets היא אגריגטור של כתבי עת וכתבי עת אלקטרוניים, וספריות רבות נהנות משרותיהם. אך הם גם פועלים כחברת תוכנה המספקת פתרונות וכלים שונים לניהול אוספי הספרייה.

הנציגה בארץ אילנה אבנד-דוד, הרצתה על הפלטפורמה החדשה של Swets לניהול ספרים אלקטרוניים. היא סיפרה שהם יכולים למכור ספרים מרוב המו"לים ולהציג את כל האוסף באתר אדמינסטרטיבי אחד. זה מקל על הספרנים המנהלים את האוסף. היום הכלי הזה מוכר לספרני כתבי העת. בקרוב הוא יוכל לעבוד גם עם ספרים אלקטרוניים.

רוב היום הוקדש לנושא של הכלי המאד פופולרי בזמן האחרון - Mendeley.

למרות שהרבה כבר משתמשים בזה, לי עדיין לא יצא. זהו תוכנה חינמית לניהול מקורות ביבליוגרפיים, בדומה ל Endnote או Refworks. בעבר כשהייתי קורא ושומר לעמי מאמרים, השתמשתי קצת ב Connotea (שנסגר לא מזמן) וב Zotero.

היום לצערי אין לי הרבה שימוש בכלים כאלו אבל הם מצרך כמעט חובה לחוקרים וסטודנטים הרוצים לשמור את המאמרים שלהם, להוסיף הערות ותגיות ולאפשר חיפוש קל ומהיר כדי לאתר את המאמר הנדרש.

מבחינת הספרנים, אפשר להשתמש ב Mendeley גם ככלי לאיתור ביבליוגרפי. קהילת המשתמשים אספה עד כה 400 מליון מאמרים.  רק בעלי החשבונות עצמם יכולים לראות את המאמר המלא שהם שמרו אבל המאמרים כולם ממופתחים באתר ואפשר לחפש אותם לפי מילות מפתח למשל. בגלל ש Mendeley הוא פתוח לכולם (אלא אם כן החלטתי לחסום מאמר שהעלתי) הוא בעצם מהווה מאגר מידע ביבליוגרפי ענקי.

יש גירסה להתקנה במחשב וגירסה מקוונת. בדומה ל Dropbox או Google Drive אפשר לשמור, להעיר לתייג את המאמר במחשב האישי, וכל המידע שיצרתי יישמר גם בענן כדי שאוכל להגיע אליו ממחשב אחר או מהסמארטפון.
בנוסף ליתרון לחוקר האישי, Mendeley הוא גם רשת חברתית אקדמית בדומה ל academia.edu. אפשר לשתף מאמרים וליצור קבוצות סגורות או פתוחות לדיונים ומחקר.

יש הרבה משתמשים ב Mendeley בישראל. ששה מהם הוגדרו על ידי החברה כיועצים לחוקרים בארץ. מתוכם נכחו אתמול ביום העיון שנים, עידן בריר מת"א ואהבה כהן מבית ברל. שניהם הרצו והדגימו את השימוש בכלי חשוב זה.

מוצר חדש שפותח בשיתוף פעולה בין Mendeley ל Swets הוצג במחצית השניה של יום העיון. מדובר בגירסה של Mendeley למוסדות - Mendeley Institutional Edition.
הספרייה מזמינה את משתמשי Mendeley במוסד שלה להצטרף לקבוצת הספרייה. התמריץ להצטרפות הוא שידרוג החשבון האישי לחשבון פרמיום. הם ממשיכים לעדכן את החשבון שלהם ולהוסיף מאמרים אבל המידע נקלט על ידי הספרייה. הכלי מאפשר ניתוח ססטיסטי של השימוש בכתבי עת השונים כפי שמשתקף בעבודתם של חוקרי המוסד האקדמי. אפשר לראות מי מהחוקרים פרסם הכי הרבה בכתבי העת שיש למוסד ובאלו כתבי עת הוא מרבה להשתמש למחקריו. אם מדובר בכתב עת שאין לספרייה, יתכן שכדאי לרכוש אותה. המערכת משתמשת גם ב link resolver כדי לקשר בין הביבליוגרפיה של החוקרים למאמרים בטקסט מלא שיש לספרייה.

הנה מספר סרטוני הדגמה והסבר:

מבלי להתנסות בזה, נראה לי שה Mendeley Institutional Edition יכול להיות כלי מאד חשוב להערכה וניתוח של השימוש במנויים לכתבי עת אלקטרוניים שהספרייה רוכשת. בארץ עדיין לא רכשו את המוצר הזה אבל ככל שישתמשו יותר ב Mendeley לצורכי מחקר, אני מניח שספריות יתחילו לשקול את השימוש.

