חיפוש "חדש" בגוגל. מה חדש?

Image via CrunchBase

החדשות הגדולות לכאורה היום במדורי הטכנולוגיה הם הידיעה על החיפוש הסמנטי החדש של Google שאמור להיכנס לשימוש בחודשים האחרונים. מקור הידיעה היא לא אחת מאתרי הטכנולוגיה הפופולריים כמו  Mashable, Techcrunch ודומיהם אלא אתר ה Wall Street Journal.

בארץ קצת התלהבו מזה וכולם מתייחסים לכתבה.

חיפוש סמנטי זה לא דבר חדש. עובדים על זה כבר המון זמן. 

את תחום הרשת הסמנטית חוקרים ומפתחים כבר יותר מעשור. ברור היה לכולם שכל העבודה הקשה נועדה בין היתר ואולי בעיקר כדי לאפשר חיפוש מידע יעיל יותר ברשת. מנועי החיפוש ובראשם Google נכנסו לשוק הזה לפני כמה שנים והם מנצלים טכנולוגיות סמנטיות כבר היום.

הרעיון הוא שמנוע החיפוש "יבין" את מה שאנחנו רוצים ויוכל לתת לנו לינקים לאתרים רלוונטיים, וזאת למרות שהוא מתעלם ממילת המפתח (הלא מוצלחת שלנו).

בדרך כלל מנוע חיפוש מחפש מילים. אבל חיפשו למשל את צמד המילים social network. מעבר לתוצאות הצפויות כמו קישור לסרט וההגדרה של ויקיפדיה, אנו מקבלים גם לינק לפייסבוק ול My Space. זה קורה כי גוגל יודע שאלו הם אתרי רשתות חברתיות ויתכן שזה מה שאנו מחפשים. הוא לא התייחס במקרה זה לצמד המילים אלא למשמעות שלהם. קיבלנו תוצאה נכונה ולא אתר אינטרנט שפשוט מופיעים בה שני המילים. הקלידו את המילה tweet ומיד תופנו לאתר של Twitter למרות שהמילה tweet לא מופיע שם.

בעתיד יהיה אפשר להקליד מילים כמו "ירוק בחוץ ואדום בפנים" ולהגיע לאתרים על אבטיחים. מנוע החיפוש הסמנטי פשוט יודע את נתוני הצבע של הפרי המתוק הזה ויבין למה אנו מתכוונים. זה קורה כי כל המידע מובנה כבסיס נתונים. על אבטיח יהיה מידע:
צבע בחוץ - ירוק
צבע בפנים- אדום
משקל -1ק"ג-5ק"ג
אקלים - ...
מידע תזונתי- ...
וכו'.
אם כל המידע הזה אפשר לבנות שאלות מתוחכמות ולקבל מידע מדויק.

כך עובדים הקטלוגים שלנו בספריות. אני מחפש "מחבר: ש"י עגנון", ומקבל כתוצאה רשימה של ספרים שהוא כתב. אני לא מקבל רשימה של ש"י עגנון" אלא רשימה של ספרים כי הגדרתי אותו כמחבר של X ואני רוצה את X.

בכתבה הדגישו שתי נקודות: קבלת נתונים לגבי נושא השאילתא, ומענה על שאלות.

בעבר היה אפשר להקליד ב Google שם של סרט, ומיד היה מתקבל לא רק לינקים לאתרים אלא פירוט של מידע לגביו ומקומות ושעות ההקרנה. כנ"ל לגבי מידע ביבליוגרפי על ספרים ומסעדות. הנתונים הללו כבר קיימים באתרים, מה שגוגל עשה זה להבין למה המספרים האלה מתייחסים (שעה, כתובת וכו') ולהציג אותם במקום ברור ברשימת התוצאות. משום מה אפשרות זאת לא כל כך קיימת היום.
ב Yahoo זה גם עובד. הקלדתי את המילים War Horse ובמקום לקבל קישורים לאתרים, קיבלתי המון מידע מתוך האתר הרלוונטי.

הדוגמא המובאת בכתבה ב WSJ היא בעצם אותו דבר. נכתוב מילה כמו שם של מקום ובמקום קישורים לאתרים, נקבל מידע.

לגבי מענה על שאלות על זה כבר דיברנו בעבר. יש הרבה אתרים טובים כמו cha cha או Ask וחלקם פועלים על טכנולוגיה סמנטית כמו True knowledge.

השיפור בתוצאות החיפוש קיים כבר כיום אבל לא תמיד אנו שמים לב אליו. התרגלנו למידע איכותי יותר.
לא יהיה לגוגל מנוע חיפוש חדש-סמנטי. פשוט מאחורי הקלעים הוא יעבוד עם טכנולוגיות סמנטיות היכולות להניב תוצאות טובות יותר. המעבר יהיה הדרגתי ואולי לא נרגיש בו בכלל.

המצב כבר יותר טוב ממה שהיה לפני חמש או עשר שנים וזה למרות שיש הרבה יותר דפי רשת. אולי בחודשים הקרובים תוצאות החיפוש ישתפרו עוד יותר.

הנה כתבה מצוינת של דני סליבן מ Search Engine land שגם הגיב היום לכתבה ב WSJ.
בסוף, עמית סינגהל שראוין בכתבה, הגיב לדברים הקצת מלהיבים מדי של ה WSJ גם כן.

Zeitgeist 2011: Year In Review

גוגל פירסמה את הדו"ח השנתי שלה לחיפושים הפופולרים ביותר. מעניין שגוגל פלוס הגיע למקום המכובד השני, דבר שאולי מעיד על אמינות התוצאות.

http://www.googlezeitgeist.com/en/

הסוף לגוגל Wave

Image via Wikipedia

עוד מוצר של Google שהולך להיעלם בקרוב.

