הרשת הסמנטית - הסבר קצר

מצאתי ב slideshare את המצגת המצורפת. השנה, בעקבות ההרצאה שלי, התעסקנו הרבה בנושא הרשת הסמנטית (עם דגש על השילוב בין יישומי web 2.0 לטכנולוגיות סמנטיות).

המצגת מסבירה בצורה ברורה ופשוטה שהרעיון הכללי הוא לאחד ולחבר בין כל ה data-נתונים המתפרסם ברשת. השאיפה היא להפוך את כל הרשת לבסיס נתונים אחד גדול ואז יהיה אפשר לבנות שאילתאות מורכבות מאד ולקבל תוצאות מדויקות.

Introduction to Linked Data

View more presentations from juansequeda.

ספריה חדשה במכללת כינרת

בגליון האחרון (280) של כתב העת מבנים: עיתון לענף הבניה, יש כתבה על תכנון המבנה החדש של הספריה במכללת כינרת.

מה שמשך את תשומת ליבי היה קטע קצר  בפתח המאמר תחת הכותרת "האם יש היום צורך בספריות".

"במחקרים וסקרים שונים שנערכו בקרב הסטודנטים, הם התבקשו להשיב האם ומדוע הם מגיעים לספריה כיום, כאשר המידע והאינטרנט זמינים מהבית? רוב התשובות העלו את הקושי ליצור סביבת לימודים בבית. המסקנה העולה מכך היא כי הצורך בספריות עודנו קיים."

אני לא מתפלא מתשובות הסטונטים, הרי ה-כ-ל נמצא באינטרנט ב-ח-י-נ-ם, לא? כל מה שחסר זה סביבה נעימה.

מה שאני לא מבין זה המסקנה של מי שהחליט בסוף לאשר את הבניה.

הבעיה של הסטודנטים זה שאין להם מקום שקט ללמוד? לזה צריך ספריה?

תבנו להם אוהלים לשפת הכנרת, בישביל מה לבנות בנין גדול ויפה בעלות של 26,000,000 שקל.

אנחנו יודעים שהצורך בספריות נובע מ:

1. מאות אלפי הספרים הנמצאים בהם שלא מופיעים בגירסה אלקטרונית מלאה ברשת.

2. מאגרי המידע והקטלוגים בעלות של עשרות אלפי דולר שמספקים לנו מידע איכותי ממקורות שלא נמצאים בחינם ברשת.

3. מצוות ספרנים שיודע לכוון את הסטודנטים לכיוון הנכון, לעזור וליעץ באיחזור מידע בכלים מקצועיים.

4. מאוספים מיוחדים כמו סרטים, מוסיקה, מפות, אביזרים, משחקים חינוכיים, תוכנות מחשב וכד'.

צרכים כאלה באמת דורשים מבנה הולם.

לצוות הספריה בכינרת, תתחדשו ותהנו מהבית החדש (כשהבניה תסתיים).

עוד דעה על עתיד הספריות

דניאל גרינסטיין מנהל תכנון אקדמי באוניברסיטת קליפורניה (או ליתר דיוק vice provost for academic planning and programs at the University of California System) תיאר באוזני ספרנים שנפגשו בכנס בניו יורק, שעתיד הספריה האקדמית איננה נראית לו מבטיח במיוחד.

לדעתו בעשור הקרוב ספריות ישקיעו הרבה במיקור חוץ וייעזרו בשירותיהם של אחרים (Google למשל). הוא טוען שקיטלוגים יעשו יחד עם ספריות אחרות כדי לאפשר דילול של כח האדם. יהיה פחות צורך בספרים ולכן עלות החזקתם והטיפול בהם לא תהיה מוצדקת. הספרים ירוכזו בעזרת מאמץ משותף של מספר אוניברסיטאות.

בשורה התחתונה, בשנים הקרובות ספריות יתקיימו כמחסנים לאוספים מיוחדים ויעבדו שם צוותים מצומצים מאד של ספרנים.

טוב שהוא לא הציע פשוט להשמיד את כל הספריות ולשלוח את הספרנים לירח.

תגובות הספרנים לא איחרו לבוא.

לכתבה המלאה. וראו גם תגובות.

חכמת ההמונים -מבט אחר

לפני חודשיים פרסמתי פוסט המתאר את "חכמת ההמונים". תיאוריה זו קובעת שסך הכל הדעות בקבוצה מגוונת, עדיפה וחכמה יותר מדעת יחיד של מומחה.

הבעיה היא שקבוצות בדרך כלל הם לא מגוונות. הדבר בולט מאד באתרי אינטרנט המאפשרים דירוג של גולשים. במחקר שנערך לאחרונה על ידי פרופסור Vassilis Kostakos מפורטוגל עולה כי רוב הדירוגים הנעשים באתרים כמו Amazon, IMDB ו BookCrossings נעשים על ידי קומץ מדרגים. זאת אומרת שאם אתם רואים ספר או סרט שדורג במקום הראשון 100 פעמים, יתכן ששנים או שלושה אנשים אחראים לדירוגים אלו ולא 100 אנשים שונים.
אתרי אינטרנט מנסים להילחם בתופעות אלו בדרכים שונות. Amazon למשל מאפשרת למבקרים לדרג ביקורות של קוראי הספרים (ביקורת טובה או רעה). קל ומהיר לדרג בצורה זו (לא צריך לכתוב ביקורת) והתקווה היא שיותר מבקרים ישתפו את דעתם. אפשרות נוספת היא לאפשר למבקרים באתרים המאפשרים דירוג, לראות את היסטורית הדירוגים של המשתמשים. אם אראה שמדרג מסוים דירג את אותו פריט מספר פעמים, אדע לא להתיחס אליו ואתיחס לדירוג הכללי בזהירות.

