שייוק חברתי

נושא שמאד מעניין אותי לאחרונה הוא השימוש בכלי web 2.0 לצרכי פירסום, שיווק, שירות לקוחות, מודיעין עסקי וכד'. נכתבו כמה ספרים טובים בנושא (באנגלית) ויש גם הרבה מאמרים, בלוגים ואתרים. כתבתי מאמר (קצת ארוך) עם הרבה דוגמאות רלוונטיות בכל הקשור לבלוגים, wikis, רשתות חברתיות, RSS ועוד בשירות איש העסקים. אשמח לתגובות.

http://www.articles.co.il/article/31804

לפני כמה זמן הודענו על יוזמה של מנוע החיפוש הסמנטי Hakia, לשתף ספרנים בדירוג התוצאות. כדי להיעזר בספרנים היה צורך להציע פרסים כתמריץ.
יש היום מנוע חיפוש שעדיין בשלבי פיתוח המבסס את דירוג התוצאות לפי המלצות ספרנים וכל זאת ללא עזרתם המעשי. המנוע נקרא Reference Extract והוא פותח ביוזמתם של ספרנים באוניברסיטאות בארה"ב. המונע ידלה תוצאות מאתרים עליהם המליצו ספרנים בשירותי יעץ. ההנחה היא שאתרי אינטרנט כאלה נבדקו על יד ספרנים והם מכילים תוכן טוב ואמין.

יש גם סרט הדגמה.

Stumpedia

מנועי החיפוש מבססים את רשימת התוצאות (SERPs) על אלגוריתמים מתוחכמים. מנוע החיפוש Stumpedia מבסס את התוצאות על פי המלצות של משתמשים. זהו מנוע חיפוש "חברתי". הקישורים אינם תלויים ברובוטים של מנועי החיפוש אלא באנשים חיים. ניתן להוסיף קישור מומלץ לאתר או בלוג כלשהו ולקשר את הקישור למילת מפתח (או כמה מילים) מתאימה. זה כמובן פותח פתח לספאם. אני יכול הרי להשתמש במונחי חיפוש פופולריים כדי להוביל את המחפשים לאתר שלי. על מנת להלחם בזה ל Stumpedia יש מערכת דירוג (חיובי או שלילי) כמו ב Digg ואפשר להוריד תוצאות לא רלוונטיות, למחוק או להשאיר תגובה שלילית.

נקודת אור

בלוגר בשם Yihong Ding כותב בתגובה לכתבה ב boston.com בנושא המיתון, שלהבדיל מהמיתון בארה"ב לפני כ-80 שנה, היום יש לנו יתרון. הוא מתכוון לאינטרנט בכלל ול web 2.0 בפרט. רוב הכותבים והיוצרים באתרי web 2.0 עד היום הם צעירים עם הרבה זמן פנוי או אנשי מחשבים (geeks) מולהבים. לצערינו המצב הכלכלי יגרום למובטלים רבים. אך מובטלים אלו יכולים להיות מאד יצירתיים בעזרת כלי web 2.0 שונים ואולי לחזור מהר למעגל העבודה בדרכים חדשות.
עכשיו זה הזמן לחברות רבות לנצל מובטלים מוכשרים ומנוסים, לתת להם מחשב ולכוון אותם ליצור תכנים רלוונטיים עבורם.
אבטלה היא דבר נורא אך לפחות יש נקודת אור קטנה.
ובאותו ענין, Kevin Rose היוצר של Digg מציע לנצל את המצב הכלכלי הגרוע בה קרנות הון סיכון לא מעונינים להשקיע בחברות סטארט אפ, ולנסות להשקיע קצת כסף לבד. Kevin מסביר שבשיא ה hype כשצצו מאות שירותי web 2.0 חדשים, היה קשה מאד להתחרות ולהתקבל על ידי משתמשי ה web. הים יש הרבה פחות תחרות כי אין הרבה השקעה בהקמת חברות כאלו (בגלל המצב הכלכלי). למי שיש את היכולת להשקיע כמה אלפי דולר, זה הזמן!! אם יש לך רעיון חדש לשירות web 2.0 לך על זה. כשהמצב הכלכלי ישתפר תמצא את עצמך מוביל.

