שנת 2009 בטוויטר

סוף השנה האזרחית הגיע ואיתה תוצאות ה Zeitgeist של Twitter כפי שפורסם באתר http://www.whatthetrend.com/

אתר זה עוקב אחרי טרנדים ב Twitter על פי נושאים (המסומנים ב #) או מילים בהם נעשה הכי הרבה שימוש.

בדרך כלל בדף הכניסה ל Twitter אפשר לראות דוגמאות של "הנושאים החמים" הרגע, היום והשבוע. באתר whatthetrend יש יותר פירוט וכן הסבר ליד כל טרנד המסביר למה הכוונה. המשתמשים יכולים בעצמם להוסיף הסברים.

בכל מקרה הם פרסמו את הטרנדים הפופולריים ביותר השנה. לא היו הרבה הפתעות. הנה מספר דוגמאות:

#iranelection

michael Jackson
Google Wave
Swine Flue
Susan Boyle

כנס משתמשי Ex Libris בישראל

אתמול נערך הכנס השנתי של מאל"י (משתמשי אקס ליבריס בישראל) באוניברסיטה העברית בירושלים.

ניצלתי את ההזדמנות ולפני תחילת הכנס קפצתי לספריה הלאומית. במשך השנה מצטברים אצלי מספר ספרים/מאמרים שאני רוצה לראות שיש להם שם ושאי אפשר להזמין בהשאלה בין ספריתית. לאחר שעה של קריאה הבנתי שאני מאחר ומיהרתי לקצה השני של הקמפוס לכנס. איחרתי.

אחת ממטרות הכנס היה לבחור מועמדים לועדת ההיגוי החדשה. היו מספר מועמדים שהיו מקובלים על כולם ולא היה צורך בסוף לערוך בחירות. בהצלחה לועד החדש.

הבוקר הוקדש בעיקר ל Ex Libris. ראשון דיבר המנכ"ל והנשיא מתי שם טוב. הוא דיבר על מצב החברה ועל כך שהשנה למרות המשבר הכלכלי היו הרבה הצלחות בשיווק התוכנות. יש אלפי ספריות ברחבי העולם המשתמשות במוצריהם, ביניהם האוניברסיטאות המובילות ו 39 ספריות לאומיות. מכובד מאד. הוא הזכיר את המוצרים החדשים כמו bX ו URM והזכיר גם את Primo Central. בינתיים ספריית אוניברסיטת חיפה היא היחידה שרכשה את Primo אבל יש עוד מספר ספרייות שמתכננות לרכוש את התוכנה. לצערי, בינתיים הספריה שלנו לא ביניהם. בסוף חברת אקס ליבריס העניקה לפרופסור אלחנן אדלר מתנה (כנראה חנוכיה מכסף) על מפעל חייו.

לאחריו דיברה כרמית מרקוס מנהלת השיווק של מוצר חדש בשם URM. תוכנה זו אמורה להחליף עם הזמן את "אלף". זוהי מערכת ניהול ספריה הכוללת את כל הכלים השונים של הספריה. בשונה מאלף, היא תעבוד בענן (cloud computing או SaaS) זאת אומרת ללא התקנות אלא התוכנה והטיפול בה יעשה אצל אקס ליבריס.

לאחר ארוחת הצהריים דיבר פרופסור אלחנן אדלר שאני מניח לימד קוראים רבים של בלוג זה. הכנס הוקדש לכבודו של אלחנן שפורש בימים אלו. נושא ההרצאה היה מיחשוב הספריה בארץ. הוא סיקר את הנושא משנות ה-70 שאז התחילו להשתמש במחשבים לראשונה בספריה, סוגי המחשבים, שיטות הקיטלוג והכנת הכרטיסיות והקמתם של ה ULS, מפתח חיפה וה ULI. הוא הזכיר שבהתחלה הספרנים בישראל לא רצו להשתמש ב MARC ונוצרו כל מיני שיטות קיטלוג יצירתיות ומקוריות על ידי ספרנים שונים, דבר שגורם בעיות עד היום. אלחנן הזכיר את תוכנת "אלף" שהתחילה כפרויקט של האוניברסיטה העברית ותיאר את הגירסאות השונות עד ל Aleph 500 של ימינו.