Cשנת 2009 השיקה Google את Wave. במסיבת עתונאים מתוקשרת הציגה הסמנכ"לית Marissa Meyer את הטכנולוגיה החדשה. היתה להם הרצאה של שעה וחצי, כיצד ולמה להשתמש ב Wave.

Wave היה שילוב מוזר של דוא"ל, צ'ט ורשת חברתית. זה לא הצליח והיום הגיעה ההודעה הרשמית על סגירתה:

More than a year ago, we announced that Google Wave would no longer be developed as a separate product. At the time, we committed to maintaining the site at least through to the end of 2010. Today, we are sharing the specific dates for ending this maintenance period and shutting down Wave. As of January 31, 2012, all waves will be read-only, and the Wave service will be turned off on April 30, 2012. You will be able to continue exporting individual waves using the existing PDF export feature until the Google Wave service is turned off. We encourage you to export any important data before April 30, 2012.

עוד פרויקט של Google שנסגר הוא Google Knol. פרויקט זה איפשר ועודד מומחים לכתוב מאמרים קצרים בכל נושא העולה על רוחם. בזמנו גם על זה דיברו הרבה אבל כנראה שרק קבוצה קטנה באמת השתמשה בה.

סך הכל בגוגל הורידו המון מוצרים מהמדפים כפי שפורסם בשלושה פוסטים בבלוג שלהם.
פרויקט שצר לי עליו במיוחד היה Aardvark.

בגוגל בונים הרבה על ההצלחה של Google+ ומקווים שהרשת החברתית החדשה שלהם באמת תהווה מחליף טוב לחלק מהפרויקטים החברתיים שנסגרו.

מטרתינו ומטרתה של גוגל

השבוע פרסם המידען הבריטי שרובינו מכירים Phil Bradley קטע מקורי על מטרתם של ספרנים וספרניות לעמת המטרה של גוגל. הקטע קיבל הרבה ביקורת חיובית ורינת העלתה לינק לדף "מידע וספרנות" שלנו בפייסבוק.

החלטתי שמן הראוי לתרגם את הדברים הפשוטים אך יפים ללשון הקודש. לא רציתי להיעזר ב Google Translate. התרגומים של כלי זה בדרך כלל לא מדויקים ולפעמים אפילו מצחיקים.

אבל זה לא הסיבה היחידה...

מטרתם של ספרנים/יות היא:

 

לעזור, לסייע. ללמד, לאסוף ולהלהיב.

 לקטלג, למפתח, לסדר ולארגן.

 למצוא, לגלות, לקדם ולהציג. לעניין, לסקרן, לשעשע ולהדהים.

 לעורר השתאות.

 לעזור לילדים, מבוגרים, קשישים, בעלי מוגבלויות, עשירים, עניים, לבעלי קול ולאלו שלא.

 להגן על מקורות, לשמר אותם, לאחסן אותם, לשמור אותם לעתיד.

 לספק דעות מגוונות, לעורר מחשבה, שיחה, מחקר והנאה.

 לתת את התשובה הטובה ביותר, להתאים את התשובה לשואל, לספק מספיק מידע מבלי להעמיס על המשתמש, אבל די מידע כדי לעזור.

 לשפר את הקהילה המקומית, חברה, בית ספר, מכללה, ארגון, מדינה ואת העולם.

 

מטרתה של גוגל היא:

 לעשות כסף

עתיד הספר, עתיד הספריות

Image by Getty Images via @daylife

מאז שנכנס השימוש ברשת האינטרנט לספריות, השאלה לגבי עתיד המקצוע לא יורדת מסדר היום. דיברו על זה כשהייתי סטודנט וממשיכים לדבר על זה גם היום וכנראה גם בשנים הבאות.

בין הנקיונות לפסח, הרהרתי בנושא בעצמי והנה השקפתי בינתיים בעניין.

השאלות תמיד חוזרות על עצמם:

למה צריך ספריה, הכל נמצא ברשת?

למה צריך ספרנים ומידענים, אני יודע לחפש בגוגל בעצמי?

למה צריך ספריה פיזית, יש הרי ספרים אלקטרוניים, Google Books? 

אז כך, לדעתי המקצוע שלנו לא הולך להיעלם בשנים הקרובות. הוא כנראה ישתנה קצת, נתעסק עם טכנולוגיות חדשות, ויהיה יותר דגש על מידע דיגיטלי אבל עדיין יהיו כאן ספרנים ומידענים.

לא, לא הכל נמצא באינטרנט.
צריך גם להבדיל בין הרשת הפתוח הממופתח על ידי Google ומנועי החיפוש האחרים לבין הרשת הנסתרת עליה כתב Gary Price את ספרו עוד לפני עשור. כידוע, רוב המידע ברשת איננו נגיש לכולם. מאגרי המידע המסחריים שמשתמשים בהם בתעשיה ובאקדמיה, פתוחים רק לבעלי מנוי. כדי להשתמש בהם צריך או מנוי אישי (יקר) או ספריה. אני מדגיש נקודה זו כל הזמן לסטודנטים אצלינו. יש עשרות אלפי כתבי עת (אקדמים ולא אקדמיים) שלא ניתן למצוא בעזרת Google. השימוש ב Google Scholar הוא נחמד ועוזר אבל עדיין ברוב המקרים לא יהיה אפשר לקרוא טקסטים מלאים של מאמרים ללא גישה למאגרי המידע בעצמם.

