Twitterfeed

הפסקתי כבר לפני הרבה זמן להשתמש ב Google Reader כדי לקבל את עדכוני ה RSS אליהם נרשמתי בזמנו. אני בכלל לא בטוח שעדיין משתמשים ב RSS.

הרעיון היה מצוין כשהיה  המון מידע באינטרנט אבל יחסית מעט מקומות איכותיים שבהם היה אפשר לקרוא מידע שבאמת עניין אותי. אבל היום יש הרבה יותר בלוגים ואתרים חשובים שדוחפים כל כמה שניות פוסטים, הודעות וכתבות. החשבון שלי ב Bloglines וב Google Reader התמלא במהירות ולא היה סיכוי שאוכל לעבור על אפילו חלק קטן מהדברים (המאד מעניינים) שהגיעו לשם. רק המראה של כמות הדברים שרציתי לקרוא ולא יכלתי, ייאש אותי.

לפני שנתיים בערך, התחלתי להשקיע יותר בטוויטר. הרבה מידע זרם אלי בטוויטר אבל רק הפרסומים החדשים ביותר הוצגו בדף. כמובן שהיו הרבה דברים שהתפרסמו ולא קראתי אבל זה פחות הפריע לי כי מבחינה ויזואלית המנשק היה נוח ולא הפציץ אותי בדברים שלא נקראו. קראתי רק את העדכונים האחרונים והסתפקתי בזה. חשבתי שבמקום קורא RSS אולי אפשר להזרים את כל העדכונים לטוויטר. המידע יהיה אותו מידע אבל זה יוצג בצורה פחות אימתנית וללא המחויבות לכאורה של לעבור על כל הRSSים אליהם נרשמתי. 

Twitterfeed.com עושה בדיוק את זה. הזנתי את ה RSS feed של בלוגים ואתרים שאהבתי ל Twitterfeed ומיד הפרסומים התחילו לזרום אל חשבון הטוויטר שלי. מזמן שכחתי מה Google Reader וחשבתי לאמץ במקומה את היישום החדש.

הכל טוב ויפה. אבל...

ההודעות מהבלוגים שזרמו אלי בעזרת Twitterfeed התפרסמו אצלי בטוויטר, בשמי.

פתאום התחלתי לראות פוסטים בטוויטר שלי שלא אני כתבתי.

העוקבים אחרי בטוויטר ראו את הדברים גם ולא הבינו מדוע אני מפרסם דברים שלא בדיוק קשורים אלי. מכיוון שהציוצים שלי מתפרסמים גם כאן בבלוג (בצד ימין) כל מי שביקר ב-72 זקנים, ראה אותם גם כן.

הייתי מודע לבעיה אבל הנחתי לזה במשך שנתיים. אבל היום, כשראיתי את סיפור מסעה באפריקה של פיאונה בראדלי מהבלוג Semantic Library מתפרסמים אצלי בטוויטר, החלטתי לשים לזה סוף. הציוצים נמחקו מאז.

נכנסתי לאתר Twitterfeed והסרתי את רוב המנויים ל RSS.

אסכם בזה שהרעיון של Twitterfeed הוא מעניין ולעיתים שימושי, אבל לא בשבילי. תודה.