חכמת ההמונים -מבט אחר

לפני חודשיים פרסמתי פוסט המתאר את "חכמת ההמונים". תיאוריה זו קובעת שסך הכל הדעות בקבוצה מגוונת, עדיפה וחכמה יותר מדעת יחיד של מומחה.

הבעיה היא שקבוצות בדרך כלל הם לא מגוונות. הדבר בולט מאד באתרי אינטרנט המאפשרים דירוג של גולשים. במחקר שנערך לאחרונה על ידי פרופסור Vassilis Kostakos מפורטוגל עולה כי רוב הדירוגים הנעשים באתרים כמו Amazon, IMDB ו BookCrossings נעשים על ידי קומץ מדרגים. זאת אומרת שאם אתם רואים ספר או סרט שדורג במקום הראשון 100 פעמים, יתכן ששנים או שלושה אנשים אחראים לדירוגים אלו ולא 100 אנשים שונים.
אתרי אינטרנט מנסים להילחם בתופעות אלו בדרכים שונות. Amazon למשל מאפשרת למבקרים לדרג ביקורות של קוראי הספרים (ביקורת טובה או רעה). קל ומהיר לדרג בצורה זו (לא צריך לכתוב ביקורת) והתקווה היא שיותר מבקרים ישתפו את דעתם. אפשרות נוספת היא לאפשר למבקרים באתרים המאפשרים דירוג, לראות את היסטורית הדירוגים של המשתמשים. אם אראה שמדרג מסוים דירג את אותו פריט מספר פעמים, אדע לא להתיחס אליו ואתיחס לדירוג הכללי בזהירות.

התופעה הזו פוגעת "בחכמת ההמונים". ההמון אולי חכם אבל לא תמיד ההמון הוא באמת המון. ב Wikipedia למשל רק 1% מהעורכים אחראים לכמחצית מכל הערכים (או הוספות ותיקונים).

לדעתי חשוב וכדאי להיחס ברצינות לחכמת ההמונים אבל יש לבדוק קודם עם ההמונים המשתתפים הם באמת המונים, לפני שמסיקים מסקנות חשובות.

העדכון שנתי של Gale

אתמול נסעתי למפגש העדכון השנתי של ספקית מאגרי המידע Gale Cengage Learning שארגנה חברת טלדן.
היום התחיל עם נהג אוטובוס שהביא אותי למלון שרטון במקום לקרלטון דבר שזיכה אותי בטיול בוקר לאורך רחוב הירקון בתל אביב.

תחילה דיבר Jason Bass יהודי דתי אמריקאי שהתאמץ לאמר כמה מילים בעברית. Jason עובד בהוצאה לאור של Gale בארה"ב. תחילה הוא הציג את סטטיסטיקות המשתמשים הישראליים ב Gale (וביקש מחיאת כפיים מהקהל). לאחר מכן הוא הציג כמה חידושים לממשק של Infotrac Academic One File. החל מסוף החודש הממשק עצמו ישתנה למשהו קצת יותר נעים לעין. מעבר להברים הרגילים על כלי החיפוש והשמירה, היו שתי חידושים מענינים. ניתן יהיה לשמוע את המאמר על ידי הקראה של הטקסט בקול. זה לא מושלם. מדובר על טכנולוגית "קורא מסך" שקיימת כבר הרבה זמן (גם בwindows) אבל זה נחמד. עוד שינוי מענין הוא האפשרות שעל המסך הראשי יופיעו מאמרים נבחרים שישתנו כל הזמן בעזרת RSS feed. עם הספרן יודע שרוב הסטודנטים מתעניינים בתחום מסוים, אפשר להכין alert ולשמור אותה כ RSS. המאמרים החדשים יופיעו במקום בולט בממשק החיפוש. אפשר כמובן להכין ממשק אישי ולקבל מאמרים ב RSS לפי תחום רלוונטי אישי.