נכון יש יותר ויותר התייחסות לכתבי עת ב open access אבל יקח המון זמן עד שכתבי העת החשובים ביותר יעברו לשיטה זו. זה לא רק עניין של כסף אלא גם עניין של יוקרה וכבוד. מו"ל של כתב עת שנמכר למנויים כבר מאה שנה לא הולך לקום מחר בבוקר ולהגיד "קחו הכל בחינם". 

לכאורה השימוש במאגרי המידע ובקטלוגים של ספריות אמור להיות פשוט, והוא באמת כך. סטודנטים שנולדו לתוך עידן האינטרנט ומרושתים רוב שעות היממה לא אמורים להסתבך בחיפוש מאמר לפי שם מחבר או להכין RSS feed לתוכן העניינים של כתב עת מסוים. לסטודנטים יש גישה למאגרים מהבית אבל בכל זאת אנו בספריות מוצאים את עצמינו כל יום עוזרים לסטודנטים לחפש בהם. אצל החוקרים המבוגרים זה אולי באמת עניין של חוסר ידע או מיומנות, אבל למה סטודנט צעיר לא מסוגל להבין איך לבצע חיפוש מתקדם, איך לשלוח מאמר בדוא"ל ולמה אין טקסט במאמר שכתוב abstract only.

להפתעתי הם עדיין לא יודעים להבדיל בין חומר אקדמי לחומר פופולרי ולהבין איך בעצם אמורים לבצע איסוף מידע לטובת עבודה סמנריונית.
הנה דוגמא מאתמול: סטודנטית חיפשה מאמרים על התפתחות החושים אצל ילד שלומד על פירות הדר בגן הילדים (או משהו כזה). ניסתי להסביר לה איך למצוא חומר בנושא, חושים, התפתחות הילד, גני ילדים, גיל הרך, פירות הדר וכד' אבל היא התקשתה להבין למה אני לא נותן לה מאמר בנושא שלה ומדוע אני שולח אותה להתרוצץ בספריה. האמת היא שזה מסתדר מאד עם דברים עליהם דיברנו בעבר. זה שילד או סטודנט משתמש כל היום ב Facebook ורגיל לעדכן ולהתעדכן בעזרת הטלפון בכל רגע נתון, זה לא אומר שיש לו את הסבלנות לבצע מחקר מעמיק ואיסוף חומר רלוונטי. המיידיות של היום לא מסתדרת עם צורכי המחקר ואפילו לא עם קריאה פשוטה ושקטה של ספר.

מאגרי המידע ממשיכים בנסיונות להפגין נוכחות "גוגלית" אבל עם כל הכבוד EBSCO, Science Direct, ProQuest וכל השאר אינם גוגל. וטוב שכך. כלי מקצועי אמור להיות מקצועי, לא משחק להמונים.

אולי ללקוחות שלנו באמת יש דברים חשובים יותר לעשות והם לא רוצים להתעסק בחיפוש מידע. בין אם זה מוצדק או לא זה כנראה ימשיך כך גם בעתיד. תמיד יהיה צורך בספרנים ומידענים. הכלים ישתנו, המאגרים יתפתחו אבל מישהו יצטרך לנהל אותם ולהסביר לחוקרים ולקוראים איך להשתמש בהם ולפעמים גם לבצע את החיפוש והניתוח בעצמו.

גם הספר הפיזי ומבנה הספריה לא הולכים לשום מקום. זה נכון שהיום יוצרים יותר ויותר ספרים אלקטרוניים, אבל מה עם מליוני הספרים המודפסים? הם עדיין נמצאים בשימוש רב. מי יכול לעשות גרסה דיגיטלית של כל הספרים הללו? איזה חברת תוכנה תרצה בכלל להתעסק בפרויקט ענק כזה?

גוגל כמובן. אבל Google Books הוא לא פתרון ריאלי, לפחות לא כיום.

אז מה אם הם סרקו מליון ספרים? אפשר לקרוא אותם? חלק אולי. בעיקר הישנים מאד או קטעים מסוימים מהחדשים יותר.

אני משתמש הרבה ב Google Books וגם קראתי כמה ספרים די חדשים כמעט במלואם (בדיוק הדפים החשובים תמיד חסרים) אבל חוקר הזקוק לספרים רבים בעת ובעונה אחת, לא יכול לעבוד כשרק חלק מהם מוצגים לפניו על מסך מחשב.

גוגל לא הולך לפתוח את כל הפרויקט הזה בחינם לכל העולם. על זה בדיוק מתנהל המשפט מול המו"לים בשנים האחרונות. גוגל מוכר אותם כמו שעושים חנויות הספרים המקוונות האחרות. אבל, למה לשלם עבור עשרות ספרים  למחקר או סתם  להנאה. יש הרי ספריה פיזית שמשאילה לנו ספרים פיזיים בחינם.

זה נכון שספריות גם קונות ספרים אלקטרוניים אבל יקח שנים רבות עד שהספריות יוכלו להחליף את כל האוספים שלהם לספרים כאלו. הספריות לא משקיעות את כספם בדרך כלל על ספרים אלקטרוניים הנופלים בקטגוריית הזנב הארוך. ספריה אקדמית קונה ספרי עיון שחשובים לקורסים, ספריות ציבוריות קונות ספרי קריאה אלקטרוניים של השנה האחרונה. אבל מה עם כל הספרים הישנים והטובים??

צריך לשמור אותם בספריה ולהמשיך להשאיל אותם בדרך הרגילה והמוכרת.

בשנים הבאות טכנולוגיות הספרים האלקטרוניים ומאגרי המידע בוודאי ישתפרו.

מי בדיוק יקבע את השיפורים הללו?

מי יסביר ללקוחות על השינויים הללו?