בסך הכל היה יום עיון מעניין. כמובן שהמטבח של בית המלון גם לא איכזב.

overflowing (Photo credit: zoetnet)

כן, כן. אני יודע.

די הזנחתי את הבלוג בזמן האחרון.

זה לא בגלל שלא היו חדשות מעניינות בתחום המידע והספרנות. תמיד יש התפתחויות בתחום.

זה רק בגלל מחסור בזמן ועומס בעבודה. בנוסף אני עובד על ההרצאות לכנס טלדן בעוד שבועיים.

אני מעלה כאן את הפוסט הזה רק כדי להודיע (גם לעצמי) שלא סגרנו את הבלוג. אנחנו עובדים על אש נמוכה כרגע ואני מקווה שכנתפנה קצת יותר נוכל להמשיך לכתוב ולעדכן.

ארכיון חדש: Confidential Print - Middle East

"השמש לעולם לא שוקעת על האימפריה הבריטית" כך טענו לפחות הבריטים במאות ה19-20. האימפריה ומושבותיה התפרסו בין קנדה לניו זילנד ובאחת מארצות אלו, בשעה מסוימת במשך היום, תמיד זרחה השמש.

חלק מכובד מהמושבות של האימפריה היו באזור מזרח התיכון. מבחינתנו בישראל דבר זה בא לידי ביטוי בין 1917-1948 בימי המנדט.

מוסדות הממשל הבריטי שפעלו ברחבי הגלובוס הנפיקו דוחות ומסמכים על פועלם ועל המתרחש בארצות בהם שלטו. החל מ 1820 ניירות אלו סופקו לנציגי משרדי החוץ והמושבות וגופים אחרים בממשל הבריטי ברחבי העולם. הם כונו ה Confidential Print. בשנות ה-50 החלו להדפיס כמעט כל טלגרמה או ידיעה.
מסמכי ה CP שונים במבנם. לעיתים מדובר על דף בודד ולעיתים ספר שלם. חלקם כוללים דיאגרמות, טבלאות, מפות ועוד.

Adam Matthew הוא מו"ל אלקטרוני שמתמחה בחומר ארכיוני ומקורות ראשוניים. אחד המאגרים החשובים שלהם נקרא Confidential Print – Middle East. במאגר זה אפשר לחפש מבין כמות עצומה של מסמכים, דו"חות, ניתוחים כלכליים, תקצירים פוליטיים, ביוגרפיות קצרות ומידע הנוגע לנעשה בארץ ישראל, פרס, עירק, ירדן, סוריה, לבנון, אפגניסטן, תורכיה, ערב הסעודית, תימן ומצרים המזרח התיכון בתקופת שליטתה של בריטניה וגם מעט לאחריו.
ניתן למשל לקורא על:
מרד האפגנים ב 1929
פתיחת תעלת סואץ ב 1869
ההתנקשות בלי סטאק  המושל הכללי של סודאן האנגלו־מצרית ב 1924
הקמת חברת הנפט האנגלו-פרסית
העימותים בין יוון ותורכיה ב 1922
ברית בגדאד 1955
ההפכיות הצבאיות בסוריה ב 1949
מלחמת השחרור של ישראל
ועוד.

לפני חודשיים הספריה הלאומית הוסיפה את הארכיון הזה לרשימת מאגרי המידע שלה. לפי מה שביררתי בזמנו עם טלדן (שמייצגים ומספקים את המאגר בארץ), אנחנו היחידים בישראל עד כה שרכשו אותה.

ניסיתי לחפש במאגר הזה משהו מעניין מבחינתינו. זה לא היה פשוט בכלל. יש המון חומר חשוב אבל מערכת החיפוש איננה טובה מספיק. הם אמנםסרקו את כל המסמכים ואפשר לחפש מילים בטקסט, אבל אין סיווג לפי נושאים. בחומר מסוג זה היה רצוי אפשרות של חיפוש לפי נושא.

מצאתי בין היתר שבשנת 1934 לצבא הבריטי במצרים היה ספריה שהכילה 2355 ספרים באנגלית ועוד 715 בערבית. מעל 1000 ספרים הושאלו באותה שנה.
אני מודה, זה לא מידע חשוב ומרתק כל כך.

יורם מלצר, עורך התוכן בספריה הלאומית, שיושב לצידי בעבודה, השקיע קצת יותר מאמצים ממני ומצא כמה פנינים בארכיון הזה. אני מאד ממליץ לקרוא את הפוסט שלו בבלוג של הספריה.

המידע בארכיון ה Confidential Print הוא אוצר עבור חוקרים והיסטוריונים של התקופה והאזור, ומהווה חלון אל העבר הקולוניאלי הבריטי במזרח התיכון.