Twine

אחר שנים של מחקר ופיתוח שוחרר לפני שבועיים הגירסא האחרונה והפתוחה של Twine. הוא נפתח לקהל מצומצם בסוף 2007 ומספר חודשים לאחר מכן שינה צורה להצטרפות בהזמנה (private beta). הצטרפתי לפני כמה חודשים לאחר מעקב של שנתיים על העבודה של החברה היוצרת Radar Networks ולעומד בראשה Nova Spivak.
Nova הוא טכנולוג, יזם, מפתח ומומחה בתחומים רבים הקשורים לווב הסמנטי, אינטליגנציה קולקטיבית, בינה מלאכותית, מדעי המח ועוד. הוא גם הנכד של Peter Drucker אבי הניהול המודרני.
Twine הוא שירות המבוסס על טכנולוגיות סמנטיות ומטרתו לחבר בין אנשים ותכנים לאנשים אחרים עם התעניינויות דומות. בשלב ראשון זה מזכיר את Del.icio.us. ניתן לאסוף מידע, אתרים, תמונות, וידיאו ועוד מרחבי האינטרנט וליצור תיקיה מתאימה (twine) ששם כל המידע הזה ירוכז. אחרים יכולים להצטרף ל twine הזה ולהוסיף מידע רלוונטי משלהם. ההבדל העיקרי בין Twine לשירות social bookmarking אחר הוא שכאן המטרה העיקרית היא לאו דווקא לשמור את ה"מועדפים" (bookmarks) שלך אלא למצוא אנשים אחרים שיכולים להעשיר את ה twine במידע רלוונטי נוסף. מה שעומד מאחורי הרעיון הזה הוא גישה של collective intelligence או שיתוף פעולה בין רבים על מנת ליצור משהו שלם ומקיף. על זה נרחיב בהזדמנות אחרת.
Twine מנסה להבין את כל המידע שמעלים אליו ואז הוא מנתח הכל מבחינה סמנטית ומציע תגיות מתאימות. בעצם הוא מנסה להבין במה אנו מתעניינים ובמה אנו מעוניינים. זהו הבסיס של ה Semantic Web. המטרה היא שהמחשב יבין את התוכן שאנו יצרנו כדי לתת לנו שירות (כגון תוצאות חיפוש) יותר נכונות.
אפשר ליצור twines בכל נושא העולה על הדעת. מטבע הדברים רוב ה twines שנוצרו עד כה הם בנושאים טכנולוגים כמו הווב הסמנטי, רשתות חברתיות וכד' אבל כל יום נוספים עוד בנושאים שונים.
יש המון פוטנציאל בשירות החדש הזה. הוא משלב שירותים מאד פופולאריים במקום אחד. Twine הוא מצד אחד כלי ל social bookmarking לשם איסוף מידע ופריטים מהאינטרנט, ומצד שני הוא רשת חברתית כמו Linkedin שמחבר בין משתמשים ברשת. בנוסף לכל זה ניתן להשתמש ב Twine כבלוג ולאפשר הוספת הודעות.

הנה קישור למידע על סרטון הדרכה בנושא. זוהי ידיעה מתוך הבלוג הישן של Nova. היום הוא משתמש ב Twine כתוכנת בלוגים.

התחלתי twine בנושא גישה למאגרי מידע וכלי מחקר אקדמיים חופשיים באינטרנט. אני מקווה שמשתמשי Twine אחרים יצטרפו ויוסיפו המלצות משלהם (נכון להיום הצטרפו 24 מכל העולם). בשלב מסוים Twine עצמו אמור להציע אתרים רלוונטיים לנושא בהתבסס על הבנה סמנטית.
נחכה ונראה....

Hakia - Librarians' Corner

פעם היתה תחרות סמויה בין ספרנים ומידענים לבין מנועי החיפוש. כולם חשבו שסופם של המידענים מתקרב. למה לשאול ספרן אם יש Google. ניסינו להסביר את הערך המוסף שמומחה למידע יש על מנוע חיפוש שמחפש לפי מילות מפתח אבל לא ממש מבין את התוצאות. היה קצת קשה לשכנע את הלקוחות (סטודנטים) שלנו. ספרן הרי מבין רק בסידור ספרים, לא?