מי יתחזק את מערך המידע הדיגיטלי הזה וישווק אותה לסטודנטים ולקוראים אחרים?

מי יידע להמליץ על כלים מתאימים או על תכנים מבוקשים?

ומי יקנה וישמור על כל המידע הדיגיטלי הרב הזה שלא נמצא בחינם ברשת?

אני חושב שהתשובה ברורה, לפחות לעתיד הנראה לעין.

אני לא הייתי מספיד את מקצוע הספרנות והמידענות. כל עוד קיים קהל של חוקרים, סטודנטים, תעשיינים וסתם קוראים הזקוקים למידע או ספר, יהיה ספרן או מידען שידאג להם. אנחנו מבצעים ראיון מסייע עם לקוחותינו, מנסים להבין מה צורכי המידע שלהם (ולפעמים גם הם לא יודעים), בונים יחד שאילתא, סורקים ומסננים מידע רלוונטי וחווים את דעתינו המקצועית. בישביל זה צריך איש מקצוע חי ונושם.

אני הייתי יותר חושש דווקא ממקצועות כמו תכנות, פיתוח טכנולוגיות רשת ובניית אתרים. אנשי מקצוע בתחומים אלא יוצרים מוצר המבוססים על הגיון מתמטי. חוץ מבדיקות שימושיות ונושאים כמו information architecture הם לא ממש עובדים עם בני אדם שאינם מתכנתים בעצמם. הם שוברים את הראש כדי להגיע לאלגוריתם מתאים או קוד מוצלח ומבזבזים זמן רב על תיקון באגים במערכת. יש מועמד נהדר לתפקידם של האנשים היקרים הללו - הטכנולוגיה עצמה.
מאז המהפכה התעשייתית הטכנולוגיה תופסת יותר ויותר את תפקידו של איש המקצוע.
אנשים עושים טעויות אבל הטכנולוגיה פועלת כפי שתכננו אותה. טכנולוגייות (מוצלחות) שיוצרות טכנולוגיות נוספות, ייצרו כלי מוצלח יותר ממה שבן האדם יכל לעשות. כשמדובר על עבודה המבוססת על הגיון וחישובים בלבד, אין כמו מחשב ותוכנת מחשב לביצוע העבודה.
אני כרגע כותב פוסט בבלוג אבל בלחיצת כפתור הטכנולוגיה הופכת את המילים שלי לדף אינטרנט מעוצב, עם תמונה וקישורים, מפרסמת אותה בבלוג ומפיצה אותה ברשת. לפני עשר שנים נדרש בונה אתרים מקצוען שיעשה את זה. היום כבר לא צריך אותו. הוא הרי בנה תוכנה שעושה עכשיו את עבודתו.
ככל שהטכנולוגיות משתפרות, אני מאמין שהם יתחילו לפתח את הטכנולוגיות העתידיות בעצמם. זהו  הרעיון העומד מאחורי ה Technological Singularity לטוב ולרע.

בהצלחה לכל המתכנתים ואנשי ההיי-טק.
אם Watson או Hal או לא עלינו Skynet ישתלטו על המקצוע שלכם, אתם תמיד מוזמנים לקרוא ספר מודפס בפינה שקטה של הספריה.
הספרנים שלנו ישמחו לעזור לכם.

מחקר ביבליומטרי - מה אפשר ללמוד מ Google Books

Image via Wikipedia

הפרויקט הענק של Google Books נתקל בקשיים משפטיים רבים מאז שב 2004 Google התחילו לסרוק מליוני ספרים מספריות גדולות ברחבי העולם.  

אין  ספק שהפרויקט הזה הוא נהדר לסטודנטים, חוקרים וספרנים למרות ענייני זכויות היוצרים.

אפשר לקרוא לא רק ספרים ישנים מלפני 70 שנה אלא גם ספרים חדשים מהשנים האחרונות בהתאם להסכם של המו"ל עם Google. יצא לי לקרוא מספר ספרים חדשים כמעט במלואם. זה נכון שחלק מהעמודים לא ניתנים לצפיה (במטרה שיקנו את הספר) אבל לפעמים אפשר להסתדר גם בלעדיהם.

אבל עם בסיס נתונים כזה גדול (2 טריליון מילים מ-15 מליון ספרים ב 400 שפות מ 100 מדינות) לא לקח זמן עד שמישהו הבין שיש כאן אוצר של מידע ביבליומטרי.

חוקר מאוניברסיטת הרברד בשם ארז ליברמן עדן, פנה אל Google בבקשה לקבל גישה לנתונים בפרויקט Google Books. הוא טען שעל ידי ניתוח של המילה הכתובה כפי שהודפסה במשך מאות שנים, ניתן ללמוד על התפתחויות שונות בתרבות ובשפה.

לאחרונה פורסם כתבה בגירסה המקוונת של כתב העת Science לגבי הגילויים המעניינים עד כה. הגישה למאמר בטקסט מלא, למורשים בלבד אבל יש גם מאמר פופולרי יותר ב New York Times.

בין היתר גילו החוקרים 500,000 מילים באנגלית שאינם מופיעות במילונים של ימינו.

במאה שנים האחרונות גדלה השפה האנגלית ב 70% ועומדת כיום על כמליון מילים.

לקח בממוצע 66 שנה להתפתחויות טכנולוגיות שהופיעו בתחילת המאה ה-19, לקבל פרסום ומודעות בחברה ובתרבות. לעומת זאת בסוף אותה המאה לקח רק 27 שנים.

אפשר גם לעקוב אחרי השפעתם של דמויות או ארועים מפורסמים במשך ההיסטוריה. פעם זיגמונד פרויד הופיע יותר בספרות מאשר צ'ארלס דרווין, אבל החל מ 2005 נראה שדרווין מוביל. 