אחרי Jason דיברה Alice Bellasich נציגת מכירות לאזור דרום אירופה. היא הציגה את מאגרי הארכיונים של Gale הכוללים עיתונות מהמאה ה 18. לאחר מכן היא דיברה על תוכנית חדשה בשם Knowledge Portals. היא הסבירה ש Gale הכינה פורטלים ייעודיים לפי נושאים. הנושאים קשורים כולם לתחומים גלובליים כמו למשל התחממות כדור הארץ. הפורטל שמנוהל על ידי מומחה בנושא מקבץ לתוכו מאמרים ממאגרי כתבי העת של Gale, כתבות עיתונות לפי ארצות, תמונות, וידיאו ועוד. היו מספר שאלות מהקהל לגבי האוביקטיביות של כלי כזה. רוב החומרים הם כמובן אמריקאיים והחומרים ממדינות אחרות כוללות רק פרסומים בשפה האנגלית. Alice הדגימה גם פורטל מיוחד בשם GREENR המוקדש כולו לנושא איכות הסביבה.

בסוף היום היתה הרצאה מאד מענינת של העיתונאית יעל פז מלמד מעיתון מעריב בנושא השפעת התקשורת על המציאות והמציאות על התקשורת בחברה הישראלית.

סיימנו עם ארוחת צהריים.

Tweep Search

יש המון יישומים איתם אפשר לעשות כל מיני חיפושים וחיתוכים בהודעות Twitter. אבל הנה מנוע חיפוש חדש שמחפש בתוך הפרופיל של מנויי Twitter. קוראים לזה Tweep Search.
אפשר לחפש בתוך העוקבים- followers שלי או בכל מערכת Twitter.

למשל אני רוצה לראות מי מבין העוקבים אחרי הגדיר את עצמו כ"ספרן" בפרופיל שלו. התשובה היא 0. אבל זה כמובן לא אומר שאין ספרנים (הם פשוט לא ציינו זאת).
אפשר לחפש את המילה "ספרן" בכל Twitter. שוב התשובה היא 0. כך גם לגבי המילה "ספרנית". "מידען" מצאתי 2 (כולל אותי). Librarian יש 6185.

זהו כלי מאד מעניין. כמובן שהוא לא משקף את המציאות אבל נחמד לשחק בו. בינתיים הוא "ממפתח" 11,213,226 פרופילים.

כתבי עת במידענות - חינם לתקופת נסיון

עד סוף חודש ספטמבר יהיה גישה חופשית לכתבי העת של Sage בתחום המידע והספרנות.
הרשימה כוללת:

• Business Information Review
• IFLA Journal
• Information Development
• Health Informatics Journal
• Journal of Information Science
• Journal of Librarianship and Information Science

צריך רק להירשם דף זה. קריאה מהנה ומועילה.

EBSCO - Education Research Complete

לתקופת נסיון קיבלנו גישה למאגר חדש של EBSCO בשם Education Research Complete.
זהו מאגר מקיף מאד בתחום החינוך ותחומים נלווים. המאגר ממפתח 2150 כתבי עת אבל היתרון הגדול שלו היא כתבי העת בטקסט מלא. מדובר על 1200 כתבי עת בתחומים רלוונטיים. המאגר כולל גם 500 ספרים אלקטרוניים ומונוגרפים בטקסט מלא. כמו כן הרצאות מכנסים בנושא חינוך.

המאגר מקיף את כל תחומי החינוך החל מגיל הרך ועד להשכלה הגבוהה. תחומים נוספים כלולים כמו חינוך לשפות ולבריאות, מבחנים, מינהל החינוך, מימון, מדיניות ונושאים חברתיים.

עשיתי השוואה מהירה מול Academic Search™ Premier המאגר הגדול של EBSCO. מאגר זה כולל כ 8500 כתבי עת, מחציתם בטקסט מלא.
חיפשתי מספר נושאים בשני המאגרים.

Internet Addiction ERC 60 articles 30 full text
ASP 253 articles 161 full text

Education-history ERC 1291 articles 484 full text
ASP 709 articles 450 full text

Discipline of children ERC 1039 articles 296 full text
ASP 1125 articles 629 full text

כפי שניתן לראות, חיפוש בעזרת Education Research Complete לא בהכרח מניב יותר תוצאות אבל יש להניח שהתוצאות המתקבלות הם יותר ענייניות ורלוונטיות. מכיוון ש Academic Search Premier הוא מאגר רב תחומי ומקיף מאד, יש גם המון תוצאות. צריך למדוד את האיכות ולא הכמות.