יהודית בר אילן ראש המחלקה שך לימודי מידע באוניברסיטת בר אילן, דיברה על השינויים שעברו על כתבי העת במשך השנים. היא הזכירה את Philosophical Transactions שהתחיל להפרסם ב 1665 וקיים עד היום. היא דיברה על DOI שמעניק זיהוי מתמיד וקבוע לפריטי מידע באינטרנט. כלי שדוחף את הנושא הזה קדימה הוא CrossRef  שמקשר ומפנה בין מאמרים. זה בולט מאד בביבליוגרפיות, ששם רואים הפניות למאמרים ולידם את ה DOI שמקשר לאותם מאמרים. יהודית דיברה על מלמ"ד שנוסדה ב 1997 על ידי ועד משתמשי "אלף" ובראשה עומד אלחנן. היא צחקה שאי אפשר היום למצוא דפי ווב ישנים של מלמ"ד ב Internet Archive. בשנת 1998 היו למלמ"ד רק 3 מאגרי מידע: ABI, WOS, Academic Press. בשנת 2002 היו כבר קרוב ל-50 מאגרים. יהודית דיברה גם על Google Scholar ועל הבעיות הרבות ואי הדיוקים שלו. היא סיימה עם התיחסות לנושא של כתבי עת ב open access על יתרונותיהם וחסרונותיהם.

יוסף בראנס מאוניברסיטת חיפה, כאחד שעבד שנים רבות עם אלחנן דיבר עליו ועל העבודה היומיומית במחשוב הספריה בחיפה . הוא מצא כל מיני "כלים" ישנים בהם השתמשו אז (זה היה לפני תקופתי כך שלא אוכל לפרט) והראה אותם בהרצאתו. הוא העניק לאלחנן פטיש בו אלחנן השתמש בישבות צוות כדי להשתיק את המשתתפים.

בסוף דיברה אורלי סימון שעבדה עם אלחנן שנים רבות בספריה הלאומית. היא תיארה את דמותו של אלחנן ואת מומחיותו בתחום מיחשוב הספריה, דיגיטציה וקיטלוג.

הערה נכונה העיר יוסי טיסונה יושב ראש מאל"י היוצא. בהרצאותיהם של אלחנן ויוסף על הטכנולוגיות הישנות בספריה כל הקהל צחק ונהנה. יוסי אמר שבעוד 20 שנה יסתכלו עלינו ועל התקופה שלנו והספרנים הצעירים של העתיד יצחקו גם כן. נקודה נכונה זו מביאה אותי לחשוב מה יגידו קוראים שימצאו את הבלוג שלי באיזה ארכיון אינטרנט בעתיד.

אם מישהו קורא שורות אלו בשנת 2030+ וצוחק, תזכרו: 
nanos gigantum humeris insidentes

עוד חשבון בטוויטר

פתחתי חשבון נוסף בטויטר. לחשבון זה אמורים להגיע כל הפוסטים מבלוג זה. שם החשבון הוא @72elders

זה נכון שהם גם כך מגיעים לחשבון הרגיל שלי @danieljl אבל לא הרבה עוקבים אחרי. אני מתכנן להפיץ את החשבון החדש בצורה יותר רצינית. החשבון הישן עדיין ישאר כחשבון האישי והעיקרי שלי.

התאמה אישית של תוצאות חיפוש עם Surf Canyon

יש המון כלים שמתיימרים לעשות התאמה אישית לצרכי החיפושים שלנו ברשת.

אישית אני לא אוהב אותם במיוחד. "התאמה אישית" זהו מושג בעייתי. הצרכים שלי לפעמים משתנתים, אולי אני מחפש מידע עבור מישהו אחר, אולי אני עובד על שני פרויקטים דומים אבל שונים מנקודת המבט....

בכל מקרה מצאתי כלי מעניין שמפעיל התאמה אישית תוך כדי חיפוש בצורה מעניינת.

קוראים לזה Surf Canyon וזה תוסף לדפדפן Explorer ו Firefox.

כשאני מקבל את דף תוצאות החיפוש (SERP) אני יכול לסמן את התוצאה שנראית לי ביותר. בעזרת Surf Canyon" אקבל מיד תוצאות דומות לתוצאה שסימנתי. התוצאות הרלוונטיות נדלות מתוך יתר רשימת התוצאות.