כיכר טיאנמאן מופיע יותר בספרים באנגלית מאשר בספרות סינית החל מ 1989.

בעקבות המחקר פותח כלי נחמד, איתו כל אחד יכול לחפש מילים (ולהשוות בין מילים) המופיעים בספרי Google Books במשך השנים.

כלי זה נמצא במעבדות של Google ופתוח לכולם. אפשר לגלות שם דברים מאד מעניינים לדוגמא, כבר לפני 110 שנים השתמשו באינטרנט ?!?!?!

אז מה היה לנו השנה?

כבכל שנה Google פרסמה את רשימת מילות החיפוש הפופלריות של שנת 2010. וכך הם פני הדברים לפי ידיעה ב Mashable הבוקר.
 במקום הראשון והמכובד הופיע האתר השנוי במחלוקת Chatroulette. לאחריו ה ipad והזמר הצעיר Justin Bieber. גם פייסבוק ו טוויטר היו ברשימה.

ה Zeitgeist של Google משקף את הנעשה בעולם בשנה האחרונה.

מילות חיפוש נפוצות נוספות היו האיטי (רעידת האדמה), האיפון 4, גביע העולם בכדורגל ועוד.

בישראל החיפושים הפופולריים היו פייסבוק, וואלה ויוטיוב. איתם היו חיפושים "עולים" בעיקר בתחום הפנאי והבידור.

Google גם הכינה סרטון יפה המראה את שעבר על כדור הארץ ב 2010.

גם Twitter הכינה רשימה של ה trending topics שלה. הרשימה מאד משקפת את המציאות.

1. Gulf Oil Spill
2. FIFA World Cup
3. Inception
4. Haiti Earthquake
5. Vuvuzela
6. Apple iPad
7. Google Android
8. Justin Bieber
9. Harry Potter & the Deathly Hallows
10. Pulpo Paul


ומה יהיה בשנה הבאה?

מפות

זהו הפוסט המאה בבלוג זה.

התחלתי את הבלוג לפני מספר שנים. התכוונתי שהוא יהיה מעין פנקס אישי בו אזכיר לעצמי מספר דברים מעניינים שראיתי ברשת. בסופו של דבר הוא הפך להיות משהו אחר. בכל מקרה מזל טוב!

אני מתכנן נסיעה קצרה ללונדון לביקור משפחתי. הייתי הרבה פעמים בלונדון (גם נולדתי שם) ואני לא מתכוון לטייל באתרי התירות (עשינו את זה כבר מספיק). היה לי רעיון לנסות לחפש את קבריהם של הדורות הקודמים של משפחתי. מצאתי את שמות בתי הקברות ואז ניסיתי למצוא אותם במפה. למרות שקראתי כמה מאמרים על המפות הדיגיטליות הקיימות היום הופתעתי לטובה לראות בעיינים כמה דברים מעניינים.

מעבר לתמונות לווין שניתן לקבל, יש כל מיני אפשרות צפיה מתקדמות יותר. בארץ בינתיים אנחנו מסתפקים בתמונות לווין לא תמיד איכותיות אבל במקומות מסויימים בחו"ל אפשר לראות עד לרמת לוחית הרישוי ובצורה מאד חדה.

חיפשתי את בתי הקברות ב Bing Maps. אתר המפות הזה מבית מיקרוסופט מאפשר לא רק צפיה רגילה מעל (aerial view) אלא גם "מבט ממעוף הציפור" (bird's eye view). מבט ממעוף הציפור מאפשר צפיה חדה יותר מזוית ולא רק ישר ממעל. את המבט הזו אפשר לסובב וכך לראות את השטח מכיוונים שונים. זה הרבה יותר ברור מאשר תמונת לוין רגילה. במקומות מסויימים, בעיקר בארה"ב, Bing מאפשר גם צפיה בגובה הרחוב ויש גם מספר מבנים בתלת מימד.

המפות של Google מאפשר תמונות לווין שהם פחות חדות מאלו של Bing. מה שאהבתי מאד ב Google Maps זה המבט הנמוך מגובה הכביש. במקומות שביקרתי לא ראיתי את האפשרות הזאת אצל Bing למרות שגם להם יש כזה. במשך זמן רב נסעו מכוניות מותקנות עם מצלמות וצלמו את הסביבה ב 360 מעלות. התמונות מדויקות וחדות להפליא. זה ממש מדהים לראות. אפשר להעביר את הסמן על אזורים מסוימים של התמונה כמו חנויות, שלטים ואנשים וז להגדיל אותם. כך הצלחתי לראות את כל החנויות לאורך הכביש המוביל מתחנת הרכבת לבית הקברות ואפילו להסתכל לתוך החלון (אולי נקנה משהו בדרך).

במשך כמה ימים חיפשתי בית קברות מסוים בדרום לונדון. היה לי כתובת אבל ממידע שמצאתי נראה היה שזה בית קברות נוצרי. בסוף ראיתי שזה כנראה נבנה בסמוך לבית קברות נוצרי קיים. Bing Maps נתן לי תמונה נהדרת וחדה אבל בית הקברות היה עצום בגודלו ומורכב מחלקות שונות באזורים שונים. בדמיוני עלה סצנת בית הקברות בסרט "הטוב הרע והמכוער" בה "המכוער" רץ בין מאות קברים בחיפוש אחר זו בה טמון הזהב.

היה מבנה קטן בכניסה לבית הקברות אבל לא היה אפשר לזהות בה דבר. 

