יום חמישי, 2 ביולי 2009

חכמת ההמונים

בשבוע שעבר הגיע אלינו איתי מחברת באזילה לדבר על social media marketing. בזמן ההרצאה הוא הזכיר את המושג חכמת ההמונים.

רציתי לעשות קצת סדר ולהסביר מהי משמעות המושג הזה מכיוון שקראתי הרבה מאמרים המזכירים את המושג לא במובן המקורי שלו.

חכמת ההמונים או באנגלית Wisdom of the Crowds הוא ספרו של ג'יימס סורוביצקי שפורסם בשנת 2004. שנתיים לאחר מכן הוא תורגם לעברית. הספר מנתח ומסביר את התאוריה שקבוצת אנשים תמיד תהיה חכמה יותר מאיש בודד גם אם הוא מומחה. מגוון הדעות בתוך הקבוצה, מאזנים אחת את השניה. הדעות הקיצוניות לשני הצדדים מתקזזים ונותר דעה ממוצעת משותפת שקרובה מאד לאמת. זהו ספר בתחום הכלכלה והפסיכולוגיה הפופולארית שזכה להמון תשבחות וביקורות חיוביות.

הדוגמא הקלאסית לחכמת ההמונים אותה מביא המחבר בתחילת הספר, מספר על המדען הבריטי Sir Francis Galton. בשנת 1906 גאלטון שהיה אז בגיל 85 ביקר ביריד למשק חי ועופות שהתקיים במערב אנגליה. באותו יריד היה תחרות של הערכת משקלו של שור גדול. 800 ממשתתפי היריד קנו כרטיסים ונחשו את משקל השור. קהל המנחשים היה מאד מגוון. חלקם היו "מבינים" כמו קצבים ובעלי חוות, אבל מאות אחרים היו בעלי מקצועות שונים ולא הבינו כלל בבקר. גאלטון תיאר זאת כאנלוגיה לדמוקרטיה. לכל אחד יש זכות בחירה ללא קשר לידיעותיו, כשרונותיו או מקצועו. לאחר התחרות גאלטון קיבל את פתקי הנחושים והפעיל עליהם כל מיני חישובים סטטיסטיים. הוא חישב את המשקל הממוצע שניחשו כל המשתתפים דבר שייצג את החכמה הקולוקטיבית של כולם. הוא שיער שהממוצע יהיה רחוק מאד מהמשקל האמיתי של השור כפי שהמשכורת הממוצעת במשק לא ממש משקפת את המצב האמיתי של המשכורות. אבל הוא טעה בגדול.

ההמון - משתתפי התחרות, ניחשו בממוצע שמשקל השור הוא 542.9 ק"ג. המשקל האמיתי היה 543.4!!! הפרש של 500 גרם סך הכל.

גאלטון פרסם את הדברים במאמר Vox Populi בגליון של Nature בשנת 1907.

מסקנה, יש חכמה להמונים אבל זה רק כאשר לוקחים את כלל הדעות יחד. ממוצע הדעות בקבוצה טובה יותר (וכמעט מדויקת) מאשר כל יחיד בקבוצה גם אם הוא מומחה. העיקר שלכל יחיד יהיה דעה אישית משלו שלא מושפעת מיתר חברי הקבוצה.

באופן כללי ניתן לומר ש Web 2.0 היא לא חכמת ההמונים (חוץ ממספר מקרים בודדים). בלוגים, רשתות חברתיות, וויקים וכד' מתבססים לפעמים על עבודה משותפת של מספר משתתפים. כל אחד תורם משהו משלו וביחד מתקבלת תמונה שלמה. לכל אחד יש תפקיד ולו תפקיד קטן. זה נקרא שיתופיות או collaboration.
לדוגמא: כשבונים בנין, לכל אחד יש תפקיד. יש מהנדס, חשמלאי, בנאי, אינסטלטור וכד'. אם אחד העובדים לא ממלא את תפקידו, הבנין לא יוכל להתקיים כראוי. זהו שיתוף פעולה אבל לא חכמת ההמונים או במונח קצת יותר "באזי" חכמה קיבוצית collective intelligence. בחכמת ההמונים כולם עושים את אותו הדבר או לפחות פועלים באותה הדרך לאותה מטרה ספציפית. זהו נושא רחב ומעניין שמתקשר מבחינה פילוסופית גם לרשת הסמנטית.
אני מקווה בע"ה לכתוב על כך פוסט או מאמר בעתיד.