JSTOR בעברית

היום (3.12.12) התקיים בספריה הלאומית כנס של JSTOR.

JSTOR הוא כידוע אחד ממאגרי המידע הספרייתיים החשובים ביותר. הוא כולל כ-1500 כתבי עת בעיקר בתחום מדעי הרוח והחברה.

לכנס הגיעו שלושה נציגים שדיברו על ההתפתחויות האחרונות בחברה. JSTOR היא חברה ללא מטרות רווח. המאגר אמנם עולה כסף אבל הם שואפים לפתוח אותו עד כמה שאפשר לציבור. במדינות אפריקה למשל, הגישה אליו הוא בחינם. המגבלה היא ההסכם שיש להם עם המו"לים. המו"לים כמובן לא מעוניינים שיפיצו את כל הפרסומים שלהם בחינם.

החידוש הגדול ב JSTOR כיום הוא פרויקט ה e-books שהושק לפני עשרה ימים. מדובר על 15,000 ספרי מחקר במגוון תחומים. ההפניות הביבליוגרפיות בספרים הם קישורים למאמרים אלקטרוניים שנמצאים (לפעמים) בתוך מאגרי כתבי העת של JSTOR. יש גם קישורים בין מאמרי ביקורת על ספרים, לספרים עצמם. זה מאפשר מעבר נוח ממקור למקור.

הנושא החשוב ביותר בכנס מבחינתינו היה פרויקט סריקת כתבי העת הישראליים שמבצעת JSTOR. מדובר בפעם הראשונה שהם מעלים תכנים בכתיב לא רומי (כמו ערבית, סינית וכו') וזה דבר שמאד מרגש אותם. תשעה מו"לים ישראל, נכון להיום, שותפים בפרויקט. הם מאפשרים את סריקת החומרים שלהם למאגר.

בשנת 2010 היה פיילוט בו נסרקו כתבי העת ציון, תרביץ, מגמות ואופקים בגאוגרפיה. עכשיו הם שואפים להגיע ל 60 כתבי עת אחרים מתוך רשימה של מעל מאה שהוכנה.

הספריה הלאומית וספריית אוניברסיטת חיפה מנהלים את העבודה בארץ. לאחר תהליך ארוך ומייגע של מפתוח לפי קריטריונים נוקשים (208 עמודי הנחיות) שהציבה JSTOR, ספריית חיפה מעבירה את כתבי העת לסריקה בהודו.

בינתיים יש הצלחה רבה לפרויקט כתבי העת הישראליים.  מדובר על חבילת הפיילוט שניתן להזמין בנפרד לחבילות האחרות של JSTOR. בעתיד יתכן והם יוטמעו בתוך חבילות קיימות כמו למשל Jewish Studies.

כתבי העת הללו נמצאים בשימוש במדינות רבות בעולם. בשנה האחרונה היתה עליה של 100% במספר המוסדות הרשומים לחבילה הזאת. 70% מהמוסדות הם מחוץ לישראל ונעשים 11,275 שימושים בהם כל חודש.

להשאר מעודכן בתחום

Serendipity  או בעברית תגליות אקראיות חיוביות (בערך), הוא מילת המפתח של האינטרנט. חיפשנו דבר אחד ומצאנו משהו אחר מעניין עוד יותר.

כל תהליך הקריאה ברשת עובדת כך. אני קורא ערך בוויקיפדיה וכל מילה שניה היא קישור לערך אחר. אני עובר ממקום למקום ולומד עוד דברים שבכלל לא חשבתי עליהם מכתחילה. זה אמנם מפריע לריכוז ויש על זה הרבה ביקורת אבל כך העסק עובד.

בעולם האקדמי זה עובד כך זמן רב. לכל מאמר יש ביבליוגרפיה. חלק מהציטוטים בביבליוגרפיה הם חשובים ומעניינים יותר מהמאמר המקורי. כך החוקר ממשיך לקרוא ולהשכיל בתחומים המשיקים לתחום העיסוק העיקרי שלו.

למה אני מזכיר את זה?

בשבוע שעבר התקיים סמינר מאל"י בקמפוס היפה של אוניברסיטה הפתוחה ברעננה.

אני הגעתי ליום השני שהתרכז בחידושים במערכת Primo ו SFX.

