לפני כמה חודשים קראתי באתר חדשות על מאסרו של רוצח באנגליה שהכיר את קרבנו, נערה צעירה, דרך הרשת החברתית Facebook. זה לא הפעם הראשונה שאסון כזה קורה, אבל הידיעה גרמה לי לחשוב קצת יותר לעומק על הבעיה.
אזהרות לגבי בטיחותם של ילדים ברשת הן לא דבר חדש. קיימות כל מיני הוראות וכללים לגבי שימוש בטוח ברשת עוד משנות ה-90. הבעיה היא שרוב הכללים הישנים הללו לא רלוונטיים לגבי הרשת החברתית או web 2.0.
היום הנושא החם הוא "הוויתור על הפרטיות" וזה עולה לדיון כל הזמן באתרים ובלוגים שונים. הדגש ברשת החברתית כמו Facebook או Twitter הוא כן לחשוף מידע לגבי עצמינו לטובת יצירת קשרים (לצרכים חברתיים, מקצועיים וכו'). היום ברור שנעלה תמונות ומידע אישי לרשת כי זוהי דרכה של הרשת החדשה.
זה כמובן פותח פתח רחב לכל אותם פושעי אינטרנט המחפשים טרף כלל, בדרך כלל ילדים לצערינו.
אז החלטתי לכתוב מאמר בנושא. המאמר לא מיועד לאילו מאיתנו שמבינים ומכירים היטב את הרשת על יתרונותיה וחסרונותיה. היא מיועדת בעיקר לאותם הורים ומורים שיודעים שילדיהם ותלמידיהם משתמשים בכל מיני אתרים חברתיים (Facebook כמובן הוא העיקרי ביניהם) אך לא מודעים לסכנות האפשריות.
אני וודאי לא אטען שאסור לאפשר להם להשתמש ברשת. הם יעשו זאת בכל מקרה. מה שחשוב הוא להבין איך הרשת פועלת כדי להדריך ולהסביר לצעירי הצאן איך כדאי להשתמש ברשת ולהזהיר אותם מפני הזאבים בתחפושת.
קראתי למאמר:
הרשת החברתית: איזה שיניים גדולות יש לך סבתא.
הסבתא הטובה היתה בעצם זאב מחופש. כך פועלים רוב הפושעים. בקלות אפשר להזדהות כסבתא טובה ולהמתין בסבלנות למפגש הקטלני עם כיפה אדומה.
אני לא יודע איך ואם בכלל אפרסם את המאמר בצורה פומבית מסודרת, אבל פרסום כאן בבלוג היא התחלה טובה. סביר להניח שעם הזמן חלק מהמידע במאמר יהפוך להיות לא נכון. זוהי דרכה של הרשת, היא תמיד משתנה.
אשמח להערות, תיקונים או סתם חוות דעת.
הנה המאמר ב Scribd
**תוספת מאוחרת: בסוף מאי פייסבוק החמירו את ברירת המחדל של הגדרות הפרטיות. חלק מהכתוב במאמר כבר לא היה מדויק אז תיקנתי והוספתי. עדכון בנושא בפוסט זה.**
הנה המאמר ב Scribd
**תוספת מאוחרת: בסוף מאי פייסבוק החמירו את ברירת המחדל של הגדרות הפרטיות. חלק מהכתוב במאמר כבר לא היה מדויק אז תיקנתי והוספתי. עדכון בנושא בפוסט זה.**
6 תגובות:
מצאתי עכשיו כמה טעויות כתיב ופיסוק. אם תמצאו עוד, בבקשה תודיעו לי.
אם אתה רוצה להפיץ את המאמר לא כמאמר אקדמי אז המאמר הרבה יותר מדי ארוך (קראתי כמעט את כולו) הרבה יותר מדי דוגמאות ופחות מדי מה לעשות בתכלס,
אם אתה שואל אותי הייתי מקצר לגג שני עמודים (עדיף אחד), מבוא קצר על איך פרים יכולים לעזור לפושעים וההמשך איך לתדרך את הילדים
תודה רועי.
לא רציתי לכתוב מאמר אקדמי כי עד שהוא היה מתפרסם (אם בכלל) היה עובר הרבה זמן וחלק המידע במאמר כבר לא היה נכון. המאמר מיועד להורים ומורים ולא לחוקרים ואקדמאים. רציתי לתת סוג של הדרכה או הסבר ולא תוצאות מחקר.
מאמר כזה בעמוד אחד יהיה לא יותר משלט אזהרה. "יש בעיה ברשת וצריך להתמודד איתה". לדעתי רוב ההורים יודעים שיש איזשהו בעיה ומאמר של עמוד לא ישפיע על אף אחד. רציתי להראות את מורכבות הבעיה ולהכניס אותם לעולם חדש ולא מוכר של אי-פרטיות וחיי חברה דיגיטליים. אין פתרון לבעיה וחשוב שההורים והמחנכים יקחו את הדברים לשיקול דעתם כל אחד לפי הכרתם את ילדיהם. אני מאמין שלאנשי מקצוע בתחום החינוך יהיו רעיונות אפשריים.
אין תכלס. אין פתרון חד משמעי, פשוט ויעיל כפי שאין פתרון לבעיות של בטיחות בדרכים. צריך חינוך והדרכה וגם פיקוח ושליטה מצד החוק.
כולם מבינים את הסכנות בכביש אבל לא כולם מבינים ומודעים לסכנות הספציפיות ברשת. לסיבה זו כתבתי את המאמר.
הוא באמת קצת ארוך וכדי לפרסם אותו בכתב עת רלוונטי יהיה צורך להוריד כמעט 1000 מילים. אני רק מקווה שהוא לא משעמם. הנושא חשוב מאד ולדעתי המידע לא מגיע ליעד הנכון.
תודה רבה על תגובתך העיניינית.
יתכן שחלק מהמאמר לא יהיה רלוונטי בקרוב.
פייסבוק שוב מעדכן את נוהלי הפרטיות שלהם. הנוהלים החדשים אמורים לאפשר הגדרת פרטיות באופן פחות מסורבל. מעניין יהיה לראות כמה באמת ינצלו את האפשרויות החדשות. כפי שכתבתי לא כולם מודעים בכלל לנושא של הגדרות פרטיות. גם אם יהיה קל יותר מעכשיו, זה לא בהכרך אומר שינצלו את האפשרות.
זה בדיוק מה שהתכוונתי, לא כדאי לפרסם מאמר שחלקים ממנו כבר לא רלונטים אחרי שבוע בלבד, אני מבין את הצורך שלך לפרט ואני מסכים איתך שיש מספיק שלטי אזהרה, אבל אם הוא יהיה ארוך מדי לא יקרוא אותו, גם כדאי להפנות לAction Items.
מה עושים אחרי שקוראים את המאמר ומבינים את הבעיות?
מדברים עם הילדים?
אם כן מה אומרים להם?
מתקינים תוכנה? אם כן איזו?
אני מציע להתמקד (אולי במאמר המשך) על הצד הביצועי.
תודה רועי
רעיון נכון. אולי יהיה מאמר המשך. מבחינתי הכי חשוב הוא שהורים ומחנכים יתחילו להתעסק בזה באמת. לא לקרוא מאמרים אלא להפעיל את המוחות ולנסות להתמודד עם הבעיות האפשריות.
הוסף רשומת תגובה