עברתי ל Google Maps וסימנתי את הבניין בסמן (הסמן בצורת איש). התמונה צולמה מגובה הכביש והיה אפשר להתקרב למבנה. זיהיתי בתמונה את השנה 5692 (תרצ"ב) השנה בה הוקם בית הקברות וממתחת לשנה היה מגן דוד. מצאתי!!

עכשיו כשאגיע אדע לאן לפנות.

עוד פונקציה שימושית שמאפשרת גם Bing וגם Google היא ציון מסלולים. זה דומה ל GPS. מקבלים הוראות מדויקות אבל האתר גם מבדיל בין הוראות נסיעה להוראות הליכה ברגל. מופיע גם המרחק והזמן הצפוי שיקח להגיע.

בית קברות אחד נמצא רבע שעה הליכה מהתחנה והשני כמעט חצי שעה.

קצת התעמלות לא תזיק לאף אחד.

הרכש האחרון של גוגל -Aardvark

לפני יותר מחודש דיברנו על ההתרשמות שלי משירות החיפוש החברתי Aardvark. מאז כבר שאלתי ונשאלתי מספר שאלות נוספות ולדעתי העסק הזה עובד די טוב בינתיים.

Aardvark מאפשר לשלוח שאלות ל"חלל האויר" והשירות יפנה אותם למי שיוכל (אולי) לענות עליהם בהתאם להגדרות הפרופיל שלו. אפשר גם לחפש חברים-מומחים ברשתות האישיות שלי כמו Facebook כדי ש Aardvark ישאל גם אותם.

החדשות האחרונות הם ש Google רכשה לפני מספר ימים את Aardvark.

האם זה דבר טוב?

עבור עובדי החברה וודאי שכן אבל לי יש כמה חששות. עד עכשיו כשהשירות היה קטן, היה אפשר לצפות לתשובות פחות או יותר ענייניות לשאלות שנשאלו. אם שאלו אותי משהו שלא ידעתי, כתבתי "pass" ואז Aardvark הלך לשאול מישהו אחר. 
כחלק מ Google אני חושש שזה יהפוך למשהו המוני ומבולגן והאיכות תיפגע. כבר היום אני רואה הרבה יותר שאלות שהופנו אלי שממש לא רלוונטיות.

עדכונים נוספים בהרצאה שלי (בסוף לא יהיה לי מה לחדש.)

Google Social Search

אתמול הודיע Google על אפשרות חיפוש חדשה הנקראת "חיפוש חברתי" או באנגלית Google Social Search.

הרעיון הוא שמלבד חיפוש רגיל של Google, יהיה גם אפשרות לסנן את תוצאות החיפוש רק למידע שמופיע בחשבונות web 2.0 של החברים שלי.

לעיתים מידע המתפרסם בבלוג של מישהו שאני מכיר או תמונה מחשבון Flickr של קרוב משפחה, יהיה יותר טוב בשבילי ממשהו שהופיע ברחבי הרשת.

צריך קודם להגדיר את הפרופיל שלך ב Google ולכוון אותו לאתרי web 2.0 בהם יש לכם חשבונות.

הדגמה והדרכה בסרטון שהכינו ב Google.

כנס טלדן Info 2010

אתמול פרסמה חברת טלדן מערכות מידע, את תוכנית הכנס השנתי למידע. השנה הם חוגגים 25 שנה לכנס.

ההרצאה שלי בכנס תהיה במסגרת יום העיון של עמי סלנט ביום שני 3.5.2010

לאחר התלבטויות (ועד היום אני לא כל כך בטוח) קראתי להרצאה:

הסוף ל SERPs: פתרונות בזמן אמת ומנועי תשובות.

מה זה?

טוב ששאלתם.

קודם כל, SERP זה ראשי התיבות של Search Engine Result Page או במילים פשוטות - רשימת התוצאות המתקבלות בחיפוש במונוע חיפוש.

מנועי חיפוש היו הכלים החשובים, המוצלחים והפופולריים ביותר עד היום במסגרת השימוש ברשת. אבל בינינו זה כבר די נמאס.

היום כשאנו עמוסים במידע ועובדים עם שלל כלים טכנולוגיים אינטרנטיים כדי להשיג עוד מידע, מנועי חיפוש הפולטים אלפי תוצאות לשאלה הפשוטה שלנו, הופכים להיות מיושנים. זה נכון שעבור מילת חיפוש פשוטה הם בדרך כלל יקלעו למטרה דהיינו יכוונו אותנו לאתר הנכון.

אבל מה קורה כשהשאלה אמנם פשוטה אבל המחשב מתקשה להבין אותה?

מנוע החיפוש יחלק את השאלה למילות מפתח ויחפש מקומות בהם הם מופיעים בקרבה אחת לשניה.

אני לא אקבל תשובה לשאלה אלא רשימה ארוכה של דפי ווב. אצטרך לעבור עליהם כדי לאתר תשובה מתאימה. יתכן שאת התשובה אמצע כבר בתוצאה הראשונה או השניה אבל עדיין אצטרך לקרוא את הדף עצמו.

הרבה פעמים ניגשים אלי בספריה סטודנטים עם שאלות לגבי מחקרים אותם הם מנסים לכתוב. לפעמים השאלה היא מאד פשוטה אבל אני יודע שעם הכלים העומדים לרשותי (כולל אפילו Google) יקח זמן רב עד שנמצא תשובה מתאימה וגם זו תהיה אחרי נבירה בתוך תוצאות חיפוש רבות. לפעמים אני פשוט מכוון את הסטודנט למרצה מסוים שידע לתת תשובה מדויקת מיידית. למה להתאמץ כשכל כך קל להשיג פתרון או תשובה.

הרבה פעמים אנחנו פשוט משתמשים בכלי הלא נכון למשימה כי פשוט אין כלי אחר. 

