Image via Wikipediaנושא חשיבותם של הספרנים בעידן הדיגיטלי עולה מדי פעם ופעם. יש הטוענים שאין עתיד למקצוע ועל הספרנים והמידענים לחפש להם תעסוקה אחרת. כתבתי על זה כאן בבלוג בעבר.
אנחנו, אנשי המקצוע יודעים את האמת. אין לנו תחליף. הציבור זקוק לנו וכל אלו שמנסים להרפות את ידינו, לא מודעים לפרטיו של המקצוע.
במצב רוח מעט יצירתי, החלטתי להעלות כמה דברים על הכתב.
זוהי דעתי (אני מקווה שתסכימו לפחות חלקית) הדברים כתובים בלשון זכר אבל כמובן מתכוונים גם ואולי בעיקר לספרניות ולמידעניות.
אשמח לתיקונים והערות.
במצב רוח מעט יצירתי, החלטתי להעלות כמה דברים על הכתב.
זוהי דעתי (אני מקווה שתסכימו לפחות חלקית) הדברים כתובים בלשון זכר אבל כמובן מתכוונים גם ואולי בעיקר לספרניות ולמידעניות.
אשמח לתיקונים והערות.
ספרנים הם אנשי מקצוע מוכשרים ואינטליגנטיים. לחלק גדול מאיתנו יש תואר שני ואפילו דוקטורט.
כל אלו שמכנים אותנו מזכירות, פקידים, עוזרים וכד' רואים רק את הדלפק שמאחוריו אנו יושבים.
גם לראש הממשלה יש שולחן וגם לרמטכ"ל, האם זה הופך אותם לפקדי משרד זוטרים?
כמוהם אנחנו מנהלים. לא מנהלים מדינה וגם לא צבא. אנו מנהלים מידע.
אנחנו משתמשים בטכנולוגיות חדישות ומתוחכמות שעולות עשרות אלפי דולרים ואף יותר.
אנו עורכים סקרי שוק על מנת לבחור את הכלים המתאימים ביותר לצרכינו וקוראים ביקורות של מומחים בנושא.
את התפעול ואף חלק מההטמעה של מערכות אלו, אנו עושים בעצמינו, וזאת ללא הכשרה טכנית פורמלית.
החוסר בהכשרה טכנית לא מונע מאיתנו להתעסק בתיקון המחשבים, מדפסות, ומכונות צילום של הספריה.
אנחנו עובדים במגוון מקצועות הספריה, כשלכל אחד נדרשת מיומנות ונסיון.
יש ספרני רכש שמנהלים מערך רכש של ספרים מודפסים ואלקטרוניים מכל העולם.
ספרנים אחרים מומחים בקיטלוג כל סוג של מידע בין אם זה דף נייר, מפה, DVD או מידע וירטואלי שאי אפשר אפילו לחוש פיזית.
מנהלי אוספים מיוחדים, השאלה והשאלה בין ספרייתית, מתאמים של מערכות ניהול ספריה וכמובן ספרני היעץ - החלון שלנו לקהל.
אנחנו לא פרופסורים ברפואה או דוקטורים לכלכלה. לא מהנדסי חלל ולא ארכיאולוגים תת ימיים.
אבל, אותם חוקרים מדופלמים זכו בתואריהם המכובדים הודות לשירותי מידע רבים ומושקעים שקיבלו דרכינו.
אנחנו עורכים בעבורם חיפושים ממוקדים ומורכבים במאגרי מידע אותם המשכילים הללו לא יכולים אפילו לבטא.
אנו מוצאים עבורם פרסומים עליהם לא שמעו מעולם ומציגים להם סטטיסטיקות לגבי רמת הציטוטים.
אנחנו מלווים אותם ואת תלמידיהם במסע הארוך לאיתור מידע מקצועי אקדמי לצרכי מחקריהם.
מפרידים בין המוץ לתבן ומסבירים מהו מידע איכותי ממקור אמין, ומה... פחות.
סטודנטים באקדמיה שאמורים להבדיל בין חומר איכותי לחומר שלא, סומכים רק על ההערכות המקצועיות שלנו.
וזה רק חלק קטן מההדרכה הביבליוגרפית שאנחנו נותנים להם.
אנחנו מדריכים את הסטודנט מיומו הראשון ועד לסיום התואר, אבל הסטודנט מקבל מאיתנו יותר מסתם הדרכה.