התופעה הזו פוגעת "בחכמת ההמונים". ההמון אולי חכם אבל לא תמיד ההמון הוא באמת המון. ב Wikipedia למשל רק 1% מהעורכים אחראים לכמחצית מכל הערכים (או הוספות ותיקונים).

לדעתי חשוב וכדאי להיחס ברצינות לחכמת ההמונים אבל יש לבדוק קודם עם ההמונים המשתתפים הם באמת המונים, לפני שמסיקים מסקנות חשובות.

העדכון שנתי של Gale

אתמול נסעתי למפגש העדכון השנתי של ספקית מאגרי המידע Gale Cengage Learning שארגנה חברת טלדן.
היום התחיל עם נהג אוטובוס שהביא אותי למלון שרטון במקום לקרלטון דבר שזיכה אותי בטיול בוקר לאורך רחוב הירקון בתל אביב.

תחילה דיבר Jason Bass יהודי דתי אמריקאי שהתאמץ לאמר כמה מילים בעברית. Jason עובד בהוצאה לאור של Gale בארה"ב. תחילה הוא הציג את סטטיסטיקות המשתמשים הישראליים ב Gale (וביקש מחיאת כפיים מהקהל). לאחר מכן הוא הציג כמה חידושים לממשק של Infotrac Academic One File. החל מסוף החודש הממשק עצמו ישתנה למשהו קצת יותר נעים לעין. מעבר להברים הרגילים על כלי החיפוש והשמירה, היו שתי חידושים מענינים. ניתן יהיה לשמוע את המאמר על ידי הקראה של הטקסט בקול. זה לא מושלם. מדובר על טכנולוגית "קורא מסך" שקיימת כבר הרבה זמן (גם בwindows) אבל זה נחמד. עוד שינוי מענין הוא האפשרות שעל המסך הראשי יופיעו מאמרים נבחרים שישתנו כל הזמן בעזרת RSS feed. עם הספרן יודע שרוב הסטודנטים מתעניינים בתחום מסוים, אפשר להכין alert ולשמור אותה כ RSS. המאמרים החדשים יופיעו במקום בולט בממשק החיפוש. אפשר כמובן להכין ממשק אישי ולקבל מאמרים ב RSS לפי תחום רלוונטי אישי.

אחרי Jason דיברה Alice Bellasich נציגת מכירות לאזור דרום אירופה. היא הציגה את מאגרי הארכיונים של Gale הכוללים עיתונות מהמאה ה 18. לאחר מכן היא דיברה על תוכנית חדשה בשם Knowledge Portals. היא הסבירה ש Gale הכינה פורטלים ייעודיים לפי נושאים. הנושאים קשורים כולם לתחומים גלובליים כמו למשל התחממות כדור הארץ. הפורטל שמנוהל על ידי מומחה בנושא מקבץ לתוכו מאמרים ממאגרי כתבי העת של Gale, כתבות עיתונות לפי ארצות, תמונות, וידיאו ועוד. היו מספר שאלות מהקהל לגבי האוביקטיביות של כלי כזה. רוב החומרים הם כמובן אמריקאיים והחומרים ממדינות אחרות כוללות רק פרסומים בשפה האנגלית. Alice הדגימה גם פורטל מיוחד בשם GREENR המוקדש כולו לנושא איכות הסביבה.

בסוף היום היתה הרצאה מאד מענינת של העיתונאית יעל פז מלמד מעיתון מעריב בנושא השפעת התקשורת על המציאות והמציאות על התקשורת בחברה הישראלית.

סיימנו עם ארוחת צהריים.

Tweep Search

יש המון יישומים איתם אפשר לעשות כל מיני חיפושים וחיתוכים בהודעות Twitter. אבל הנה מנוע חיפוש חדש שמחפש בתוך הפרופיל של מנויי Twitter. קוראים לזה Tweep Search.
אפשר לחפש בתוך העוקבים- followers שלי או בכל מערכת Twitter.

למשל אני רוצה לראות מי מבין העוקבים אחרי הגדיר את עצמו כ"ספרן" בפרופיל שלו. התשובה היא 0. אבל זה כמובן לא אומר שאין ספרנים (הם פשוט לא ציינו זאת).
אפשר לחפש את המילה "ספרן" בכל Twitter. שוב התשובה היא 0. כך גם לגבי המילה "ספרנית". "מידען" מצאתי 2 (כולל אותי). Librarian יש 6185.

זהו כלי מאד מעניין. כמובן שהוא לא משקף את המציאות אבל נחמד לשחק בו. בינתיים הוא "ממפתח" 11,213,226 פרופילים.

כתבי עת במידענות - חינם לתקופת נסיון

עד סוף חודש ספטמבר יהיה גישה חופשית לכתבי העת של Sage בתחום המידע והספרנות.
הרשימה כוללת:

• Business Information Review
• IFLA Journal
• Information Development
• Health Informatics Journal
• Journal of Information Science
• Journal of Librarianship and Information Science

צריך רק להירשם דף זה. קריאה מהנה ומועילה.