 מנוע חיפוש הוא נהדר אבל הוא לא עונה על שאלות אלא מפנה לאתרים שאולי אמצע בהם מידע יעיל.


לפני מספר חודשים נשאלה מריסה מאייר סמנכ"לית ב Google מהו מנוע החיפוש המושלם?
תשובתה היתה: "מכונה שתענה על השאלה."

It would be a machine that could answer that question, really. It would be one that could understand speech, questions, phrases, what entities you're talking about, concepts. It would be able to search all of the world's information, [find] different ideas and concepts, and bring them back to you in a presentation that was really informative and coherent.

בהרצאה שלי אני רוצה בע"ה לנסות לטפל בבעיה הזו: איך לקבל תשובה מדויקת ולא רשימת תוצאות. מתי כבר יבוא הסוף ל SERPs?

ברור שיקח עוד זמן עד שנוכל לקבל תשובות מדויקות ומיידיות. מנועי החיפוש הגדולים עוד ישארו איתנו זמן רב. אבל פה ושם מתחילים לראות כלים מעניינים היכולים לעזור לנו בכיוון הזה. כלים עלו מתבססים על טכנולוגיות שונות ותופעות המתחדשות ברשת.

בין היתר (אבל לא רק) אתייחס לרשת בזמן אמת ה real time web. כולנו יודעים שבעזרת "זמן אמת" מקבלים עדכונים מיידיים לגבי חדשות המתרחשות כרגע. אבל ניתן לפעמים להיעזר ברשת בזמן אמת גם כדי לענות על שאלות מסוימות.

רוצים דוגמא?

תשאירו תגובה לפוסט זה (אפילו מילה אחת). אם נראה שיש קוראים אוסיף פוסט קצר עם דוגמא כדי להראות למה אני מתכוון.

אני רואה בעזרת ה Widget שהתקנתי בצד שמאל - FEEDJIT שכל מיני קוראים (חוץ ממני) נכנסים לבלוג ומעניין אותי אם הם באמת קוראים מה שנכתב כאן.

בכל מקרה עוד לא התחלתי ממש לבנות את ההרצאה ובטח יהיו הרבה שינויים בה עד לכנס בחודש מאי.

כפי שעשיתי בשנה שעברה, אני מקווה להעלות את ההרצאה (+הקלטה) לבלוג לטובת אלו שלא יהיו בכנס.

מי צריך חיפוש בזמן אמת

בשבוע שעבר נערך כנס Le Web השנתי בפריס. השתדלתי לצפות בחלק מהשידור (שודר בשידור חי) ולעקוב אחרי המשתתפים בTwitter. הנושא החם כמובן היה ה real time web. כולם הזכירו את העדכון המהיר (שלא לומר מידי) של מידע באמצעות כלים שונים עם דגש על Twitter. זה היה בולט במיוחד בקרב המשתתפים עצמם. תוך כדי ההרצאות הגיבו המשתתפים לדברים שנאמרו בעזרת הודעות Twitter לחשבון מיוחד שנבנה לקראת הכנס. העדכונים נוספו כל כמה שניות. לפעמים תוך דקה אחת התווספו יותר ממאה תגובות (Tweets) למה שנאמר באולם ההרצאות.

אחד הפאנלים המעניינים נוהל על ידי Andrew Keen מחבר הספר Cult of the Amateur. הוא כתב בעבר באופן ביקורתי נגד הרשת החברתית וגם בפאנל תפס את מקום ה"מתנגד" או יותר נכון הסקפטי בנושא זה. הוא ראיין כמה מנהלי סטארטאפים בתחום ה real time.

אחד הנושאים שעלה היה Google Trends החדש, עליו כתבנו בפוסט הקודם. המשתתפים לא כל כך הבינו איך תוצאות חיפוש בזמן אמת יתרמו ל Google. הם הסבירו שההצלחה של Google היא באלגוריתם המצוין שמביא תוצאות חיפוש טובות דהיינו התוצאות הכי רלוונטיות לחיפוש. תוצאות בזמן אמת הם בדרך כלל יהיו חסר ערך. אם אחפש למשל מידע על "חנוכה", Google (הרגיל) יכוון אותי לדף ב Wikipedia, אתר משרד החינוך, רשימת שירי חנוכה, הלכות חנוכה, מידע על החג וכו'. לעומת זאת בחיפוש בזמן אמת (ש Google רוצה להציג בדף התוצאות) יופיעו הודעות אישיות מתוך Twitter ו Facebook כמו ברכות של חברים לרגל החג או הזמנה אישית למסיבת חנוכה - לא ממש תוצאות חיפוש מוצלחות.

אחד המשתתפים Tobias Peggsממנהלי מנוע החיפוש בזמן אמת OneRiot הסביר את החשיבות של תוצאות בזמן אמת מבחינה סטטיסטית. הוא הסביר ש 20% מהחיפושים הם חיפושי הכוונה ז"א מישהו רוצה להגיע לאתר מסוים, במקום לכתוב את כל ה URL, הוא פשוט יקליד את שם האתר במנוע חיפוש ויגיע אליו. 40% מהחיפושים הם אחר מידע ממוקד כגון מתכונים, מידע ביוגרפי, ידע כללי, הדרכה מעשית וכו'. יתר 40% מהחיפושים הם אחר דמויות, מוצרים, סרטים וכד'. סוג כזה של חיפוש דורש תוצאות עדכניות. לאחר מותו של דודו טופז המחפשים רצו מידע מידי לגבי ההתאבדות והחקירה, איך זה קרה, איך הגיבו החברים והתקשורת. לא ענין אותם מידע ישן ביוגרפי לגביו. תוצאות חיפוש בזמן אמת יכולים מאד לסייע בסוג כזה של חיפוש.