ראוי לציין שחברת EBSCO ראתה לנכון למנות נציג קבועה מטעמם בארץ. עד היום היה נציג אזורי (מזרח התיכון). הנציגה בארץ היא גברת זיוה חו קורזון. היא ביקרה אצלינו בספריה לפני כשבועיים וסיפרה לנו על המגמות החדשות והמענינות של EBSCO.

FriendFeed Search

Image via CrunchBase

אחד מאתרי ה web 2.0 הפופולאריים היום הוא Friendfeed. כלי זה מאפשר לי לראות איזה מידע חברי העלו לרשת. Friendfeed מחפש את המידע באתרים כמו del.icio.us, youtube, Flickr,Digg, Twine, Facebbok, Blogger, Slideshare ןעןד אתרי web 2.0 רבים בהם רשומים החברים שלי.

כל פעם שחבר מוסיף תמונה לחשבון שלו ב Picasa, נרשם ל RSS בעזרת Google Reader, מעדכן את פרופיל ה LinkedIn שלו וכו' זה מופיע אצלי בדף שלי ב Friendfeed.
אפשר לחפש חברים (שיש להם חשבון ב Friendfeed) בעזרת חיבור לפנקס הכתובת שלי ב Gmail, Yahoo, Hotmail או דרך Twitter ו Facebook.
מכיון שיש לי רק 3 חברים שרשומים ל Friendfeed אני בקושי משתמש בכלי זה. (מי שקורא פוסט זה מוזמן להצטרף ל Friendfeed ולהוסף את הפרופיל שלו/שלה).

לאחרונה הוסיפה Friendfeed את האפשרות לערוך חיפוש בתוך חשבונות החברים. היתרון שלחיפוש כזה הוא שהתוצאות יהיו (בדרך כלל) הרבה יותר אישיות ומותאמות לצרכים שלי לדוגמא, אני וחברי מתענינים באסטרונומיה וכותבים הרבה פוסטים טוויטים ותגובות בנושא. אנחנו גם מעלים תמונות ואולי סרטונים לאתרים מתאימים. אם ארשום בתיבת החיפוש של Friendfeed את המילה "צדק" אקבל מידע ותמונות על כוכב הלכת ולא על המערכת המשפטית. התוצאות הם "אנושיות" דהיינו מידע שחברי ראו לנכון לשמור או להעלות ולא סתם תוצאות של מילת המפתח כפי שאוחזר באמצעות רובוט (של מנוע חיפוש).
אם חפש משהו בנושא שנוי במחלוקת, אז סביר להנינח שחיפוש באתרי web 2.0 של חברי, יניב תוצאות יותר קרובות לליבי מאשר חיפוש עולמי ב Google. כמובן שזה לא תמיד מה שבאמת מה שאני רוצה למצוא.


יש אפשרות של חיפוש מתקדם ב Friendfeed. אפשר לחפש לפי מילה בכותרת (של פוסט) למשל או אפילו לפי תגובת "liked this" בשורת הסטטוס של Facebook. אפשר להגביל את החיפוש לאתרים ספציפיים כמוAmazon או Flickr.

נקודה למחשבה: אנחנו מסתמכים על Page Rank - אלגוריתם, סטטיסטיקה, רובוט(crawler) כדי למצוא לנו מידע רלוונטי אז למה לא להסתמך על חברינו. במקום דירוג סטטיסטי אז אולי דירוג חברתי.

חכמת ההמונים

בשבוע שעבר הגיע אלינו איתי מחברת באזילה לדבר על social media marketing. בזמן ההרצאה הוא הזכיר את המושג חכמת ההמונים.

רציתי לעשות קצת סדר ולהסביר מהי משמעות המושג הזה מכיוון שקראתי הרבה מאמרים המזכירים את המושג לא במובן המקורי שלו.