Reblog this post [with Zemanta]

יום שני, 29 ביוני 2009

מסביב למדורה עם Glue

Glue - T-ShirtImage by homard.net via Flickr

בשבועות האחרונים חברת Adaptive Blue החברה שייצרה את Glue עסוקה בכתיבת חידונים משעשעים מאד כדי לקדם את הכלי החדש שלהם - Glue.
ניצחתי באחד החידונים האלו, דבר ששיכנע אותי סוף סוף לכתוב מספר מילים על Glue.


בתקופה האחרונה כידוע לכם אני מתעניין בטכנולוגיות סמנטיות שימושיות במיוחד כלים המשלבים את הרשת הסמנטית עם הרשת החברתית (S2W). דוגמא לכלי כזה הוא Glue. זהו תוסף לדפדפן Firefox ו Explorer 8הפועל בעזרת טכנולוגיות זיהוי סמנטיות. טכנולוגיות אלו יכולות לאסוף פריטים זהים מתוך מקורות שונים לא קשורים.


Glue שואף לבנות סביבה חברתית או רשת של חברים סביב פריטים פופולאריים (ולאחרונה כמעט כל נושא) כמו ספרים, סרטים, מוסיקה, חדשות, מסעדות, משחקי מחשב ועוד.

כשאני קורא או מתעניין בספר או סרט מסוים, לפעמים בא לי לשוחח עליו או לקבל המלצות. יש כמובן הרבה גולשים שמתעניינים באותו ספר או סרט אבל אין לי שום דרך יעילה לדעת מי הם. כן, אני יכול לקרוא ביקורת ב Amazon למשל אבל אני רוצה יותר מזה. אני רוצה מעגל חברים פעיל סביב לאותו מוצר. Amazon הוא רק אתר אחד יש גולשים שלא נכנסים ל Amazon אלא קוראים ביקורות במוספים הספרותיים המקוונים של העיתונים. יש גולשים שמעדיפים אתרים כמו Librarything. אם אני רוצה לקרוא משהו קלאסי כמו מחזה של שייקספיר, לא אבדוק מה נכתב עליו בחנות ספרים מקוון אלא אחפש את הערך ב Wikipedia.
אם הייתי יודע מי עוד התעניין, צפה או קרא, יתכן שהייתי נעזר בהמלצותיהם/ביקורתיהם ואולי אפילו הייתי מתיידד עם אנשים ברחבי העולם בעלי התענינויות דומות לשלי. אתם יודעים איך זה. דו-שיח יבש ומשעמם יכול להפוך לחוויה נהדרת ברגע שמחליפים נושא למשהו מעניין ואישי יותר כמו כדורגל, מוסיקה, פוליטיקה, קולנוע וכד'.


זה בדיוק מה ש Glue עושה. הוא מחבר בין אנשים שהתענינו במוצרים שונים כגון שיר, ספר, יין, שחקן וכד'.


אז איך זה עובד?

תחילה יש להתקין על גבי Firefox או Explorer 8 את התוסף של Glue. עכשיו שהכל מסודר אפשר להתחיל להשתמש ברשת כרגיל. ברגע שתגיעו לאתר המתאר מוצר מסוים כגון מצלמה דיגיטלי, ספר, שחקן קולנוע, אלבום, מסעדה וכד' מתוך רשימה ארוכה של אתרים ש Glue מזהה, יקפוץ פתאום סרגל רחב בראש המסך. בסרגל זה יופיעו שמות (עם פרצופים או אווטרים) של כל מי שמחובר ל Glue וגלש לדף של אותו המוצר גם אם זה היה דף באתר אחר.


בדוגמא זו אנו רואים את הדף ב Amazon המתאר את הספר Here Comes Everybody שהגיע אלי היום (אחרי תקופת המתנה ארוכה). בראש העמוד מופיע הסרגל של Glue (הקפתי בקו כחול). אפשר לראות כ-50 גולשים שראו את הספר הזה לאחרונה אבל אם אבדוק אותם אחד אחד, אגלה שחלק מהגולשים ראו את הספר הזה באתרים אחרים - לא ב Amazon. יש ביקורות קצרות שנכתבו ודירוגים פשוטים. אפשר לשמור את הדף ישר ל del.icio.us, לשלוח ל Twitter או Facebook לחפש מידע על המחבר ב Wikipedia או ספרים דומים ב Librarything והכל בעזרת תיבת אפשרויות שמציע Glue.

