Image by tk-link via Flickr

הפיסיקאי וההיסטוריון Derek Price שהיה גם אבי ה scientometrics (מקצוע חשוב במידענות) כתב בשנות ה-60 על ההבדל בין "מדע גדול" ל "מדע קטן". המדע הקטן היה המדע ההיסטורי בתקופות העתיקות ובימי הביניים בהם התגלו כל מיני תופעות טבע על ידי מדענים חובבניים במחקר לא פורמלי. המדע הגדול הוא המחקר הקיים כיום על ידי אנשי מקצוע במוסדות מחקר מוכרים על פי שיטות מקובלות.

במאמר בנושא זה שהתפרסם בשנה שעברה טוענת פרופסורית ללימודי מידע מאוניברסיטת קליפורניה, שיתכן שהיום אנחנו מתחילים לחזור לשיטות הישנות של המדע הקטן הודות לטכנולוגיות web 2.0.

כבר מספר שנים מדברים על השימוש במדיה החברתית באקדמיה בעיקר כדי לתת שירות יעיל יותר לסטודנט. על library 2.0 דיברנו הרבה.

לאחרונה התפרסמו נתונים ממחקר מעניין שנעשה באנגליה על צורות השימוש בהם חוקרים מנצלים את המדיה החברתית. נערך סקר בקרב 2000 חוקרים מ 215 מדינות במטרה לגלות אילו כלים הם הפופולריים ביותר ומה השימוש העיקרי בכלים אלו.

המחקר גילה שחוקרים הנעזרים באתרי המדיה החברתית, לרוב לא משתמשים באתרים ייעודיים מקצועיים כמו למשל Connotea או CiteUlike - אתרי social bookmarking למאמרים אקדמיים. הכלים המועדפים הם אתרים כלליים ופופולריים כמו Skype Google Docs, Twitter ו Youtube.

השימוש והצרכים העיקריים של חוקרים ומדענים הם בתחום שיתוף הפעולה האקדמי בין עמיתים. אתרים כמו Google Docs או וויקיים, הם שימושיים מאד לפעילות כזאת.

נקודה מעניינת היא שלפי הסקר, בלטו במיוחד חוקרים מתחום מדעי הרוח והחברה. אחד מעורכי הסקר David Nicholas הסביר שעד היום מעבר המידע במקצועות אלו היה איטי מאד בהשוואה למדעים המדוייקים. המדיה החברתית עוזרת להתעדכן מקצועית ומגבירה את זרימת המידע.

זה נכון מאד בכלל בזירת המחקר האקדמי. כבר כתבנו על הביקורת המהירה של חוקרים המשתמשים בטוויטר, Linkedin או פייסבוק בהשוואה לתהליך האיטי של peer review. מרגע סיום כתיבת המאמר ועד לפרסומו בכתב עת יוקרתי ואקדמי, יכולים לעבור חודשים רבים ואפילו יותר. לעומת זאת ברגע שהוא מתפרסם, מהירות התגובה והביקורת למה שנכתב, היא מיידית הודות לשלל כלי המדיה החברתית.

אכן אנו רואים שנעשה המון שיתוף פעולה אקדמי בעזרת הרשת בכלל והמדיה החברתית בפרט. באתרים כמו Arxiv ו PLos מעלים המחברים את מאמריהם טרם פרסומים ומצפים לביקורת בונה.

יש גם מספר רשתות חברתיות מקצועיות בתחום המחקר המדעי שנועדו לשתף ידע במקצועות שונים. דוגמאות לכך הם OpenWetWare. האתר Protocolpedia מאפשר העלאה של פרוטוקולים מדעיים לטובת קהילת המחקר. גם אתר זה מתבסס על שיתוף פעולה בין החוקרים.