ההרצאה האחרונה התמקדה במוצר בשם bx מבית אקס ליבריס. מוצר זה מציע מספר שירותים.

 bx Recommender הוא שרות נלווה לחיפוש המאמרים. הוא מוסיף לתוצאות החיפוש הצפויות, גם מאמרים שלא היינו חושבים עליהם לבד. יתכן אפילו שהם לא עונים בכלל לקריטריונים של השאילתא (לא מופיעות מילות המפתח שבחרנו) ובכל זאת הם רלוונטיים למחקר. ההצעות הללו מתבססות על חיפושים של חוקרים ברחבי העולם הנהנים משימוש ב-SFX ה link resolver של Exlibris. הוא יודע באיזה עוד מאמרים נעשו שימוש עם רשימת המאמרים שקיבלנו בתוצאות החיפוש, ומציג את אלו שהורדו מאותם מאגרים, הכי הרבה.

Hot Articles מציע לנו מאמרים ממגוון מקורות בתחומים שהגדרנו מראש שמעניינים אותנו. יש גם אפליקציה לסמארטפון. הנה למשל רשימה של עשרת המאמרים הפופולריים ביותר בחודש נובמבר (לפי הגדרותיו של bx) בתחום המידע והספרנות:

שרות נוסף הוא bx Most Popular Articles שבו מוצגים 100 המאמרים בכל התחומים שהיו הכי פופולריים השנה.

יש הרבה מאגרי מידע המספקים שירות דומה.
Science Direct  למשל, מציע בצד ימין של תוצאות החיפוש, מאמרים רלוונטיים נוספים מאותו תחום. כך גם במאגרים אחרים.
מה שמייחד את bx הוא האפשרות להראות מאמרים מכל מאגרי המידע הכלולים ב knowledge base שלו. כפי שמוצרים אחרים של ExLibris כמו Primo Central מחפשים מענה לשאילתא שלנו מתוך עשרות אלפי כתבי עת אלקטרוניים שב KB שלהם, כך גם bx אינו מוגבל למאגר אחד כמו Science Direct או ProQuest או לחבילה של כתבי עת אלקטרוניים כמו T&F או Springer. המאמרים שהוא מציע הם ממקורות מגוונים יותר.

חוקרים הרוצים להרחיב אופקים ולהיות מעודכנים בכל מה שקשור לתחומי המחקר שלהם, יכולים לנצל את bx כדי ללמוד דברים חדשים שלא חשבו לחפש בעצמם.

גם מי שלא מתעניין במחקר האקדמי יכול להנות מכלי serendipity חדשים ברשת, ויש הרבה כאלה. אתרים רבים מציעים עדכונים תכופים של מידע שמעניין אותנו, ממבחר גדול של מקורות שלא היינו מוצאים בעצמינו.

דוגמא רלוונטית מבחינתי הוא Zemanta שעליו כתבתי לפני כמה שנים כל פעם שאני כותב פוסט, Zemanta, שמותקן אצלי בדפדפן, מציע לי כתבות מאתרים שונים שהוא ממליץ לי להוסיף לפוסט. הוא מסיק מתוך הטקסט שלי על מה אני כותב ומה עוד יכול להעשיר את המידע. תוך כדי הכתיבה שלי, אוכל למצוא ואולי להדביק קישורים למאמרים רלוונטיים.

אם אני רוצה להשאר מעודכן בתחום שלי, לא צריך לבצע חיפוש כדי להנות מה serendipity של מידע מעודכן. יש המון אתרים שפשוט עוזרים לי להשאר בעניינים על ידי הצגה של דברים רלוונטיים. להבדיל מ RSS שנועד בעיקר להעביר אלי רק מידע ממקורות שבחרתי , אתרים אלו עורכים את החיפוש והדליה. אני צריך רק לקרוא.

אתר חדש שעושה דבר דומה הוא sulia.com

Sulia (כמו סוליה של נעל), הוא ספק מידע עדכני במגוון נושאים כמו טכנולוגיה, עסקים, ספורט, בידור ועוד. הוא אוסף מאמרים ופוסטים ממקורות מידע שונים שמוגדרים כאמינים וטובים. אחר כך הוא מסנן אותם ויוצר זרם איכותי מועדכן בזמן אמת. אפשר כמובן לחלוק על רמת האיכות. את המאמרים אפשר כצפוי לשתף בפייסבוק וטוויטר.
ניתן גם לרשום פוסטים משלנו בכל תחום. אם הפוסט יוגדר כאיכותי, יתכן והוא יכנס לזרם המידע עבור משתמשים אחרים.

אפליקציה פופולרית לסמארטפון שעובד באופן דומה הוא Flipboard. הוא נקרא כך כי העברת המסכים נעשה בדרך המזכירה לוח דפדפת (שזה די חביב). בשלב הראשון אני מתבקש לבחור תחומי עניין, ואחר כך הוא מתחיל להפנות אותי למאמרים שאמורים לעניין אותי. אני לא משתמש בזה הרבה. אני מעדיף את Google Currents. אפליקציה זו (שגם עליו דיברנו) מזכיר יותר אוסף של עיתונים שבחרתי לקרוא, מאשר אוסף מאמרים מאינספור מקורות. זה דומה יותר ל RSS, שבעזרתו אנו בוחרים בדיוק אחרי מה אנו רוצים לעקוב.