לפני כחודש Glue התחילה לפעול לא רק על סרטים ומוסיקה אבל גם על "נושאים". Glue מזהה נושאים מתוך Wikipedia, Answers, Freebase, Britannica ועוד.

בחודשים האחרונים הפכה Glue לכלי מאד פופולארי. הכלי הזה הופך חיפוש פשוט אחר "מוצרי הנאה" לחוויה חברתית מהנה. הצוות של Glue גם יודע ליחצן את עצמם בצורה טובה.

הם פתחו בסדרה של חידונים מבריקים בעזרת הכלי שלהם Glue. צריך לחפש אחר ספרים/סרטים מוסיקה וכו' לפי רמזים שהשאירו בתיבת הביקורת (2cents) של הרמז הקודם. מצאת את הספר הנכון? חפש את הרמז שהשאיר ה Glue Genie המפנה לספר או לסרט הבא. באחד החידונים אני ועוד 5 משתתפים זכינו בפרס. לא הודיעו לי אם ומתי ישלחו אותו אבל אני מוותר בכל מקרה. זה לא הסגנון שלי.

הנה הדגמה קצרה שעשיתי על השימוש ב Glue. להפעיל רמקולים.


Reblog this post [with Zemanta]

יום ראשון, 14 ביוני 2009

מה זה FOAF?

אחת הטכנולוגיות הסמנטיות שבעזרתן אפשר להבין את החשיבות והכח של הרשת הסמנטית היא FOAF.
שם קצת מוזר וכבר היה מישהו שטען שזה נשמע כמו שם של מנה אחרונה איומה.

FOAF הוא ראשי תיבות של Friend of a Friend חבר של חבר. חבר של חבר הוא בן אדם שאתה לא מכיר אבל הוא אחד שיוכל לעזור לך בדרך כלשהו. זה קשור לתאוריות של Stanley Milgram משנות ה-60 לגבי הקשרים בין בני האדם. בעזרת חבר של חבר של חבר... אפשר להגיע בסוף (לאחר 6 חברים) לכל אחד על פני כדור הארץ.

טכנולוגית FOAF יכולה לקשר בינינו לבין חברים של חברים אבל היא יכולה לעשות הרבה יותר מזה. למה ללכת רחוק היא קודם כל מחברת בינינו לבין חברינו שלא ידענו על קיומם (באותה מסגרת). היא יכולה למצוא תחומי העיסוק, מקומות עבודה משותפים בינינו לבין אנשים שאנו לא מכירים.

FOAF היא טכנולוגיה סמנטית וליתר דיוק אנטולוגיה הבנויה בעזרת RDF ו OWL.
הפרויקט התחיל בשנת 2000 ובשנים האחרונות נהיה מאד פופולרי. הראיון הוא שלכל אדם יהיה קובץ FOAF בו הוא יתאר את עצמו, עבודה, התענינויות, חברים, כינויים וכד', בצורה ושפה שהמחשב (יישומים סמנטיים) יבינו. הקובץ נשמר ברשת ומזהה אותי בכל אתר בו אני מבקר. אם אני מבקר ברשת חברתית שמזהה את הטכנולוגיה הזאת, היא אמורה להודיע לי שחברים המופיעים בקובץ FOAF שלי, הם גם חברים באותה רשת ויקשר ביננו.
הרשת החברתית LiveJournal נעזר ב FOAF אבל אני עדין לא שמתי לב לכך. גם Twine עושה שימוש ב FOAF ומציע לי אנשים שאולי יעניינו אותי (הרחבה על Twine).

איך בונים קובץ?
זה באמת מאד פשוט. יש כלים אוטומטיים שיוצרים את הקובץ. אני צריך רק למלא את הפרטים שלי בטופס. הכלי המוכר ביותר הוא http://www.ldodds.com/foaf/foaf-a-matic

כך נראה קובץ ה FOAF שלי



אפשר לראות שבקטגוריה של name מופיע השם שלי, דף הבית של מקום העבודה תחת workplaceHomepage, התענינויות תחת interest וכו'. יש עוד הרבה קטגוריות שניתן להוסיף. ככל שהמערכת תזהה יותר קטגוריות, התועלת תגדל. לדוגמא, אם אוכל לציין foaf:favouritefood כל פעם שאחפש "מסעדות" ברשת, המערכת תחפש לי לפי התפריט המועדפת עלי ולא לפי האתרים הפופולאריים ביותר.
את הקובץ הזה אני שומר עם סיומת rdf ומעלה לרשת.