והנה למרבה הפלא מנועי החיפוש מודים שספרנים ומידענים הם מקור אמין למידע איכותי ברשת. טוב, לא מדובר על Google.

מנוע החיפוש Hakia שבנוי על טכנולוגיות סמנטיות, פנה לספרנים ומומחי מידע ופירסם קריאה לבוא ולהציע אתרים אמינים וטובים שיסומנו כ Credible Sites על ידי Hakia. צריך קודם להצטרף ל Hakia Club ולבחור Librarians.

יש כמובן סינון ובדיקה אבל יש גם פרסים.

המחפש ב Hakia יכול לראות רשימת תוצאות web results או לבחור credible sites שהם אותם אתרים מומלצים על ידי ספרנים.

אמרנו להם...

Academia.edu

עוד רשת חברתית המיועדת למגזר האקדמאי. רשת academia.edu מציגה אקדמאים מאוניברסיטאות בכל העולם במנה של עץ. כל אוניברסיטה מסודרת לפי מחלקות וסטטוס האקדמאי (סגל, סטודנט). לכל אקדמאי עמוד אישי בו ניתן להציג את תחומי המחקר ולהעלות מאמרים. ניתן להוסיף מוסדות שלא מופיעות ברשימה.

פעם המטרה באתרים כאלה היתה לחפש ולמצוא חברים מספסל הלימודים. אתר זה מיועד לתמוך באקדמאים, באקדמיה ובמחקר.

נכון להיום (26.10.08) יש 9724 חברים והועלו 39,400 מסמכים.

יוזמה מבורכת.

State of the Blogosphere 2008

לאחרונה פירסמו ב Technorati את הדו"ח השנתי שלהם בנושא גודל הבלוגוספירה.
הנה מספר נתונים (לפי Technorati):

יש כיום 133 מיליון בלוגים (ממופתחים ע"י Technorati).
רוב הבלוגרים מאפשרים הצגת פרסומות בבלוגים שלהם. דבר שמכניס להם כסף.
רוב הבלוגרים כותבים על מוצרים או מותגים (לחיוב או לשלילה).

הדו"ח המלא של State of the Blogosphere 2008

הבחירות בארצות הברית 2.0

יותר מכל מסע בחירות אחר, מסע הבחירות לנשיאות ארה"ב 2008 מדגיש את השימוש הרחב באינטרנט בכלל וב web 2.0 בפרט, בקרב המצביעים.

לפי דו"ח של Pew Internet שהתפרסם לאחרונה, 46% מתושבי ארה"ב משתמשים באינטרנט, דוא"ל, SMS וכד' כדי להתעדכן או להביע את דעותיהם בנושא הבחירות. לשני המועמדים, אובמה ומקיין יש כמובן אתרים משלהם. קמו מספר רב של קבוצות תמיכה או התנגדות ברשתות החברתיות השונות וניתן גם לצפות בסרטונים רבים ב Youtube.

כשברק אובמה שינה את דעתו לגבי חוק FISA, תומכים רבים שהתנגדו לכך הקימו קבוצה בנושא בתוך הרשת החברתית של אובמה.

מייסד Personal Democracy Forum, אתר חשוב ומעניין בנושא השימוש בטכנולוגית אינטרנט בפוליטיקה, הודיע בראיון שלראשונה הכח האמיתי עובר לידי העם ולא לידי השלטון ובעלי הכח.

דוגמא טובה לשימוש ב Web 2.0 במסע הבחירות הוא השימוש הנעשה ב Twitter כדי לקבל עידכונים מיידיים בויכוח בין נציגי שני המועמדים.

רוצים לקבל עידכונים נוספים לגבי מסע הבחירות?

רשתות החדשות והעיתונים (והאתר של אובמה) מאפשרים התקנת widgets באתר או בבלוג האישי עם עדכונים על כל המתרחש.

לקריאה נוספת:

Laura Gordon-Murnane (2008, October). WIDGETS and ACCOUNTABILITY.

Searcher, Vol. 16(9), 38-45. Retrieved October 12, 2008, from ProQuest.

