שואלים ברשת החברתית

Image via Wikipedia

בהרצאה השניה בטלדן דיברתי על פתרון בעיות ותשובות לשאלות באמצעות כלים שונים ברשת. אני עוד מקווה להקליט את זה מתישהו (לפני שיגמר לי 30 ימי ההתנסות ב Camtasia).

התייחסתי בין היתר לתופעה מענינת בה אנשים מנצלים את הרשת החברתית שלהם כדי לשאול שאלות.

Aardvark שעליה דיברנו מספר פעמים בעבר, מאפשר בניית רשת חברתית אישית והגדרת חברים כמומחים בתחומים שונים. בצורה זו השאלה שלי תופנה לחבר שמבין בבעיה.

זהו כמובן גישה מאד הגיונית. אנחנו סומכים יותר על דעתם של חברינו מאשר על אנשים זרים. זה בולט במיוחד כשאנו רוצים עזרה או המלצות בנושאים אישיים. אני יכול לחפש המלצה לספר באתרי ספרים שונים אבל אשמח לקבל המלצה כזו דווקא מחבר שמכיר אותי ויודע אילו ספרים אני אוהב. יכול להיות שיש רבי מכר מוצלחים מאד אבל אני דווקא אוהב את הזנב הארוך של ז'אנרים פחות פופולריים (לא באמת). החברים שלי יודעים את זה.

מחקר מעניין שהזכרתי בהרצאה (וגם כאן בבלוג) מוכיח את התאוריה ההגיונית הזאת. בסקר השתתפו כ 650 משתתפים שמשתמשים בפייסבוק כדי לבקש עזרה מחבריהם. מהם הסיבות העיקריות לאופן השימוש הזה?

24.8% ענו שהם שואלים שאלות ברשת החברתית מפני שהם סומכים יותר על התשובות שיקבלו שם (מחבריהם).

21.5% ענו שבעזרת רשת חברתית אפשר לקבל חוות דעת אמיתית מבן אדם ולא רק קישורים שמציג מנוע החיפוש.

כדי לבסס יותר את נושא השאלות והתשובות ברשת החברתית, השיקה פייסבוק בשנה שעברה את Facebook Questions. הרעיון הוא יותר בניית סקרים מאשר מציאת תשובה לשאלה אבל זהו בכל זאת כלי שמושי. אני שואל שאלה כמו "איפה כדאי לטייל עם הילדים בחופש?" ומציע מספר אופציות. החברים בוחרים את האתרים שהם מכירים ואוהבים וכך אפשר לראות איזה אתר מקבל את הדירוג הגבוה ביותר. החברים יכולים גם להוסיף אתרים נוספים שאני לא הזכרתי.

טוויטר הוא כלי נהדר למענה על שאלות בזמן אמת. אני שואל בציוץ וכל העוקבים אחרי יכולים לנסות ולעזור. יש מספר אפליקציות לטוויטר שהזכרתי בהרצאה שיכולים להפיץ את השאלה שלי למעגל רחב הרבה יותר ולהגדיל את הסיכוי לקבל תשובה.

Tweet QA, Tweet Brain ואחרים מחפשים שאלות שנשאלו בטוויטר. הם מזהים מילות שאלה כמו Help, does anybody know?, question וכד' ומפרסמים את הציוצים האלו באתר שלהם לעיני משתמשים רבים שיכולים לענות עליהם.

Info graphic (איך אומרים את זה בעברית?) מעניין שראיתי היום מדגים את השימוש שנעשה בטוויטר כדי לשאול שאלות. 

InboxQ - Answer Questions on Twitter

המסקנה העיקרית מהמחקר הזה הוא, שככל שיש לנו יותר עוקבים בטוויטר, יש יותר סיכוי שנקבל תשובה טובה ומספקת. (אי אפשר לדעת מאיפה הגיעו הנתונים אז אולי לא כדאי לסמוך יותר מדי על הנתונים.)

פרסום והפצה של מידע בעידן המדיה החברתית - ההרצאה

זה היה קשה.

אם חשבתם שהרצאה לפני קהל זה דבר לא פשוט, גיליתי אתמול בערב שקשה עוד יותר להרצות אל עצמך.

מאד רציתי להקליט את ההרצאה מכנס טלדן ולא רק לשלוח את המצגת. מצגת ללא ההסברים מעבירה חצי מסר.

אז התקנתי את Camtasia (לתקופת נסיון של 30 יום). עם תוכנת כאלו אפשר לדבר תוך כדי הצגת מסך המחשב ובדרך זו להסביר לצופים את ההדגמות. ל Camtasia יש גם כלים מיוחדים למצגות Powerpoint. אז ניסיתי להקליט אבל כל הזמן התבלבלו לי המילים ושכחתי מה רציתי להגיד. לקח לי בערך 15 נסיונות רק להגיע לשקופית החמישית. אפשר לעשות הפסקה באמצע ההקלטה, לשאוף אוויר ולהמשיך ועשיתי את זה פעמים רבות. זהו כלי מקצועי ולא שמים לב להפסקות הללו.