יש המון פוטנציאל בטכנולוגיה זו. יהיה מעניין לראות בעתיד עוד יישומים שימושיים שיכולים להתאים לי מידע או חברים בעזרת קובץ ה FOAF האישי שלי.




Reblog this post [with Zemanta]

יום שלישי, 9 ביוני 2009

Zemanta חוסכת המון זמן ועצבים

Image representing Zemanta as depicted in Crun...Image via CrunchBase

אתמול הרצאתי במרכז שה"ם של האוניברסיטה הפתוחה בנושא הרשת הסמנטית. הנה המצגת.
חלק גדול מההרצאה היתה חזרה על דברים שאמרתי בטלדן לפני חודש אבל הוספתי עוד דוגמאות והרחבתי בהסברים.

בבלוג זה התייחסתי רק לחלק מהיישומים עליהם דיברתי והגיע הזמן לתת לשאר את הכבוד המגיע להם (או לחלקם).

אחד היישומים שאני הכי אוהב, ושמשלב בין web 2.0 לבין הטכנולוגיות הסמנטיות החדשות הוא Zemanta. כלי זה מסייע לכותבי פוסטים ודוא"ל ב Gmail, Wordpress, Yahoo-mail, Blogger, Ning, Drupal ואתרים נוספים.

כשאני כותב פוסט (כמו זה) אני מעוניין להפוך מילים רבות לקישורים. תקחו לדוגמא את רשימת האתרים שציינתי לפני שני משפטים. כדי להפוך את כולם ללינקים אצטרך לעשות הרבה cut & paste. בנוסף לכך לפעמים אני רוצה לשלב תמונה או לוגו בגוף הטקסט. בשביל זה אני צריך למצוא תמונה (ללא זכויות יוצרים כמובן), לשמור אותה למחשב, לערוך (לחתוך), לשמור שוב ואז להעלות אותה לפוסט.
זהו תהליך ארוך ומעצבן. Zemanta חוסכת לי חלק גדול ממנה.

Zemanta היא טכנולוגיה סמנטית שמנתחת את הטקסטים שלי תוך כדי כתיבה. היא מבינה את המילים והמונחים עליהם אני כותב ומוצאת לי קישורים, תמונות ואף כתבות עינייניות בהקשר לדברים שלי, מתוך אתרים כמו Flickr, Wikipedia IMDB, Twitter, Facebook, Amazon ועוד.

כך זה נראה בפועל:



כפי שאפשר לראות, בלחיצת כפתור אני הופך את שמות האתרים לקישורים לאותם אתרים. אפשר לבחור תמונה ולצרף גם אותה. Zemanta מציע לי תגיות רלוונטיות לפוסט בעזרת ניתוח שהוא עושה בטקסט. אפשר גם להוסיף כתבות שהוא מוצא ברשת כדי להעשיר את תוכן הפוסט.
Reblog this post [with Zemanta]

יום רביעי, 3 ביוני 2009

True Knowledge הפתעה על הבוקר

מדי פעם Google מחדש משהו בתצוגת תוצאות החיפוש או באפשרויות החיפוש. Google בדרך כלל מודיע על כך במסיבת עיתונאים מתוקשרת כפי שהיה לפני כמה שבועות בכנס Searchology 2009.

הבוקר פתחתי את Google בדפדפן Firefox וגיליתי להפתעתי דבר מוזר. לפני תוצאות החיפוש קיבלתי תיאור של התוצאה ונתבקשתי לאשר את התיאור או לתקן אותה.

הנה תמונת מסך של חיפוש המילה Facebook:

כפי שאפשר לראות, הקלדתי את המילה Facebook ולפני התוצאה מופיע שאלה או בעצם הכרזה מהי Facebook. אני נשאל אם ההכרזה נכונה או לא. על החתום True Knowledge.

True Knowledge הוא "מנוע תשובות".

בשונה ממנוע חיפוש רגיל המציע רשימה של תוצאות, במנוע זה אפשר לשאול שאלות בשפה טבעית ולקבל תשובות מדויקות לשאלה בהנחה כמובן שהמערכת מצליחה להבין את השאלה.

שאלתי מי יותר מבוגר נתניהו או ברק. True Knowledge הבין שכוונתי היתה לברק אובמה ולא לאהוד ברק אבל זה ממש לא משנה. זה מה שקיבלתי.