זה אומר שגם אם יש הפניה טובה בדף העשירי של תוצאות החיפוש (לשם בד"כ אף אחד לא מגיע), אקבל אותו על הדף הראשון בהתאם לתוצאה מוצלחת שאסמן.

נחמד אבל לא נראה לי שאשתמש בזה.

התוכנית של סדנת SKOS

שלשום הודענו לגבי סדנא בנושא SKOS שמארגנת איגוד האינטרנט הישראלי ועמותת מקש. הסדנא תתקיים ב-11 בינואר 2010 במוזיאון ארף ישראל ברמת אביב.

הסדנה מיועדת לעוסקים או המתכוונים לעסוק בתחום הספרנות, רשמות במוזיאונים, ארכיונים ויתר מדעי המידע. 

באתר האיגוד פורסמה תכנית הסדנא.

לראשונה FireFox עוקף את Internet Explorer

לראשונה בהיסטוריה של מלחמת הדפדפנים, עברה Firefox (בגירסה 3.5 החדשה) את אחוז המשתמשים בדפדפן הפופולרי של מיקרוסופט -  Internet Explorer.

אחוז המשתמשים ב Firefox 3.5 הוא 22%. זה לא נשמע הרבה אבל זה עדין הגירסה הכי פופולרית היום מבין כל הגירסאות השונות של הדפדפנים. IE בגירסה 8 זוכה לפופולריות של 20% וגירסה 7 לקצת יותר. אם ניקח את כל הגירסאות השונות של IE ביחד נגיע ל 55%. אבל אם נבדוק לפי גירסאות, FF 3.5 היא המנצחת.

המידע הגיע מבדיקה של StatCounter

סדנת SKOS בישראל

השנה (2009) התעסקנו הרבה ביישומים של הרשת הסמנטית -Semantic Web. זה היה גם נושא ההרצאה שלי בכנס טלדן 2009.

לרשת הסמנטית ולמקצוע הספרנות הרבה במשותף. למרות שהמטרה איננה בדיוק זהה, יש לשניהם משימה לקטלג פריטי מידע בצורה מפורטת על פי כללים מוגדרים (ומתפתחים). בספריות משתמשים בשיטות קיטלוג כמו MARC או DC, והרשת הסמטית משתמשת ב RDF.

SKOS הוא ראשי התיבות של Simple Knowledge Organization System, שיטה לארגון מידע המבוססת על RDF שהיא הטכנולוגיה העיקרית של הרשת הסמנטית. SKOS מאפשר בניית אוצר מילים מובנה ומבוקר. ניתן להציג טזאוריסים, כותרות נושאים, טקסונומיות ופולקסונומיות בעזרת SKOS.זה יאפשר בסופו של דבר הוספה ואיחוד של קטלוגים לתוך סביבת הרשת הסמנטית.
 ראיתי בשנים האחרונות הרבה מאמרים בכתבי עת בספרנות בנושא שילוב הספריה עם טכנולוגיות של הרשת הסמנטית. ספריות בעולם התחילו כבר להשתמש ב SKOS כשספריית הקונגרס היא אחת המובילות בתחום.

בעוד שבועיים ב 11.10.2010 איגוד האינטרנט הישראלי, יערוך סדנא בנושא:

ההשתתפות אינה כרוכה בתשלום אבל צריך להירשם מראש. קישור לטופס ההרשמה.

אני מקווה מאד להגיע.

הנה חלק  מההזמנה הרשמית:

הסדנא תתקיים ב-11 בינואר 2010 במוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב, תל אביב.
הסדנא מאורגנת במשותף על ידי מקש, המסגרת שמרכזת את השתתפות ישראל במיזם ATHENA ומשרד ה- W3C בישראל המופעל על ידי איגוד האינטרנט הישראלי.

 הסדנא מיועדת לאנשי מדעי המידע - ספרנים, רשמים במוזיאונים, ארכיונאים – מספריות מוזיאונים וארכיונים מישראל ולאנשי המחשב שפועלים יחד איתם.