זה טוב שתמיד יש מה לקרוא בכיס.

יש  דרכים רבות להישאר מעודכן בחומר המתפרסם ברשת (נשמע כמו נושא מעניין להרצאה), הבעיה היא כמובן שאף פעם אין מספיק זמן לקרוא הכל.

יום פתוח של EBSCO בישראל

EBSCO Publishing Logo (Photo credit: Wikipedia)

ביום חמישי נסעתי לתל אביב ליום הפתוח של EBSCO בישראל.

EBSCO הוא אחד מספקי המידע הגדולים והחשובים בעולם. מאגרי המידע שלהם הנמצאים בשימוש בספריות אקדמיות ומרכזי מידע רבים.

הכנס השנתי (השנה היו דווקא שני כנסים) היה מיועד לעדכון הספריות בנעשה ב EBSCO.

החדשות המרכזיות הפעם היו המיזוג של חברת המו"ל Wilson עם EBSCO. התוצאה היתה מה שהם מכנים "Super Databases". 

החיבור בין חבילות כתבי העת האלקטרוניים של Wilson עם תתי המאגרים של EBSCO יצר אוסף גדול וייחודי של מידע במגוון תחומים.

לדוגמא, למאגר LISTA המוכרת לנו בתחום המידע והספרנות,  הוסיפו מאגר Library Literature and Information Science של Wilson. לשני אלו הוסיפו עוד מספר כותרים ייחודיים בתחום והתוצר הסופי הוא מאגר גדול של 433 כותרי כתבי עת בטקסט מלא במקצועות המידענות והספרנות.

בתחום האומנות הם הרכיבו מאגר גדול הכולל 617 כותרים בטקסט מלא. בתחום מדעי הרוח 1515 בטקסט מלא, בחינוך 1179, ועוד.

הם הדגישו ש EBSCO הוא המאגר המוביל בכל הקשור לקיצור תקופת ה embargo. להבדיל ממאגרים אחרים שמטילים עיקוב על צפייה בגליונות כתבי העת מהשנה האחרונה (ויותר), ב EBSCO טוענים שעל כתבי עת רבים שלהם אין כלל embargo ועל אחרים פרק הזמן קוצר.

הם לקחו כדוגמא את Jewish Studies Source (שיש לנו בספריה). כתבי עת רבים של הם ללא embargo בכלל. בנוסף יש להם backfiles רבים בטקסט מלא. יש שם גם 2150 ביוגרפיות של דמויות יהודיות.

חומרים ישנים, היה נושא נוסף שעלה. ב EBSCO  מוכרים חבילות של כתבי עת ישנים  של Wilson במגוון תחומים. לדוגמא:

 Business Periodicals Index Retrospective 1913-1982

Humanities & Social Sciences Index Retrospective: 1907-1984

Education Index Retrospective : 1929-1983

עוד מאגר שהוזכר הוא אוסף ה Historical Digital Archives הכולל מגוון כתבי עת עתיקים לפי נושאים. בהרצאה הוצג יוזמה של EBSCO  וה  American Antiquarian Society . יחד הם הרכיבו וסרקו 7600 כתבי עת אמריקאים שפורסמו בין השנים 1691-1877.

ההרצאה המרכזית ביום הפתוח היה בנושא מאגר הספרים האלקטרוניים. ב EBSCO בנו פלטפורמה חדשה בשם EBSCO Host Collection Manager (שהחליפה את Net Library). בפלטפורמה זה ניתן לחפש, לנהל ולרכוש ספרים אלקטרוניים ממגוון של 320,000 כותרים המופצים על ידי 800 מו"לים שונים כגון T&F, Wiley, Springer, MIT ועוד. ישנם גם 16,000 ספרי שמע אלקטרוניים באוסף.

יש מספר מודלים שונים של רכש ספרים אלו:

רכישת ספרים בודדים לפי בחירה או בקשה מ EBSCO שירכיבו חבילה מיוחדת לפי דרישות הספריה.

מנוי שנתי עבור חבילות מוכנות מראש.

הזמנות חד פעמיות לתקופות קצרות (1, 7,14 או 28 יום).

כל התהליך מאד פשוט וידידותי.

אפשר גם להגדיר (או לפתוח לכל הקוראים) selectors שיבחרו ספרים וישלחו להזמנה. הספריה תגדיר חשבון approver שרק הוא יהיה רשאי לבציע את הרכש.