חכמת ההמונים או באנגלית Wisdom of the Crowds הוא ספרו של ג'יימס סורוביצקי שפורסם בשנת 2004. שנתיים לאחר מכן הוא תורגם לעברית. הספר מנתח ומסביר את התאוריה שקבוצת אנשים תמיד תהיה חכמה יותר מאיש בודד גם אם הוא מומחה. מגוון הדעות בתוך הקבוצה, מאזנים אחת את השניה. הדעות הקיצוניות לשני הצדדים מתקזזים ונותר דעה ממוצעת משותפת שקרובה מאד לאמת. זהו ספר בתחום הכלכלה והפסיכולוגיה הפופולארית שזכה להמון תשבחות וביקורות חיוביות.

הדוגמא הקלאסית לחכמת ההמונים אותה מביא המחבר בתחילת הספר, מספר על המדען הבריטי Sir Francis Galton. בשנת 1906 גאלטון שהיה אז בגיל 85 ביקר ביריד למשק חי ועופות שהתקיים במערב אנגליה. באותו יריד היה תחרות של הערכת משקלו של שור גדול. 800 ממשתתפי היריד קנו כרטיסים ונחשו את משקל השור. קהל המנחשים היה מאד מגוון. חלקם היו "מבינים" כמו קצבים ובעלי חוות, אבל מאות אחרים היו בעלי מקצועות שונים ולא הבינו כלל בבקר. גאלטון תיאר זאת כאנלוגיה לדמוקרטיה. לכל אחד יש זכות בחירה ללא קשר לידיעותיו, כשרונותיו או מקצועו. לאחר התחרות גאלטון קיבל את פתקי הנחושים והפעיל עליהם כל מיני חישובים סטטיסטיים. הוא חישב את המשקל הממוצע שניחשו כל המשתתפים דבר שייצג את החכמה הקולוקטיבית של כולם. הוא שיער שהממוצע יהיה רחוק מאד מהמשקל האמיתי של השור כפי שהמשכורת הממוצעת במשק לא ממש משקפת את המצב האמיתי של המשכורות. אבל הוא טעה בגדול.

ההמון - משתתפי התחרות, ניחשו בממוצע שמשקל השור הוא 542.9 ק"ג. המשקל האמיתי היה 543.4!!! הפרש של 500 גרם סך הכל.

גאלטון פרסם את הדברים במאמר Vox Populi בגליון של Nature בשנת 1907.

מסקנה, יש חכמה להמונים אבל זה רק כאשר לוקחים את כלל הדעות יחד. ממוצע הדעות בקבוצה טובה יותר (וכמעט מדויקת) מאשר כל יחיד בקבוצה גם אם הוא מומחה. העיקר שלכל יחיד יהיה דעה אישית משלו שלא מושפעת מיתר חברי הקבוצה.

באופן כללי ניתן לומר ש Web 2.0 היא לא חכמת ההמונים (חוץ ממספר מקרים בודדים). בלוגים, רשתות חברתיות, וויקים וכד' מתבססים לפעמים על עבודה משותפת של מספר משתתפים. כל אחד תורם משהו משלו וביחד מתקבלת תמונה שלמה. לכל אחד יש תפקיד ולו תפקיד קטן. זה נקרא שיתופיות או collaboration.
לדוגמא: כשבונים בנין, לכל אחד יש תפקיד. יש מהנדס, חשמלאי, בנאי, אינסטלטור וכד'. אם אחד העובדים לא ממלא את תפקידו, הבנין לא יוכל להתקיים כראוי. זהו שיתוף פעולה אבל לא חכמת ההמונים או במונח קצת יותר "באזי" חכמה קיבוצית collective intelligence. בחכמת ההמונים כולם עושים את אותו הדבר או לפחות פועלים באותה הדרך לאותה מטרה ספציפית. זהו נושא רחב ומעניין שמתקשר מבחינה פילוסופית גם לרשת הסמנטית.

אני מקווה בע"ה לכתוב על כך פוסט או מאמר בעתיד.