יום חמישי, 6 בינואר 2011

עוד על סכנות לילדים בפייסבוק

בקרוב אמור להתקיים שבוע המודעות לאינטרנט בטוח. הנושא הפך לאחרונה אקטואלי מתמיד. רק אתמול שמענו על שני מקרים נוראיים שהגורם המשותף ביניהם הוא האינטרנט. במקרה אחד פורסם עוד סיפור מזעזע על ילדה בת 12 שנפגעה דרך הכרות בפייסבוק.
לפי הכתבה היא היתה בת 12 אך הציגה את עצמה כבת 17.
למה? אתם שואלים.

כי פייסבוק לא מאפשר לילדים מתחת לגיל 13 לפתוח חשבון. 
אז מה עושים כל הילדים?

נכון, הם כותבים שהם נולדו בשנת תרפפ"ו ומיד כל השערים נפתחים.

במאמר שכתבתי התייחסתי לחוסר ההבנה בכל הקשור לפרטיות ברשת מצדו של הילד. הפרטיות מגבילה את השימוש ברשתות החברתיות ומפחיתה את ההנאה.

בפוסט אחר התייחסתי לשינויים בהגדרות הפרטיות שעשו בפייסבוק לפני כחצי שנה.
בעל חשבון שמגדיר את עצמו מתחת לגיל 18, נהנה מברירת מחדל קפדנית יותר. זה אומר שמעט מאוד מידע חשוף למי שאינו חבר של בעל החשבון. מי שמעל גיל 18 מאפשר כברירת מחדל לקהילת משתמשי פייסבוק לצפות ביותר מידע אישי (אפשר כמובן לשנות את ברירת המחדל  אבל זה צריך להיעשות באופן עצמאי).

מה קורה כשילד בן 10 או 12 רוצה לפתוח חשבון בפייסבוק ולשם כך מגדיר את שנת לידתו בשנות ה-80 או תחילת ה-90?

כל המידע האישי לגבי אותו ילד קטן מתפרסם בדף הפרופיל שלו כאילו באמת היה בן עשרים או שלושים.
תארו לעצמכם ילד בן 12 שפותח חשבון בפייסבוק. הוא מציין את שנת לידתו כ 1992 כדי שהמערכת תאפשר לו לנהל פרופיל אישי. אחר כך הוא ממלא את הפרופיל במידע אישי. הוא מספר מה התחביבים שלו, מה הוא אוהב לקרוא, איזה מוסיקה, תוכניות טלוויזיה וכו' הכל לפי הטופס של פייסבוק. אחר כך הוא ממלא פרטי התקשרות כמו כתובת, דוא"ל ICQ וכד'. עכשיו הוא מתחיל להעלות את התמונות שלו  וממלא את "הקיר" בדברים שקרו לו בזמן האחרון.
לו היה בוחר את שנת 1995 כשנת לידתו, רוב המידע הזה היה חסום בפני זרים. אבל הילד הזה כשנתקל במחסום גיל ה-13, זרק שנה אקראית, שנה שהגדירה אותו כבן 19.
כברירת מחדל, כל איש זר יכול לדעת מה הילד הזה אוהב לקרוא, לראות ולשמוע. אנחנו יודעים איך הוא נראה (ממש לא כמו בן 19) מתמונת הפרופיל שלו. כל מה שהוא חשף על עצמו "בקיר" גם גלוי לעיני כל.
פדופיל חכם יקבל מהפרופיל זה מספיק מידע על הילד כדי להזמין אותו להיות "חבר". הוא יכול אחר כך לרכוש את אמונו על ידי שיחה בנושא סרטים, מוסיקה וכד' שהוא יודע שהילד אוהב. ברגע שהילד מאשר אותו כ"חבר" נפרצים כל המחסומים. התוקף כבר יודע הכל.

עד גיל 18 כאמור יש יותר הקפדה על הפרטיות כברירת מחדל. אפשר לראות רק תמונת פרופיל ושם. עדיין אפשר לנסות להזמין את הילד להיות "חבר". אפשר גם לשתף את תמונת הפרופיל שלו עם אנשים אחרים.
בלחיצת כפתור אחד הילד גם יכול לשנות את ברירת המחדל של הפרטיות (המומלצת) שלו.

יש אנשים רעים שמחפשים טעויות כאלו.
בתגובות לכתבה הנ"ל, היתה הרבה ביקורת על פייסבוק. זה לא דבר חדש. פיסבוק סופגת תלונות בנושא פרטיות זמן רב. אבל פייסבוק קיימת ונושמת והיא לא הולכת להיעלם בשנים הקרובות. 
להתלונן על חברת ענק בארה"ב המשרתת מעל 500 מליון אנשים, לא תועיל בהרבה.