להשקיע בפסיכומטרי או בפרופיל בפייסבוק?

מתברר שמכללות ואוניברסיטאות בארה"ב, לוקחות בחשבון נתונים נוספים מעבר לציוני הבגרות ומבחני הכניסה.
היום שלכמעט כל צעיר יש חשבון ברשת חברתית כמו Facebook או My Space, ועדות הקבלה של המועצות להשכלה גבוהה בודקות בפרופילים של סטודנטים פוטנציאליים. ניתן ללמד הרבה על תכונות אופי והתנהגות מפרופילים אלו ומהתמונות שהועלו לשם.
מתוך סקר שנערך עולה כי 10% מנציגי הקבלה של מוסדות לימוד שונים, מביטים בחשבונות של מועמדים לקבלה. 38% מהפרופילים שנבדקו על ידי הנציגים "השפיעו לרעה" על קבלתם של ללימודים.

לכתבה המלאה.

web 2.0 אצל סטודנטים - קצת מאכזב

מחקר קצת מפתיע מופיע בגליון האחרון שלEducational Technology.
אנחנו רגילים לקרוא על השימוש הרחב שצעירים עושים בכלי web 2.0, הן ברשתות חברתיות, הן ביצירת בלוגים, תיוג העלת סרטים ל youtube וכד'. לפי המחקר שנעשה בקרב סטודנטים מאוניברסיטת הלסינקי, עולה כי דווקא השימוש בכלים אלה הוא די פסיבי וסטודנטים לא מרבים בכלל ליצור תכנים חדשים באינטרנט. רוב הנשאלים ידעו מה זה בלוג אך בודדים כתבי בלוגים בעצמם. כולם הכירו את ה Wikipedia אבל כמעט שלא העלו ערכים או תיקונים בעצמם.
סטודנטים אלה היו דוקא מתחום הוראת המדיה והיינו מצפים שיהיה להם קצת יותר ענין בתחום זה.

מדי פעם שומעים קולות ש"מספידים" את תופעת ה web 2.0. לפי חלק מהדעות הללו הסיבה לסופה הקרב של הווב החברתי הוא השקעה רבה של זמן וכסף בשירותים שאינם מביאים שום תועלת . חלק מהאתרים האלה אפילו משעשעים. הנה רשימה של אתרים כאלו. הכתבה מתוך PC World.

Web 2.0's Most Ridiculous Sites

Lots of Web 2.0 sites are great. But for every Flickr, there's a Drivl (really!). Here are a few of the new Web's silliest ideas.

The complete story can be found here:

http://www.pcworld.com/article/id,149850/article.html

SOPAC 2.0

ג'ון בלייברג, אחד השחקנים הראשיים בסביבת הקוד הפתוח לספריות ו library 2.0 ומי שהקים בזמנו את הקטלוג המדובר של Ann Arbor District Library, שחרר בתחילת החודש את הגירסה החדשה של SOPAC- Social OPAC.

בלייברג שעובד היום ב Darien Library, עיצב ובנה את הקטלוג החדש (על בסיס Drupal) עם כל האפשרויות שהיינו מצפים לראות בספריה 2.0 דהיינו הוספת תגיות, כתיבת ביקורות, דירוג ספרים וכו'.

החידוש בגירסה זו היא שזוהי מערכת פתוחה לכולם וכל ספריה תוכל לאמץ אותה לעצמה. זה דורש כמה התקנות ועדכונים אבל לא משהו שצוות המיחשוב של הספריה לא יוכל לעמוד בה.

ספריית Darien משרתת 20,000 תושבים אבל גם מי שלא מנוי לספריה יכול לפתוח חשבון, לכתוב ביקורות ולהוסיף תגיות.

פתחתי חשבון והוספתי מידע משלי ב SOPAC.

ניתן לשמוע podcast על ההיבט הטכני של הקמת המערכת דרך Talis . יש גם מאמר ב Library Journal.

הנה הידיעה על האתר החדש בבלוג של ג'ון בלייברג עצמו.

היום יותר ויותר ספריות בעולם בודקים את האפשרויות של הקוד הפתוח. זה זול, יעיל ויותר מתאים לצרכיה של כל ספריה. החברות המסחריות גם מתעניינות בנושא. מי תהיה הספריה הראשונה בישראל?