הוזכרו עוד שני מאגרים מעניינים בכנס.

Novelist הוא כלי שמעשיר את קטלוג הספריה עם מידע, ביקורות, עטיפות ועוד. הכלי הזה מתמקד בעיקר בספרות קריאה והקהל הרגיש שזה יותר מתאים לספריות ציבוריות.

Newspaper Source Plus כולל יותר מ 1000 עיתונים חשובים מרחבי העולם בטקסט מלא. מופיעים כ 38 מליון כתבות    ו 902,000 תעתיקים של כתבות ששודרו בטלויזיה וברדיו.

את היום הנחתה זיוה קורזון נציגת EBSCO בארץ, והמרצה היה הנציג החדש לאזורינו ג'אנלוקה דה-בלה.

אלו מאיתנו העובדים כספרנים ומידענים בתחומי הייעץ, מאגרי מידע או כתבי עת מכירים את זיוה ואת פועלה ב EBSCO בחמש השנם האחרונות. בסוף הכנס היא הודיע שהיא עוזבת את עבודתה בחודש הבא לטובת משפחתה. מזל טוב ובהצלחה.

כידוע לכם אני משתדל תמיד לצלם את האוכל בכנסים כאלה. הפעם התמונות לא יצאו משהו, אבל האוכל היה בהחלט טעים.

חידושים ב Wolfram Alpha

כזכור לחלק מאיתנו, לפני שלוש שנים אחד האתרים שקיבל הרבה זרקורים היה "מנוע התשובות המחושבות" Wolfram Alpha.

המנוע מתמחה במתן תשובות מדויקות להפליא בכל הקשור לחישובים מספריים.

לדוגמא: מה יהיה המרחק בין כדור הארץ לירח בעוד חודש וחצי?

            מחיר קילוווט חשמל בשעה בניו יורק?

            כמה זמן ייקח לקשיש בן 100 במשקל 60 ק"ג וגובה 1.70 ס"מ לרוץ מחיפה לאילת במהירות 25 קמ"ש?

            תוך כמה שעות, המשתזף בשמש בתל אביב בעל עור בהיר יקבל כוויה למרות השימוש במשחת שיזוף?

(רוב הדוגמאות באתר הם יותר מדי מקצועיות ומדעיות בשבילי להבין)

לאחורנה אתר Wolfram Alpha הוסיף מספר אפשרויות מעניינות.

דף הבית מעוטר בצלמיות מצוירות מכל מיני סוגים. כשמעבירים את הסמן על אחת מהם (ולוחצים enter) מקבלים המון מידע מעניין לגבי אותה צלמית.

 לדוגמא יש צלמית של פרוסת גבינה צהובה. כשלוחצים עליה מקבלים דף ארוך של מידע הכולל את כל הערכים התזונתיים של הגבינה.



הצלמית הבולטת ביותר בדף הבית היא צלמית כחולה של Facebook הנמצאת במרכז המסך.

צריך לאפשר ל Wolfram Alpha גישה לחשבון Facebook שלנו ואז מקבלים כמות עצומה של מידע סטטיסטי מפורט על הפעילות שלנו ברשת החברתית.

בין היתר הדו"ח מראה בצורה גרפית את כל הפוסטים שלנו וכמה הגיבו/ עשו לייק עליהם, מי  מהחברים מגיב הכי הרבה לתמונות/וידאו שאנחנו מעלים, כמה מילים בממוצע אנו משתמשים בתגובות שלנו + ענן של המילים הפופולריות ביותר, השוואה בין השימוש באפליקציה של Facebook לבין האתר עצמו, איזה יישומים הכי פופולריים אצלינו, איפה בעולם נמצאים חברינו, מי הצעיר ביותר, מיהם הנשואים, החברים עם הכי הרבה חברים משותפים, השמות הכי נפוצים ועוד ועוד ועוד.

קשה לעכל כל כך הרבה מידע אבל זה מדהים לראות את הכח של Wolfram Alpha, וזה רק בגירסה החינמית.

המשך הסיפור

לפני מספר שבועות כתבתי כאן פוסט על ספר (כתב יד) מיוחד שמצאתי במקום עבודתי בספריה הלאומית.

מדובר על כתב יד מלפני 200 שנה. 

מכיוון שהמחבר היה סבא של סבא של סבא שלי, הזמנתי סריקה של הספר.

היום התמונות הגיעו ובקרוב יעלו גם לאתר הספריה. תודה רבה לזמירה ולמחלקת השאלה בין ספריתית.