מרצה מעביר חומר לכיתתו והולך הביתה, אנחנו נותנים כלים שיסיעו לסטודנט גם בלימודיו וגם בחיים אחר כך.
למרצה יש שעות עבודה מוגדרות, אנו נותנים שירות כמעט כל שעות היום, פרונטלית וגם וירטואלית.
קבוצות של עשרות סטודנטים יושבים מולינו להדרכות באורינות מידע, ולמה באמת לא לקרוא לזה הרצאות?
אנחנו באמת מרצים.
אולי לא מקבלים את אותה המשכורת כמו מרצים באקדמיה, ובוודאי לא את אותה היוקרה.
אבל רבים מאיתנו מרצים בכנסים מקצועיים גדולים ומייצגים את ספריותינו ומוסדותינו לפני הציבור.
אחרים מפתחים שיטות יצירתיות לאיחזור והעברת מידע, ואחר כך מפרסמים מאמרים בנושא.
ספרנים בכל סוג של ספריה מלמדים, מכשירים ומסייעים למרות שמחשיבים אותנו לעובדי מינהל בלבד.
אנחנו לא מתחרים באף אחד, כי פשוט אין לנו תחליף.
לטוענים שאפשר לסמוך על Google נשאל, אם הם יסמכו על Google לאבחן את מצב בריאותם?
מנוע חיפוש יכול לראיין ולהבין את דרישותיו של צורך המידע? מנוע חיפוש נותן תשובה חד משמעית?
האם גוגל מאפשר גישה לטקסט המלא של מאות אלפי מחקרים עדכניים בתחומי הרפואה, משפט, ביטחון ומדע?
אנחנו מכירים את גוגל וגם את יתר מנועי החיפוש, אנחנו גם משתמשים בהם ובשלל כלים אחרים לאיתור מידע ברשת.
ההכרות וההבנה המעמיקה שלנו נובעת מעיסוקינו במידע דיגיטלי ולא רק בספרים מודפסים.
מידענים כמונו עובדים בניהול מדיה חברתית, מידע עסקי ותחרותי, הנגשה, שימושיות ובניית אתרי אינטרנט.
אנחנו מתמצאים בכל ההתפתחויות ברשת ומכירים היטב את הטכנולוגיות של הדור הבא. מידע היא חיינו.
אנחנו סולדים מהסטיגמה הישנה והכבר לא מצחיקה של הספרן הזקן והממושקף מהמאה ה-19.
אם אתם קוראים את הפוסט הזה, סימן שאתם מחוברים ל Facebook, Twitter, Google Reader או כלי אחר.
אנחנו זורמים עם הזמן. לביצוע עבודתינו אנו משתמשים בקוראים אלקטרוניים, סמארטפונים ומחשבי טאבלט.
לקוחותינו חושבים שהאינטרנט זה רק גוגל ופייסבוק, אצלינו האופקים הדיגיטליים רחבים יותר.
ספרנים הם עם חכם, סקרן, איכותי, משכיל אך לא מוערך.
אבל אנו יודעים את האמת. העולם לא יכל ולא יוכל בלעדינו.
שיטות עבודתינו ישתנו בעתיד, ואנו מתכוננים ומתעדכנים בעזרת ספרות מקצועית, בלוגים ועולמות וירטואליים.
אז שלא יספידו אותנו. כל עוד האנושות זקוקה למידע, ספרנים ומידענים ישרתו אותה... בשמחה.
אנחנו עובדים במגוון מקצועות הספריה, כשלכל אחד נדרשת מיומנות ונסיון.
יש ספרני רכש שמנהלים מערך רכש של ספרים מודפסים ואלקטרוניים מכל העולם.
ספרנים אחרים מומחים בקיטלוג כל סוג של מידע בין אם זה דף נייר, מפה, DVD או מידע וירטואלי שאי אפשר אפילו לחוש פיזית.
מנהלי אוספים מיוחדים, השאלה והשאלה בין ספרייתית, מתאמים של מערכות ניהול ספריה וכמובן ספרני היעץ - החלון שלנו לקהל.
אנחנו לא פרופסורים ברפואה או דוקטורים לכלכלה. לא מהנדסי חלל ולא ארכיאולוגים תת ימיים.
אבל, אותם חוקרים מדופלמים זכו בתואריהם המכובדים הודות לשירותי מידע רבים ומושקעים שקיבלו דרכינו.