אז כולם מחפשים פתרונות. גם אני.

אתמול שמעתי את ד"ר יצחק קדמן מנכ"ל המועצה לשלום הילד אומר שהילדים נחשפים היום להמון תכנים רעים וזה משפיע לרעה על הערכים שלהם ועל שיקול הדעת. הוא הדגיש את חשיבות מעורבותם של ההורים בחייו של הילד.
זה כמובן נושא שהעסיקה המון את התקשורת היום.

צביה אלגלי, מומחית למדיה חברתית ויועצת לאיגוד האינטרנט הישראלי, בכתבה חשובה שהתפרסמה הבוקר (תודה לרינת ששלחה לי) אומרת ש "הורים לא צריכים להיות מומחים לאינטרנט בשביל לדעת לעזור לילדיהם. אנחנו לא יכולים לדעת את כל מה שהם יודעים, אנחנו גם לא הולכים לאותם מקומות ואנחנו לא יכולים להתעדכן בקצב שלהם".
היא מציעה דרכים אחרות בהם ההורים יכולים לעזור.


לדעתי ההורה יוכל לעזור הרבה יותר כאשר הוא כן מכיר ומבין את דרכי השימוש בפייסבוק. הטכנופוביה מאד מוגזמת. ברבע שעה אפשר ללמוד (עם הדרכה מסודרת) כיצד משתמשים בפייסבוק בצורה מוצלחת. בסך הכל השימוש שילדים עושים בפייסבוק הוא לא מאד מורכב.
אנשים מבוגרים מנצלים את התחכומים וה API של פייסבוק לעסקים, קידום, ושלל מטרות נוספות. פייסבוק הוא לא אתר רק לילדים.
להורה אולי חסר נסיון בפייסבוק. זה כמובן יבוא עם הזמן אבל להורה יש יתרון גדול על ילדיו. יש לו שיקול דעת בריא, יודע לזהות סכנות ויכול לחשוב כמה צעדים (ושנים) קדימה.


מדברים הרבה על לחנך את הנוער. זה משימה מאד לא קלה כשהנוער בטוח שהוא מבין יותר מהמחנך וההורה. אני חושב שצריך לשים דגש גם על חינוך ההורים.
הורים שמפגינים ידע רב בפייסבוק (כולל דברים "מרשימים" כמו נתונים סטטיסטיים, מגמות וחידושים) ניגשים לטיפול בבעיה מעמדה טובה יותר. כשהילד יראה שאביו בכל זאת מבין משהו בפייסבוק, יתכן שתהיה לו יותר סבלנות להאזין.


על לחימה בפושעים, בפוסט אחר.

שנשמע רק בשורות טובות.

4 תגובות:

שרה כהן אמר/ה...

דניאל , הילדים תמיד יחשבו שהם יותר חכמים מההורים שלהם ...
זה היה ככה גם לפני חמישים שנה , לפני עידן הפייסבוק :-) ...
כל דור חושב שהוא ממציא הכל מחדש .
לי אין פיתרונות , אני חושבת שהציבוריות יתר של פייסבוק מאוד מסוכנת ... כבר אין פרטיות לאף אחד .
והאמת? לי אין פיתרונות .

דניאל ליפסון אמר/ה...

תודה שרה.
פייסבוק היא רק דוגמא אחת (בולטת) לציבוריות יתר. בעצם כל המדיה החברתית מכוונת לפתיחות וחוסר פרטיות.
גם לפני פייסבוק היה אפשר לכתוב בלוג ולקבל תגובות של קוראים לעיני כל הרשת. עם פליקר ויוטיוב אנו מעלים תמונות וסרטונים שלנו וללא הגדרת פרטיות מתאימה, הכל חשוף.
הציבוריות החדשה הזאת לא הולכת להיעלם. מרק זוקרברג טוען ש"הפרטיות מתה". אנחנו צריכים או להתרגל למצב החדש (וזה לא יהיה קל) או לנסות להגביל את הפתיחות הזאת ברמה סבירה.

sunny_me אמר/ה...

דניאל,

הנה עוד כתבה להורים איך להגביל/לפקח על השימוש בפייסבוק ע"י הילדים: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4013037,00.html
למקרה ולא ראית..

דניאל ליפסון אמר/ה...

תודה sunny_me

Real Time Web Analytics