את ההרצאה הזו העברתי ביום השני של הכנס ביום העיון של עמי סלנט "נתיבים מתחלפים במידענות". ניסיתי לתאר ולהדגים את הקלות בה אפשר לפרסם ולהפיץ מידע בעזרת המדיה החברתית, לעומת המצב שהיה קדם לכן בעידן הדפוס.

אז הנה לפניכם התוצאה הסופית. זה רחוק מלהיות מושלם ולכן אני מצרף כאן גם קישור למצגת עצמה למי שלא רוצה לשמוע אותי שובר את השיניים.   http://www.authorstream.com/Presentation/danieljl-1027467 העברית בחלק מהשקופיות זזה לצד שמאל אבל זה לא מפריע.

אני קורא לכל יתר המרצים לנסות לעשות משהו דומה. היו עשרות הרצאות מרתקות וחשובות בכנס וחבל שכל המידע הזה ילך לאיבוד. 

עכשיו צריך להקליט את ההרצאה השניה.

אולי בפעם אחרת.

ותודה לג'ני סוטניק על התמונה (אני עומד קרוב יותר למסך. לידי עמי סלנט)

חלק ממצגות הכנס

ענת קלומל מבר-אוריין, אספה לינקים למצגות שהיו ביום העיון שהיא ניהלה "מנהל מדיה חברתית- מקצוע העתיד" ביום הראשון של כנס טלדן Info 2011.

http://www.bar-oriyan.com/Default.aspx

הורדתי את גירסאת ההתנסות (30 יום) של Camtasia ואני מקווה להקליט את שתי ההרצאות שלי בהמשך היום. כל מה שחסר לי כרגע זה חדר שקט.

לייק, אהבתי וחשיבה לטווח רחוק

                     Image by afagen via Flickr

כנס טלדן Info 2011 מאחורינו. שלושה ימים עמוסים בהרצאות, מצגות, תערוכות, מפגשים והרבה אוכל. השתתפתי והרצאתי בשנים מימי העיון. כמדי שנה הייתי רוצה להקליט שוב את ההרצאות ולהעלות אותם לבלוג אך האתר שבדרך כלל משמש אותי לכך screentoaster כבר לא פועל. יש כלים אחרים חינמיים ובתשלום, ואני מקווה למצוא משהו שיתאים לי. מצגת ללא מלל או הקלטה קולית מלווה, היא לא מאד יעילה.

בינתיים אנסה להתייחס כאן בבלוג לכמה דברים שהזכרתי בכנס.

בההרצאה הראשונה, ביום העיון של עמי סלנט, דיברתי על פרסום והפצת מידע במדיה החברתית ועל השינויים שזה הביא על טכנולוגיות הדפוס הישנות. סיימתי   בכמה אזהרות לגבי כפתור האהבתי (like) של פייסבוק ובכלל על פרסום לא זהיר ברשת החברתית.

אין ספק שכפתור ה "לייק" קידם מאד את פייסבוק בשנה האחרונה. הבעיה היא כשלוחצים על לייק בלי לחשוב קדימה. לא את כל הדברים שאנחנו אוהבים ברשת כדאי לפרסם לכל חברינו בפייסבוק. יש דברים שאהבנו היום ובעתיד אולי נשנא. תארו לעצמכם סלבריטי, פוליטיקאי מצליח, כוכב קולנוע או זמר שעשיתם לו לייק בדף הפייסבוק. אותו אדם נתפס בפשע חמור (ויש היום מספיק דוגמאות לכך לצערינו). בקיר שלכם בפייסבוק עדיין יופיע אות לכך שאהבתם אותו. 

נעשה גם שימוש לרעה על ידי כפתור האהבתי כפי שנעשה ביום השואה האחרון.

אם חשבתם שלייקים שעשיתם מזמן, לעולם לא יצופו שוב לעיני חבריכם, אז טעיתם.

אתר Likester  מראה לנו את כל הלייקים שלנו ואת של חברינו. הכל מופיע פה בין אם נרצה ובין אם לא. אי אפשר להסתיר מאף אחד את הדברים שאהבנו בעבר וחשבנו שאף אחד לא יודע.

עם Likester אני גם יכול לראות אלו לייקים הם הכי פופולריים בעולם. אפשר לסווג לפי מדינה ולפי תחום. בדקתי איזה ארגון ממשלתי קיבל הכי הרבה לייקים על ידי הגולש הישראלי. למקום הראשון הגיע עיריית תל אביב. למרבה הפלא במקום השישי הופיע ממשלת טורקיה!

לא, זה לא טעות. הרבה ישראלים נכנסים לדף הפייסבוק של טורקיה ומגיבים בכעס וציניות לבקשתם של הטורקים כי ישראל תעביר אליהם את שמותם של לוחמי השייטת שתפסו את ספינת המרמנה בשנה שעברה. יש שם תגובות חכמות ועוקצניות. מלחמה הסברתית עממים ברשת החברתית. הנה לינק למאמר בנושא.

