Twitterfeed

הפסקתי כבר לפני הרבה זמן להשתמש ב Google Reader כדי לקבל את עדכוני ה RSS אליהם נרשמתי בזמנו. אני בכלל לא בטוח שעדיין משתמשים ב RSS.

הרעיון היה מצוין כשהיה  המון מידע באינטרנט אבל יחסית מעט מקומות איכותיים שבהם היה אפשר לקרוא מידע שבאמת עניין אותי. אבל היום יש הרבה יותר בלוגים ואתרים חשובים שדוחפים כל כמה שניות פוסטים, הודעות וכתבות. החשבון שלי ב Bloglines וב Google Reader התמלא במהירות ולא היה סיכוי שאוכל לעבור על אפילו חלק קטן מהדברים (המאד מעניינים) שהגיעו לשם. רק המראה של כמות הדברים שרציתי לקרוא ולא יכלתי, ייאש אותי.

לפני שנתיים בערך, התחלתי להשקיע יותר בטוויטר. הרבה מידע זרם אלי בטוויטר אבל רק הפרסומים החדשים ביותר הוצגו בדף. כמובן שהיו הרבה דברים שהתפרסמו ולא קראתי אבל זה פחות הפריע לי כי מבחינה ויזואלית המנשק היה נוח ולא הפציץ אותי בדברים שלא נקראו. קראתי רק את העדכונים האחרונים והסתפקתי בזה. חשבתי שבמקום קורא RSS אולי אפשר להזרים את כל העדכונים לטוויטר. המידע יהיה אותו מידע אבל זה יוצג בצורה פחות אימתנית וללא המחויבות לכאורה של לעבור על כל הRSSים אליהם נרשמתי. 

Twitterfeed.com עושה בדיוק את זה. הזנתי את ה RSS feed של בלוגים ואתרים שאהבתי ל Twitterfeed ומיד הפרסומים התחילו לזרום אל חשבון הטוויטר שלי. מזמן שכחתי מה Google Reader וחשבתי לאמץ במקומה את היישום החדש.

הכל טוב ויפה. אבל...

ההודעות מהבלוגים שזרמו אלי בעזרת Twitterfeed התפרסמו אצלי בטוויטר, בשמי.

פתאום התחלתי לראות פוסטים בטוויטר שלי שלא אני כתבתי.

העוקבים אחרי בטוויטר ראו את הדברים גם ולא הבינו מדוע אני מפרסם דברים שלא בדיוק קשורים אלי. מכיוון שהציוצים שלי מתפרסמים גם כאן בבלוג (בצד ימין) כל מי שביקר ב-72 זקנים, ראה אותם גם כן.

הייתי מודע לבעיה אבל הנחתי לזה במשך שנתיים. אבל היום, כשראיתי את סיפור מסעה באפריקה של פיאונה בראדלי מהבלוג Semantic Library מתפרסמים אצלי בטוויטר, החלטתי לשים לזה סוף. הציוצים נמחקו מאז.

נכנסתי לאתר Twitterfeed והסרתי את רוב המנויים ל RSS.

אסכם בזה שהרעיון של Twitterfeed הוא מעניין ולעיתים שימושי, אבל לא בשבילי. תודה.

סופה של Bloglines

       Image via CrunchBase

     בשבועות האחרונים היה אפשר לקרוא ברשת הספדים רבים לאתר     Bloglines. 

Bloglines היתה אחת מקוראי ה RSS הראשונים והמוצלחים. רק Google Reader היתה מתחרה ראוי. Bloglines נרכשה על ידי Ask בשנת 2005.

אבל עכשיו Ask החליטה לסגור את כל העסק הזה. הם טוענים, ובצדק, שהיום בעידן ה Real Time, הצורך ב RSS הולך ופוחת. זה נכון ש RSS מספק מידע בזמן אמת אבל היא בסך הכל טכנולוגיה להעברת מידע ולא כלי לחוויה חברתית כמו Twitter או Facebook שמתפקדים כחוייה או כדו-שיח בזמן אמת. ב- Ask הם מתמקדים בזמן האחרון בשירותי השאלות ותשובות המוצלח שלהם ועל כן החליטו לרדת מהנושא של קוראי RSS.

Google Reader היא עדין תחליף. הבוקר העברתי את כל ה RSS feeds שלי כקובץ OPML ל Google Reader. עוד שחקן מאד מוצלח בזירה זו הוא Netvibes עם קהל משתמשים אוהד מאד.

אבל האמת היא שכבר זמן רב אני לא ממש משתמש בקורא RSS וה-feeds הרבים שלי הצטברו ב Bloglines כמו ערימת כתבי העת על השולחן שלי (טוב, הערימה הזאת עולה ויורדת בהתאם להספק בעבודה).

RSS היה אמור לחסוך זמן אבל ככל שכמות המידע שרצינו לצרוך עלה, היה כמעט בלתי אפשרי להשתלט על כל הפוסטים וידיעות שזרמו בערוצי ה RSS.

כשהייתי פותח את Bloglines הייתי תמיד מתלבט היכן להתחיל. מכל אתר או בלוג חיכו לי רשימה ארוכה של דברים שלא קראתי. היה אפשר לסדר אותם לפי עדיפויות אבל לא ממש האמנתי בזה. אם נרשמתי ל feed זה סימן שהוא עניין אותי. כל עוד לא מחקתי אותו זה סימן שהוא עדיין מעניין.

אישית אני מעדיף להשתמש ב Twitter. ב Twitter אני מקבל ציוצים ממי שבאמת מעניין אותי ולפעמים הציוצים באים ישר מתוך הבלוגים כמו RSS. החלטתי שאני מעדיף לעבוד בשיטה זו. לא נוצר עומס במסך כי במילא מוצג על המסך רק הידיעות האחרונות. אני יודע שאם לא אכנס ל Twitter כמה פעמים ביום, אפסיד הרבה מידע אבל ברור לכולם שאין ברירה. אי אפשר לקרוא הכל.

רציתי להעביר את כל הבלוגים שאני רשום אליהם ב Bloglines ל Twitter. שאלתי ב Aardvark (קראו בפוסט קודם) האם יש שירות שהופך RSS feed ל Tweet ומהר מאד שמעתי על Twitterfeed. לאחר שנרשמים אפשר להוסיף feeds מבלוגים שונים ולהעביר אותם לחשבון שלך ב Twitter, Facebook, Ping.fm ואתרים אחרים. בצורה זו חשבון ה Twitter שלי הופך להיות תחליף לקורא RSS. זה אמנם לא נותן לי את כל האפשרויות שיש ב Google Reader למשל, אבל בשבילי זה מספיק טוב. בינתיים.

תוך כדי כתיבת פוסט זה, התחלתי לקבל ציוצים מה RSS feeds שבחרתי. לא מופיע שהם מגיעים מאותם הבלוגים אלא כביכול ישר ממני בדיוק כמו ציוצים שאני מפרסם בעצמי. יש לי בעיה עם זה. העוקבים שלי יראו את הציוצים הללו ויחשבו שאני כתבתי אותם (עד שיפתחו את הלינק). 

אולי אפתח חשבון חדש ב Twitter ואפנה את Twitterfeed לשם. אז אעקוב אחר החשבון הזה מה Twitter שלי. החשבון החדש יהיה חשבון ה RSS שלי.
נשמע קצת מסובך? אשמח לשמוע פתרונות יעילים יותר.


תוספת מאוחרת: בסופו של דבר Bloglines תמשיך לפעול, לא דרך Ask אלא עם חברה אחרת בשם MerchantCircle