Video Blogging

Twitter הוא הכלי הנפוץ ביותר היום לניהול Micro Blog. מליוני משתמשים מספרים על עצמם ומעשיהם באמצעות 140 תוויות בלבד.

כיום יש גם אתר ל Video Blogging בשם12Seconds. בשלב זה האתר הוא בהזמנה בלבד זאת אומרת שנרשמים ומחקים להתקבל ע"י מנהלי המערכת. כשמקבלים גישה למערכת, ניתן לצלם סרטוני וידיאו קצרים (12 שניות), לתאר את הנעשה, לשאול שאלה, לחדש משהו וכד' ואז להעלות אותו לאתר.

למאמר בנושא ב Technology Review

טרור בספריה

ב-30 ביולי פשטו סוכני ה FBI על ספריית C. Burr Artz שב Frederick, Maryland, והחרימו שני מחשבים ציבוריים. הסוכנים לא הגישו למנהל הספריה צו חיפוש כמתבקש מבחינה חוקית אך הסבירו לו את חשיבות הענין. מתברר שהם עקבו זמן רב אחר ד"ר Bruce E. Ivins מדען בצבא ארצות הברית שהיה חשוד במשלוח מעטפות האנטרקס בשנת 2001 שהרגו 5 אנשים ופצעו עוד 17. שבוע לפני הפשיטה בספריה השתמש Ivins במחשבי הספריה לקרוא מאמר בנוגע לחקירת המקרה.
הספריה הוציאה הודעה רשמית בקשר לנעשה.
ב-7 לאוגוסט אישר שופט פדראלי למפרע את הפשיטה והעניק ל FBI את צו החיפוש.
ב-29 ליולי התאבד Ivins באמצעות נטילת מנה גדולה של משכחי כאבים. הוא הבין שה-FBI בעקבותיו חשש כנראה שיעמידו אותו לדין.

לכתבה ב New York Times.

מי אמר שמשעמם בספריה?

Authorstream

לפני מספר חודשים חיפשתי דרכים להעלות את המצגת שלי מכנס טלדן לווב. כמובן שיש אתרים כמו Slideshare ואחרים שעושים זאת בצורה טובה. הבעיה ב slideshare היא שלא ניתן להנות מהנפשות שנעשו במצגות Powerpoint. לפעמים ההנפשות הם עיקר המצגת ומוסיפים מידע ויזואלי רב.
ניסיתי להשתמש ב Authorstream. אתר זה מאפשר העלת מצגות עם הנפשות וראייתם בצורה תקינה בווב. אפשר כמובן להשאיר תגובה, לשתף, להירשם לעוד מצגות (RSS) ועוד. אפשר גם לשלב קול/צליל לשמיעה.
מה הבעיה? העברית כמובן. העלתי את המצגת אבל היא לא מובנת בכלל. העברית הפוכה וההנפשות (עם מלל) עקומות לגמרי.
עד שלא תהיה גירסה ישראלית, מצגות מונפשות יצטרכו להישאר כקובץ Powerpoint עם קישור.

Wikimania 2008

החודש (17-19 ביולי) נערך הכנס השנתי של פעילי ושותפי הפלטפורמות של Wikimedia (כמו Wikipedia, Wiktionary, Wikibooks, Wikiversity ועוד) בספריית אלכסנדריה במצרים.

זה השנה השלישית בה נערך הכנס.

ניתן לצפות בהרצאות דרך האתר של הספריה.

אתר הכנס הרישמי הוקם כמובן על תשתית של Wikimedia. הכנס בשנה הבאה יערך בארגנטינה.