יש הרבה אמת בדבריו. יש חיפושים שדורשים את התוצאות המיידיות. אבל לדעתי כדאי היה להפריד בין התוצאות המידייות לבין יתר התוצאות בצורה ברורה יותר.

Real Time Google

בשעה טובה גם Google עלה על עגלת ה real time web (רשת בזמן אמת) ומציע כלי נסיוני חדש לחיפוש בזמן אמת. כלי זה מצטרף לשחקנים הגדולים בתחום כמו OneRiot, Collecta ועוד. Googe השיקה את השירות החדש השבוע באחד הארועים התקופתיים שלהם בהם הם מכריזים על כלים חדשים.

אמנם Google שיחק קצת עם הרעיון הזה בעבר, דבר שבא לידי ביטוי ב Google Twitter Search. שירות זה מבוסס על Google Custom Search , שירות שכבר קיים כמה שנים בה Google מאפשר להגדיר אתרים ספציפיים בהם הוא יערוך את החיפוש, במקרה זה האתר הוא Twitter.בשירות זה Google שואב את תוצאות חיפוש מתוך Twitter. יש המון מנועי חיפוש ל Twitter ו Google Twitter Search הוא רק אחד מהם.

אבל הכלי החדש Google Trends הוא הרבה יותר מרשים. הוא שואב את המידע גם ממקורות אחרים בנוסף ל Twitter כמו בלוגים, רשתות חברתיות ואתרי חדשות שמתעדכנים לעיתים קרובות. המידע המעודכן מוצג בצורה יפה קרוב לראש תוצאות החיפוש בחלון נע. אפשר לראות כמה דוגמאות תחת הכותרת Hot Topics שכרגע רלוונטיים בעיקר לחדשות בארה"ב.

אפשרות נוספת לעדכונים בזמן אמת בעזרת Google היא על ידי שימוש ב options המופיע בצד שמאל של התוצאות (בגירסה האנגלית). אם לוחצים על updates מקבלים את תוצאות החיפוש מתוך Twitter ו Friendfeed. קצת מתחת ל updates מופיע latest. אם לוחצים על זה מקבלים תוצאות דומות לחיפוש בעזרת Google Trends דהיינו עדכונים מהדקות האחרונות מתוך כל מיני בלוגים ואתרי חדשות.
בעברית זה קצת יותר מוגבל. ב "אפשרויות" (בצד ימין כמובן) אין אפשרות מקבילה ל updates למרות שאפשר לחפש באתרי חדשות או בלוגים. יש רק אפשרות של "בשעה האחרונה" שזה בכלל לא רע.

יהיה מעניין לבדוק את השירותים הללו ברגע שמתרחש איזה אירוע דרמטי וחשוב, אבל אירוע משמח לשם שינוי.

פוסט בנושא בבלוג הרשמי של Google.

האח הגדול עוקב אחריך

Image via CrunchBase

בהמשך לפוסט של אתמול (זהירות! קוראים!), חשוב לזכור ש Google עוקב אחר כל דבר שאנו עושים ברשת. אין כל כך ממה לפחד, המידע מופיע במאגרי המידע שלהם אבל לא סביר שעובדי החברה יתחילו לבדוק את הרגלי החיפוש של כל משתמשי Google. גם אם כן, אני לא מכיר מישהו שעובד שם אז לא ממש איכפת לי. Google היא חברה גדולה ושומרת חוק (בדר"כ) כך שהם לא עלולים להעביר את המידע לאף אחד.

יחד עם זאת מעניין לראות רשימה של הדברים שהם יודעים עלינו:

איזה דוא"ל את/ה שולח, ולמי.
איזה סרטים אתה רואה ב Youtube
מידע על ההכנסות הכספיות שלך בעזרת Adsense
לוח הזמנים שלך בעזרת Calander
החברים שלך בעזרת מיפתוח חשבונות רשתות חברתיות
מידע רפואי אישי דרך Google Health
תמונות שלך וחבריך ב Picasa
מספר הסלולרי ב Google Mobile
ועוד...

Google Librarian Central blog

לפני כשנה וחצי (ואולי קצת יותר) פתח Google בלוג מיוחד לספרנים בשם Google Librarian Central blog. הבלוג היה די מעניין אבל לי לפחות הייתה הרגשה ש Google לא עושה זאת מתוך רצון טוב אלא במטרה להתקרב ואולי לפעול בקרב מתחריהם - המומחים האמיתיים למידע. ספרנים רבים לא מעודדים את השימוש במנועי חיפוש כמו Google כשיש אלטרנטיבות יותר טובות. בכל מקרה נהנתי מהבלוג. ואז ב 29 ביוני 2007 נדם קולו של הבלוג. במשך שנה שלמה לא נכתב דבר. מה קרה?

Steven Cohen בבלוג שלו חושב ש Google בסך הכל ניסה לנצל את קהילת הספרנים על מנת לקדם את תוכנית Google Books. ה ALA תמך בפרויקט וספריות רבות פתחו את שעריהן לסורקים של Google. כעת Google כבר איננה זקוקה לנו והם לא ראו צורך בהידוק הקשרים באמצעות בלוג והשתתפות בתערוכות של ה ALA. כהן סובר ש Google תמשיך לנצל ספרנים, לסרוק את הספרים שלנו, להרוויח הון ובסוף לנטוש אותנו באבק המידע כדי שנירכב כמו מכונת מיקרופילם ישנה.

גם Phil Brasley חושב כך והוא מסכם בדברים "Google doesn't care about librarians".