חוץ מכפתור  הלייק ישנם בעיות רציניות עם שורת הסטטוס. דברים שאנו כותבים היום בסטטוס שלנו בפייסבוק, עלולים להזיק לנו בעתיד. דוגמא כואבת לכך היא הפרויקט הנסיוני שהריצה פייסבוק לפני מספר חודשים בשם Memorable Stories. מה שקרה הוא שרישומי סטטוס ישנים פתאום התחילו להופיע בקירותיהם של בעלי חשבונות בפייסבוק. אנשים נחרדו לראות סטטוסים שהם רשמו על חבריהם שמזמן כבר לא בחיים או על נשותיהם שהיום הם גרושותיהם. חלק מהאנשים המופתעים אף דיווחו שהם מחקו את הסטטוסים הישנים הללו. כנראה שפייסבוק שמר עליהם בכל זאת. הנה כתבה בנושא.

יש אתרי אינטרנט שחיים על הפדיחות של אנשים תמימים. lamebook מוצא סטטוסים מביכים ולא נעימים בפייסבוק. Twitter fail עושה משהו דומה ב Twitter.

אני משתמש בלייק לעיתים רחוקות וגם אז רק לדברים די משעממים וכלליים. חשוב להסביר את הנקודה הזאת לילדים וגם למבוגרים שיש להם אצבע קלה על ההדק - כפתור ה"אהבתי".

אריסטו מזהיר

מחר בע"ה בכנס טלדן Info 2011 אתייחס בהרצאה בין היתר לקלות בה אפשר להפיץ מידע ברשת בעזרת כלי המדיה החברתית.

זה לא חדש שלא הכל באינטרנט הוא אמת אבל כיום שכל כך קל להעלות מידע, תמונה או סרטון אמינים לכאורה, נדרשת יתר זהירות.

הנה שקופית אחת מתוך המצגת שממחישה את זה.

פתחתי לשם כך חשבון נוסף בטוויטר. הרעיון הוא לא שלי. עשו את זה כבר באנגלית בשם אברהם לינקולן וגנדי.

אני מקווה להעלות את המצגת לבלוג לאחר הכנס.

כנס טלדן - אינפו 2011

השנה בע"ה אני אמור לתת שתי הרצאות בכנס טלדן. אחת מהן לא היתה צפויה והיא במקום מרצה שלא יוכל להגיע. הרצאה זו תהיה דומה להרצאה שלי בשנה שעברה בנושא מנועי תשובות וטכנולוגיות חדשות המאפשרות קבלת תשובות ברורות לשאלות. שני דברים חשובים התחדשו מאז שנה שעברה. פייסבוק פתח שירות בשם  Facebook Questions איתו אפשר להפנות שאלות לחברים בפייסבוק, ושירות השאלות ותשובות Quora נפתח לקהל הרחב (אחרי הרבה זמן של "הזמנה בלבד"). אבל על כך אולי בפעם אחרת.

ההרצאה העיקרית תהיה ב 17.5 ביום העיון של עמי סלנט - "נתיבים מתחלפים בתחומי המידענות". להבדיל מהשנים האחרונות, ההרצאה הפעם תהיה קצת מופשטת יותר. אנסה לדבר על הקלות הכמעט בלתי סבלת של הפצת מידע ברשת בעזרת המדיה החברתית. זה נכון שכל אחד יכול לפרסם מידע בבלוג או וויקי או רשת חברתית אבל כיצד אפשר להעביר את המידע הזה הלאה כדי שהוא לא ישאר בבלוג אישי עם שנים וחצי צופים בלבד? צריך גם לשאול האם כדאי בכלל להפיץ מידע? למה זה טוב? למי זה מעיל?
כמובן שנדגים את הנושא בעזרת כל מיני כלים קטנים שקיימים היום ברשת.
כותרת ההרצאה היא "גוטנברג מתהפך בקברו: על הפצת מידע בעידן המדיה החברתית". הטענה היא שהמצאת הדפוס היתה אמנם אירוע מהפכני והיסטורי אבל השינוי הגדול יותר קרה רק בעשור האחרון. גם כשערי אירופה בסוף ימי הביניים התמלאו בבתי דפוס עדיין לקח זמן רב יחסית להפיץ את הספרים או העלונים המודפסים. אנשים רבים לא ידעו בכלל לקרוא ולכתוב כך שהדפוס שינה את חייהם רק בדרכים עקיפות. גם האדם הפשוט שידע לכתוב לא יכל להפיץ מידע כתוב בגלל מוגבלויות כספיות או חברתיות. במידה מסוימת זה נכון גם לגבי העשור הראשון של הרשת. כדי לפרסם ולהפיץ מידע דיגיטלי היה צורך בידע בבניית אתרים או כסף וסיבה מוצדקת להשקיע אותה כדי שמישהו אחר יבנה עבורך אתר.
היום כל ילד יכול לפרסם ולהפיץ את דבריו לכל העולם תוך שניות בחינם. האם זה דבר חיובי או שלילי? ננסה להתייחס לזה בהרצאה.
יש לי עוד הרבה עבודה על המצגת. הכנס בעוד ארבע שבועות.

בינתיים שיהיה לכולם חג פסח שמח.