כל מה שרצית לדעת על חיפוש מתקדם

בגליון האחרון של Online יש מאמר חשוב בכל הקשור לחיפוש מתקדם במאגרי מידע ובאינטרנט. מחבר המאמר הוא Ran Hock מחבר הספר The Extreme Searcher .
במאמר הוא מחלק את החיפוש המתקדם לששה יסודות עליהם:
הצורך של מחפש המידע
מודעות המחפש
אסטרטגיית חיפוש
מטרת מנוע החיפוש
מבנה בסיס הנתונים
אפשרויות מנוע החיפוש

המאמר מסביר מתי ואיך כדאי להשתמש באפשרויות המקדמות של המאגר/מנוע ומתי אין צורך. רוב החיפושים הנעשים במנוע חיפוש הם פשוטים. בדרך כלל לא צריך לבנות שאילתא מורכבת. מנוע החיפוש מבין היטב מהי מבוקשת המחפש עד כדי כך שלעיתים קרובות אין צורך אפילו בגרשיים כדי לחפש ביטוי עם יותר ממילה אחת.
המחבר מציין שיותר חשוב לפעמים להיות מודע לאפשרויות של מאגר חיפוש מאשר לטכניקות החיפוש שלו. עדיף להסביר למשתמש שקיימים מאגרים וכלים אחרים שיכולים לעזור לו או לה, מאשר להדריך בשיטות החיפוש.

Hock, R. (2008, July). The Elements of Advanced Search. (Cover story). Online, 32(4), 14-19. Retrieved July 23, 2008, from Academic Search Premier database

EBSCOhost 2.0

החודש יעלה לאינטרנט הגירסה המשודרגת של מאגר המידע EBSCO. האתר החדש נבנה בהתאם לתוצאות מבחני שימושיות שעשתה החברה. המראה חדש ונקי ומתאים לאופנה המודרנית של אתרי אינטרנט.


החיפוש הבסיסי מופיע במנשק נקי הדומה ל Google או Ask. לא צריך לבחור שדה חיפוש. EBSCO מחפש לבד מתוך הנושא, תקציר, כותר וכו'.

דף תוצאות החיפוש אסטטי ונקי וגם הצבעים נעימים לעין. הדף מחולק לשלוש עמודות כשיש אפשרות לסגור שתים ולהשאיר רק את רשימת התוצאות המופיעות בעמודה המרכזית.
העמודה השמאלית מאפשרת להצר את רשימת התוצאות על ידי בחירת סוג הפרסום, נושאים קרובים, התזאורוס של EBSCO, חברות תעשיה בתחום, אזור גיאוגרפי ועוד.
העמודה הימנית מאפשרת לצמצם את הרשימה למאמרים בטקסט מלא, מאמרים עם ביבליוגרפיה וטווח שנים.
ברשימת התוצאות, חוץ מהרישום הביבליוגרפי הרגיל וההפניה לטקסט המלא (אם יש), מופיעים תמונות מוקטנות ודיאגרמות מתוך המאמר. מופיע גם מספר המקורות הביבליוגרפים הנמצאים במאמר עם קישור אליהם. אפשר באמצעות לחיצה על צלמית קטנה להוסיף מאמרים לתיקיה אישית כדי לקבץ יחד מאמרים רלוונטיים. לא צריך לסמן ווי ולהוסיף לסל כפי שהיה מקובל עד היום.
ליד כותרת המאמר ברשימת התוצאות, יש צלמית נוספת. כשעוברים עליה עם הסמן נפתח חלון של תקציר המאמר. זה פונקציה נחמדה שחוסכת מקום ברשימה וחוסכת גם לחיצה ומעבר למאמר עצמו.

יש כמובן תווית שמירה של החיפוש. EBSCO מציע 4 אפשרויות שמירה:
1. הכנת alert כדי לקבל e-mail עם מאמרים חדשים שעונים על השאילתא
2. להוסיף את השאילתא עצמה לתיקיה
3.עדכון RSS
4. להוסיף (בעזרת addthis.com)את החיפוש למבחר (35) שירותי social bookmarking ו social media אחרים כמו Facebook,Twitter,del.icio.us, Digg. אפשר גם לשמור את החיפוש במועדפים של הדפדפן.

כשנכנסים לתוצאות החיפוש המנשק שומר על המראה האסטטי והחדש. יש צלמיות גדולות וברורות להדפס, שלך e-mail, צטט (לפי מבחר שיטות ציטוט), הוסף לתקיה וכו'. חידוש נוסף הוא שכשהמאמר פתוח מוצגים בעמודה הימנית מאמרים דומים שאולי יעניינו את הקורא (בדומה ל Science Direct או Pubmed).