אנחנו עורכים בעבורם חיפושים ממוקדים ומורכבים במאגרי מידע אותם המשכילים הללו לא יכולים אפילו לבטא.
אנו מוצאים עבורם פרסומים עליהם לא שמעו מעולם ומציגים להם סטטיסטיקות לגבי רמת הציטוטים.
אנחנו מלווים אותם ואת תלמידיהם במסע הארוך לאיתור מידע מקצועי אקדמי לצרכי מחקריהם.
מפרידים בין המוץ לתבן ומסבירים מהו מידע איכותי ממקור אמין, ומה... פחות.
סטודנטים באקדמיה שאמורים להבדיל בין חומר איכותי לחומר שלא, סומכים רק על ההערכות המקצועיות שלנו.
וזה רק חלק קטן מההדרכה הביבליוגרפית שאנחנו נותנים להם.
אנחנו מדריכים את הסטודנט מיומו הראשון ועד לסיום התואר, אבל הסטודנט מקבל מאיתנו יותר מסתם הדרכה.
מרצה מעביר חומר לכיתתו והולך הביתה, אנחנו נותנים כלים שיסיעו לסטודנט גם בלימודיו וגם בחיים אחר כך.
למרצה יש שעות עבודה מוגדרות, אנו נותנים שירות כמעט כל שעות היום, פרונטלית וגם וירטואלית.
קבוצות של עשרות סטודנטים יושבים מולינו להדרכות באורינות מידע, ולמה באמת לא לקרוא לזה הרצאות?
אנחנו באמת מרצים.
אולי לא מקבלים את אותה המשכורת כמו מרצים באקדמיה, ובוודאי לא את אותה היוקרה.
אבל רבים מאיתנו מרצים בכנסים מקצועיים גדולים ומייצגים את ספריותינו ומוסדותינו לפני הציבור.
אחרים מפתחים שיטות יצירתיות לאיחזור והעברת מידע, ואחר כך מפרסמים מאמרים בנושא.
ספרנים בכל סוג של ספריה מלמדים, מכשירים ומסייעים למרות שמחשיבים אותנו לעובדי מינהל בלבד.
אנחנו לא מתחרים באף אחד, כי פשוט אין לנו תחליף.
לטוענים שאפשר לסמוך על Google נשאל, אם הם יסמכו על Google לאבחן את מצב בריאותם?
מנוע חיפוש יכול לראיין ולהבין את דרישותיו של צורך המידע? מנוע חיפוש נותן תשובה חד משמעית?
האם גוגל מאפשר גישה לטקסט המלא של מאות אלפי מחקרים עדכניים בתחומי הרפואה, משפט, ביטחון ומדע?
אנחנו מכירים את גוגל וגם את יתר מנועי החיפוש, אנחנו גם משתמשים בהם ובשלל כלים אחרים לאיתור מידע ברשת.
ההכרות וההבנה המעמיקה שלנו נובעת מעיסוקינו במידע דיגיטלי ולא רק בספרים מודפסים.
מידענים כמונו עובדים בניהול מדיה חברתית, מידע עסקי ותחרותי, הנגשה, שימושיות ובניית אתרי אינטרנט.
אנחנו מתמצאים בכל ההתפתחויות ברשת ומכירים היטב את הטכנולוגיות של הדור הבא. מידע היא חיינו.
אנחנו סולדים מהסטיגמה הישנה והכבר לא מצחיקה של הספרן הזקן והממושקף מהמאה ה-19.
אם אתם קוראים את הפוסט הזה, סימן שאתם מחוברים ל Facebook, Twitter, Google Reader או כלי אחר.
אנחנו זורמים עם הזמן. לביצוע עבודתינו אנו משתמשים בקוראים אלקטרוניים, סמארטפונים ומחשבי טאבלט.
לקוחותינו חושבים שהאינטרנט זה רק גוגל ופייסבוק, אצלינו האופקים הדיגיטליים רחבים יותר.
ספרנים הם עם חכם, סקרן, איכותי, משכיל אך לא מוערך.
אבל אנו יודעים את האמת. העולם לא יכל ולא יוכל בלעדינו.
שיטות עבודתינו ישתנו בעתיד, ואנו מתכוננים ומתעדכנים בעזרת ספרות מקצועית, בלוגים ועולמות וירטואליים.
אז שלא יספידו אותנו. כל עוד האנושות זקוקה למידע, ספרנים ומידענים ישרתו אותה... בשמחה.