הנה דוגמא יפה לדרך בה הטכנולוגיה של היום יכולה "להוציא לאור" פיסה קטנה של היסטוריה, גם אם מדובר בפרטים קטנים ולא כל כך חשובים.

את הספר מצאתי בקטלוג המקוון, הוא נסרק במרכז הדיגיטציה של הספריה הלאומית ועכשיו הוא גם מקבל פוסט בבלוג של הנכד של הנכד של הנכד של המחבר המקורי.

כנס Gale 2012

היום השתתפתי בכנס השנתי של חברת המידע Gale, שארגנה טלדן.

שלושת נציגי Gale דיברו על מוצריהם השונים ועל החידושים בתכנים ובאפשרויות החיפוש שמאגרי המידע שלהם מציעים.

Gale היא מחלקה בארגון Cengage Learning שמפתחת פתרונות לימוד והוראה לבתי ספר ואוניברסטאות. Gale היא אגריגטור של מאגרי מידע ומו"ל של ספרים, כתבי עת וספרים אלקטרוניים.

אחד המוצרים שדיברו עליו במיוחד היה ה ECCO (שקיים בין היתר אצלינו בספריה). זהו מאגר הכולל 32 מליון דפי טקסט של עתונים ופרסומים אחרים מהמאה ה-18. Gale מתמחה בסריקת חומרים כאלו ומשתפת פעולה עם ספריות ברחבי העולם כדי להנגיש לציבור את התכנים המיוחדים שלהם שלא קיבלו עד היום את ההתיחסות הראויה. המאגר החדש יותר הוא ה NCCO שכולל סריקות של טקסט מהמאה ה-19. למאגר זה יש יותר אפשרויות חיפוש וניתוח מידע.

יש ל Gale עוד פרויקטים קטנים יותר בתחום הסריקה. את רוב האוספים האלה הם מכניסים תחת המטריה של ה Archives Unbound - כ-120 אוספים של מסמכים היסטוריים בתחומים שונים וממקומות שונים בעולם.

החדשות החמות מבחינת Gale הוא שיתוף הפעולה עם National Geographic. עכשיו בעלי גישה למאגר, יוכלו לצפות ולחפש בטקסט המלא של גליונות כתב עת חשוב זה בינתיים לשנים 1888-1994.

GVRL היא פלטפורמת הe-books של Gale שכולל כ-10000 כותרים. בשנת 2012 בלבד הם הוסיפו 2047 ספרים חדשים. הספרים מגיעים ממו"לים חשובים כמו Wiley, Sage, Springer ואחרים. את הספרים אפשר להוריד לטאבלט ולסמארטפון.

הנציגים הזכירו עוד מוצרים כמו InfoTrac ו Gale's Business Insights והציגו כלים ואתרים חדשים שיכנסו לפעולה בתקופה הקרובה.

חברת טלדן ארגנה גם הרצאת אורח. את עמוס לויטוב, שנפל בשבי המצרי במלחמת ההתשה, שמעתי בעבר, אך את סיפורו המדהים בהחלט שווה לשמוע שוב.

היה נחמד להיפגש עם חברים ועמיתים וכמובן ארוחת הצהריים היתה מצויינת.

טוויטר בישראל

Getty Images via @daylife)

רשת המיקרו-בלוג, טוויטר, לא כל כך תפס בישראל.

פעם חשבתי שזה בגלל המנשק באנגלית אבל עכשיו כשטוויטר קיים בעברית, לא רואים הצטרפות המונית.
אולי זה בגלל המגבלה של 140 אותיות. לישראלים יש  יותר מדי מה להגיד.

זה לא שבישראל לא משתמשים בטוויטר. יש כאן הרבה משתמשים, חלק גדול מהם סלברטים, אבל לא רק.

הנה רשימה של משתמשי טוויטר בישראל עם הכי הרבה עוקבים.

 גם ראש הממשלה והנשיא מתחרים ביניהם מי מצייץ יותר. הנה עוד כמה נתונים על ציוצי צמרת המדינה.

לפי Alexa, טוויטר הוא האתר התשיעי הכי פופולרי בעולם. בישראל לעומת זאת הוא מגיע רק למקום ה-22.

ומה קורה במדינות שסביבינו?

גל חדש בפרסום מידע?

 goranpg)

בסדרה של כתבות שהתפרסמו בימים האחרונים בבלוג הטכנולוגי ReadWriteWeb, כותבים המחברים על מגמה חדשה ומתפתחת בתחום הפרסום ברשת (web publishing).

עד היום נוצרו מדי יום כמויות אדירות של מידע, רובה מאד לא איכותי.