EBSCO host 2.0 שומר על כל האפשרויות שהיו בגירסה הקודמת כמו visual search, חיפוש תמונות, חשבון אישי, יצירת תיקיות, היסטורית חיפוש וכד' אך מציג אותם בצורה ברורה יותר.

מה שמאפיין את השידרוג הוא בעיקר המראה והמנשק החדש שבהחלט מנעים את העבודה עם EBSCO.

למידע נוסף

http://support.ebscohost.com/support_news/detail.php?id=463&t=h

Google Librarian Central blog

לפני כשנה וחצי (ואולי קצת יותר) פתח Google בלוג מיוחד לספרנים בשם Google Librarian Central blog. הבלוג היה די מעניין אבל לי לפחות הייתה הרגשה ש Google לא עושה זאת מתוך רצון טוב אלא במטרה להתקרב ואולי לפעול בקרב מתחריהם - המומחים האמיתיים למידע. ספרנים רבים לא מעודדים את השימוש במנועי חיפוש כמו Google כשיש אלטרנטיבות יותר טובות. בכל מקרה נהנתי מהבלוג. ואז ב 29 ביוני 2007 נדם קולו של הבלוג. במשך שנה שלמה לא נכתב דבר. מה קרה?

Steven Cohen בבלוג שלו חושב ש Google בסך הכל ניסה לנצל את קהילת הספרנים על מנת לקדם את תוכנית Google Books. ה ALA תמך בפרויקט וספריות רבות פתחו את שעריהן לסורקים של Google. כעת Google כבר איננה זקוקה לנו והם לא ראו צורך בהידוק הקשרים באמצעות בלוג והשתתפות בתערוכות של ה ALA. כהן סובר ש Google תמשיך לנצל ספרנים, לסרוק את הספרים שלנו, להרוויח הון ובסוף לנטוש אותנו באבק המידע כדי שנירכב כמו מכונת מיקרופילם ישנה.

גם Phil Brasley חושב כך והוא מסכם בדברים "Google doesn't care about librarians".

תירגום social bookmarking

לפני כמעט שנה שלחתי בקשה לאקדמיה ללשון העברית למצוא תירגום הולם לביטוי social bookmarking. הביטוי הלועזי לא מוצלח כל כך מלכתחילה אבל הוא תפס.
קיבלתי מהם מספר הודעות שהנושא בטיפול והשבוע קיבלתי סוף סוף תגובה זו:

הסבלנות משתלמת.
הנה התשובה של הוועדה למונחי המידע. שים נא לב שההחלטה שלהם אינה סופית ואינה רשמית עד שמליאת האקדמיה ללשון העברית תאשר את המונח.

- social bookmarking, social tagging
פנייה של מר דניאל ליפסון, שביקש הצעת תרגום למונחים שלעיל.
הוחלט להציע שיתוף סימניות.

בברכה,
רחל סֶליג

זה כאמור לא סופי אבל לדעתי זה גם לא יתקבל בקרב ההמונים (בדומה ל"שח-רחוק" למשל).

ויקי ספריה 2.0

בספטמרבר 2005 הוטבע הביטוי Library 2.0 או בעברית ספריה 2.0. יש מחלוקת סביב משמעות הביטוי והצדקת השימוש בו אבל כיום הוא כל כך פופולרי בעולם הספריות שקשה למצוא (בארה"ב לפחות) ספריה שלא מיישמת אותה במידה זו או אחרת.

בשנים האחרונות פורסם כמויות עצומות של מידע בנושא ספריה 2.0. יש כ-10 ספרים, מאות מאמרים, אתרי אינטרנט, בלוגים של ספרנים, מצגות, פודקסטים, וובקסטים ועוד. כמעט הכל באנגלית.

היו מספר נסיונות לקבץ מידע בנושא למקום אחד בדרך כלל בצורה כזו או אחרת של ויקי.