התשובה היא "כן". המנוע גם מסביר לי על פי מה הגיע למסקנה זו ומבקש שאאשר. אפשר גם לראות בהמשך חישובים מתמטיים בהם השתמש המנוע כדי להגיע לתשובה.
יפה.

True Knowledge בנוי בין היתר עם טכנולוגיות סמנטיות המאפשרות לו להבין את מבנה השאלה שלי ואת משמעות מילות החיפוש. בדוגמא זו הוא יודע שנתניהו ואובמה הם בני אדם משמע שיש להם גם תאריכי לידה. הוא יודע ש"21 באוקטובר 1949" הם לא סתם מילים ומספרים אלא תאריך לידה.

מנוע זה עדיין בשלבי פיתוח ועל מנת להנות ממנו צריך להירשם ולקבל אפשרות גישה. נרשמתי בזמנו וכנראה ששכחתי. שכחתי גם או אולי כלל לא שמתי לב ש Firefox התקין תוסף מיוחד של True Knowledge ולכן כשערכתי חיפוש ב Google הופיע פתאם השאלה של True Knowledge. אצטרך לבדוק את זה.
בבלוג שלהם מופיע שעכשיו השיקו גם תוסף דומה למנוע החיפוש החדש של מיקרוסופט - Bing.

את המידע מקבל True Knowledge ממאגרי המידע שלו ובעזרתם של המשתמשים. כנראה שנידבו את עזרתי.
נענתי בשמחה.





רפואה ובריאות 2.0

בבלוג השני שלי כתבתי פוסט בנושא health 2.0. זהו תימצות מאמרה של Stephanie Ardito כפי שהתפרסם בגליון האחרון של Searcher.

המאמר המקורי:

Stephanie C Ardito.  (2009, May). The Medical Blogosphere: How Social Networking Platforms Are Changing Medical Searching. Searcher, 17(5), 22-27,51,55.  Retrieved June 3, 2009

יום רביעי, 20 במאי 2009

מילה על אונטולוגיות

להרצאה שלי בכנס טלדן הכנתי מספר שקופיות בנושא השימוש באנטולוגיות וליתר דיוק השילוב התיאורטי בין אונטולוגיה לפולקסונומיה. המצגת היתה ארוכה מדי והחלטתי לוותר על נושא זה כי הוא דרש התיחסות קצת יותר עמוקה והזמן שעמד לרשותי לא הספיק.

אונטולוגיות הם אחד מעמודי התווך של הרשת הסמנטית. הרשת הסמנטית כאמור היא רשת שתבין את התוכן של עצמה ואת השאלות שאנו שואלים. היא תעשה זאת בין היתר בעזרת אונטולוגיות. תפקיד האונטולוגיה הוא לתאר מונחים ואת הקשרים שלהם עם מונחים אחרים. נכון, גם טקסונומיה פשוטה עושה את זה. ההבדל הוא בעומק ובפירוט התיאור.

טקסונומיה מתארת מונח דרך מבנה (עץ) היררכי. אני יכול ללמוד מהם המונחים הצרים, הרחבים והקרובים של כל מונח. זה טוב אבל זה לא ממש נותן לי תיאור של המונח אלא לאיזה קטגוריות הוא שייך או אם הוא עומד בראש קטגוריה, אלו פריטים יוצאים ממנו.

לדוגמא:
נניח שיש טקסונומיה בנושא אוכל. ניקח את המונח "קוקה קולה". נקבל
מונח רחב - משקאות קלים
מונח קרוב -פפסי
מונח צר -....

לעומת זאת באונטולוגיה נקבל
צבע - חום
שנת הופעה - 1886
ממציא - גון פמברטון
נוצר מ - עלה קוקה, אגוז קולה
משרד ראשי - אטלנטה
קלוריות - 281 בליטר

כשאונטולוגיה כזה נמצאת ברשת, נוכל לשאול איזה משקה חום הומצא בשנת 1886 ונקבל תשובה. הרשת הסמנטית תבין בדיוק מה זה קוקה קולה.

הרשת העתידית (הסמנטית) תהיה "רשת של נתונים" לעומת "רשת של מסמכים" כפי שהיא היום. עם נתונים אפשר לעשות הרבה דברים חכמים ולהגיע לתובנות חדשות. יש היום הרבה מידע ברשת אבל אנחנו צריכים לסנן אותו ולנסות למצוא מידע רלוונטי ויעיל. הרשת הסמנטית אמורה לחסוך לנו את כל המאמץ הזה.
בעוד כמה שנים...
Real Time Web Analytics