עכשיו מתחילים להופיע אתרים חדשים שחרטו על דגלם את נושא איכות הכתיבה. הממשקים פשוטים יותר ואפילו לא כוללים פרסומות. הרעיון הוא לתת לכותב לכתוב את דעתו ואת הגיגיו מבלי להתייחס ולהתעמת עם הטכנולוגיה.

לדוגמא branch.com הוא מעין שירות מיקרו-בלוגיניג כמו טוויטר אבל הוא מאד מעודד דן-שיח, דבר שקשה לעשות עם טוויטר. אפשר להתחיל שיחה על נושא הדף הנצפה ואין הגבלה ל 140 אותיות (אפשר להשתמש ב 750).

Medium הוא שירות שמעודד כתיבה איכותית. לא צריך להיות בלוגר ולתחזק בלוג ולעדכן אותו לעיתים קרובות. ב Medium אפשר להעלות פרסומים חד פעמיים. הפרסומים מסודרים בתוך אוספים -קטגוריות נושאים.

app.net מאד מזכיר את טוויטר רק שזהו שירות בתשלום. כנראה שלדעתם אם זה עולה כסף, לא כל אחד יפתח חשבון אלא רק מי שבאמת יכול לתרום מידע משמעותי ועשיר. הם גם מדגישים את רצונם לשתף פעולה עם גורמי צד שלישי כדי לאפשר בניית אפליקציות על בסיס app.net. בשורה זו באה בדיוק בזמן שטוויטר חוסם אפשרויות כאלו בפלטפורמה שלו.

עוד אתר בעל גישה "איכותית" היא Svbtle (איך בדיוק מבטאים את זה?!?!?). אתר זה מאפשר, למנויים בלבד, לפרסם את דבריהם במגוון נושאים. כולם יכולים לקרוא אבל רק ה"מובחרים" יכולים לפרסם. אפשר להגיש בקשה לקבל הרשאת כתיבה. אם אתם עומדים בקריטריונים שלהם, יש סיכוי שתקבלו גישה. בינתיים התכנים שמופיעים שם לא איכותיים במיוחד.

האם באמת מדובר על גישה שונה? זהו החידוש הגדול של פרסום ברשת?

כמדומני שלא.
מדובר אולי על הקפדת יתר של איכות על חשבון הכמות אבל לא יותר. עדיין נראה אלפי טוקבקים לידיעות מעניינות באתרי החדשות, חשבונות טוויטר או פייסבוק המלאים במידע חסר משמעות או אפילו מזיק, בלוגים ימשיכו להיפתח ולהיסגר כפטריות אחר הגשם ובאופן כללי נמשיך לראות כמויות עצומות של מידע עולה לרשת ונעלם בתוך ג'ונגל דפי הווב.

כש 140 אותיות זה לא מספיק

Twitter Logo (Photo credit: Jon Gosier)

יש מספר אתרים המאפשרים פרסום בו זמנית במספר רשתות חברתיות (בעיקר פייסבוק וטוויטר). השם המקובל לאתרים כאלה הוא Twitter clients.

אני אהבתי להשתמש ב Tweetdeck וזה מסיבה אחת פשוטה. במערכת Tweetdeck הוטמע אפליקציה קטנה בשם deck.ly שאפשרה כתיבת ציוצים לטוויטר, הארוכים יותר מ 140 אותיות.

פשוט כותבים את הציוץ, וכשעוברים את ה 140, deck.ly יצרה קישור לדף ששם היה אפשר לראות את כל המלל.

מבחינת טוויטר הופיע רק 140 אותיות אבל חלק מאותיות אלו הוקדשו ללינק שהביא אותנו לכל הטקסט.

בשנה שעברה טוויטר רכשה את Tweetdeck ובנסיון לקרב אותה לשירות המקורי, ביטלה את deck.ly.

חבל.

אבל יש מספר אתרים חלופיים למי שרוצה להשתמש בטוויטר אבל לא רוצה להתמודד עם מגבלת ה-140.

ניסיתי את long tweets  שהיה אמור לפרסם תמונה (תמונה אחת שווה 1000 מילים) של הציוץ הארוך שלי. לינק לתמונה היה מופיע בטוויטר. הכל עבד כצפוי אך לצערי בתמונה הופיע הציוץ שלי בעברית הפוכה.

האתר הבא היה talltweets. תוך כדי כתיבה האתר הראה לי כמה ציוצים אני כותב. בעצם אתר זה מחלק את הציוץ להרבה ציוצים קצרים. לא כל כך יעיל לדעתי.

התוצאה הטובה ביותר מצאתי ב twitlonger. פרסמתי ציוץ של 220 אותיות ובטוויטר הופיעו 140 הראשונות עם לינק להמשך.

ויש גם אפליקציה שמטמיעה את זה לאנדרויד. נבדוק אותה.