לפני מספר חודשים החלטתי לפתוח ויקי בנושא ספריה 2.0 לספרני ומידעני ישראל. לא היה בכוונתי לתרגם את כל המאמרים לעברית אלא לרכז אותם בצורה מסודרת במנשק עברי ואם אפשר אז להוסיף תקציר קצר בעברית. יש כל כך הרבה ספרות ומדיה בנושא כך שהויקי לוקה קצת בצד האסתטי ויש עוד הרבה מה להוסיף.

כמו כל ויקי הויקי הזה פתוח לכולם. אשמח מאד אם יהיה למישהו מידע, קישורים ביקורות וכד' בנושא ספריה 2.0 . העריכה די פשוטה ויש אפילו עורך קצת יותר מתקדם מהעורך הרגיל של Wikimedia.

הויקי בנוי על הפלטפורמה של Wikimedia ויושב על השרתים של מכון מופת. את האפשרות לפתוח ויקי קיבלתי מהם כעובד של מכללת אחוה ועל כן שם תת-המתחם achva. למרות זאת התכנים שהתפרסמו שם אינם קשורים לעבודת ספרית המכללה והספריה לא לוקחת אחריות ולא קשורה בשום דרך למה שמתפרסם בה (אני מניח שזה לא לגמרי נכון מבחינה משפטית). חשוב לי לומר שכולם מוזמנים להוסיף מידע, לתקן שגיאות ואפילו לערוך את מראה הויקי. לא יהיה בזה שום תרומה לי או לספריה אלא לקהילת הספרנים והמידענים בארץ.

היופי בווב 2.0 ובכל הגישה של social media הוא שהכל פתוח ושייך לכולם.

יש הרבה מה להוסיף. חוץ מתכנים אפשר להוסיף מידע לסרגל הניווט ותיבת הכלים. המראה הכללי של הויקי לא מרהיב במיוחד. היו לי כמה בעיות עם חוסר בעקביות במראה הדפים. יש גם מספר בעיות טכניות. בעיה אחת קשורה לשילוב של אנגלית עם עברית. בדרך כלל נאלצתי לפתוח את המקור ולבצע שינויים ב HTML של הדף. גם את מראה הויקי אפשר לשפץ.

אפשר וכדאי לנצל את דף ה"שיחה" על מנת לדון בנושאים הרלוונטיים.

אני מקווה לשיתוף פעולה פורה בהמשך הקמת הויקי.

בהצלחה

דניאל ליפסון

ספריית מכללת אחוה

בלוק כתיבה

התלבטתי זמן רב אם לפתוח בלוג או לא. כתיבת בלוג דורשת הרבה זמן והשקעה. צריך להתמיד ולפרסם פוסטים בזמן קבוע. יחד עם זאת מדי פעם אני מגלה אתר חדש ושימושי או קורא מאמר חשוב וחושב למי וכיצד אפשר להעביר את הדברים הלאה.
החלטתי להעלות כמה דברים על הכתב (הדיגיטלי) ולפרסם אותם כאן. אין בכוונתי לכתוב באופן קבוע וגם לא לפרסם את הבלוג הזה. מבחינתי זהו (בינתיים) בלוק כתיבה אישי ומקום לשמור כמה רעיונות ומידע מעניין.
אם בכל זאת מישהו קורא את דברי, אשמח לתגובות.

אתר חדש לאופטימום

השבוע קניתי שם מתחם וחבילת אירוח בישביל אתר אופטימום - המרכז לתרפיית ראיה. אפשר לבקר בו בכתובת:
www.optimumvt.com

תגיות בקטלוג

היום לאחר הדרכה שהעברתי לצוות בספריה, הוחלט על בדיקת האפשרות של שילוב Social Bookmarking בקטלוג המקוון בדומה ל Penntags. הוטל עלי בשלב ראשון לבדוק את האפשרויות.
ניסיתי להתקין את Scriblio אבל בשלב מסוים נתקלתי באיזה בעיה טכנית. חשבתי לבדוק את האפשרות להשתמש בJoomla אוDrupal כפי שעשה John Blyberg ב AADL. יש הרבה מידע בנושא ב code4lib וכיהיה לי קצת זמן (אשרי המאמין) ננסה לבדוק את זה.

Blogger עכשיו עובד בעברית ללא צורך בשמחקי HTML. אני מקווה שזו תהיה התחלה טובה