המטרה המרכזית של הסדנא היא הכרות עם ייצוגם של מילונים מבוקרים (דוגמת תזאורוס וטקסונומיות) באמצעות SKOS Simple Knowledge Organization System. כמו כן תתקיים היכרות בלתי אמצעית עם המערכות החדשות של מטה-דטה לתיאור עצמי תרבות (Cultural Objects). הסדנא תתקיים בשפה האנגלית.

 Regine Stein אחראית על טכנולוגיות המידע במרכז התיעוד של גרמניה לתולדות האומנות. במסגרת זו היא הייתה שותפה לפיתוח ויישום של הסטנדרטים CDWA , CDWA Light ו- LIDO . מזה מספר שנים מובילה Regine את יישום ה-SKOS בקנה מידה רחב לאינטגרציה של מערכות המידע של המוזיאונים והספריות בגרמניה.

צילום במקום חיפוש בעזרת Google Goggles

לפני כשבועיים Google השיקה שירות חדש בשם Google Goggles. זהו נסיונה של חברת Google להיכנס לתחום במדעי המחשב הקרוי Computer Vision. טכנולוגיות מתקדמות מאפשרות למחשב לחלוץ נתונים מתוך גרפיקה.

המוצר החדש של Google מאפשר צילום בעזרת הטלפון הסלולרי ואז שליחת התמונה ישר למנוע החיפוש של Google. אם אצלם תמונה של הכותל למשל, Goggles ישלח את התמונה לחיפוש ואקבל רשימת תוצאות חיפוש ב Google כאילו שחיפשתי במנוע החיפוש עצמו.

אפשר גם לצלם כריכה של ספר, כרטיסי ביקור, חפצי אמנות וכד'. Google  יחפש עבורי את המידע באינטרנט.

הנה סרט ההדגמה:

ובאותו ענין. פרויקט מדהים שפותח על ידי ארבעה חוקרים סיניים וישראלי, משלב טכנולוגיות זיהוי תמונה עם כלי עיבוד תמונה.
לפרויקט קוראים Photo Sketch.
אני מצייר תמונה של רכב למשל וכותב לידו מאזדה. ליד הרכב אני מצייר ילדים משחקים בכדור וכותב גם את זה. ברקע אני כותב שמים כחולים. Photo Sketch מחפש תמונות רלוונטיות, מעבד אותם ומשלב אותם יחד לתמונה שלמה.
אפשר לקרוא מחקר בנושא אבל נראה לי שעדיף לצפות בהדגמה:



Sketch2Photo: Internet Image Montage from Tao Chen on Vimeo.

החיפושים המדוברים ביותר ב Twitter

לקראת סוף השנה, Twitter חשף את הנושאים המדוברים ביותר לשנת 2009. לא היו הפתעות כמובן. הנושאים שהרעישו את העולם בלטו במיוחד ב Twitter. כמובן שבמקום נושאים פוליטיים ומדיניים הדגש היה יותר על דמויות מפוסמות (לטוב או לרע), או דברים קטנים מחיי היום יום. בדומה לחדשות ב Digg, לא כל מה שמשודר במהדורת החדשות באמת מעניין את הציבור.

הרשימה נחלקה לקטגוריות כמו חדשות, אנשים, סרטים, ספורט וטכנולוגיה.

 בין הנושאים המדוברים היו:

Windows 7, Michael Jackson, Iran election, Google Wave, Paranormal Activity, Susan Boyle, Swine Flu, Tiger  Woods

ותודה לתמי נויטל על ה Tweet שלה עם קישור לכתבה בנושא הזה.

מי צריך חיפוש בזמן אמת

בשבוע שעבר נערך כנס Le Web השנתי בפריס. השתדלתי לצפות בחלק מהשידור (שודר בשידור חי) ולעקוב אחרי המשתתפים בTwitter. הנושא החם כמובן היה ה real time web. כולם הזכירו את העדכון המהיר (שלא לומר מידי) של מידע באמצעות כלים שונים עם דגש על Twitter. זה היה בולט במיוחד בקרב המשתתפים עצמם. תוך כדי ההרצאות הגיבו המשתתפים לדברים שנאמרו בעזרת הודעות Twitter לחשבון מיוחד שנבנה לקראת הכנס. העדכונים נוספו כל כמה שניות. לפעמים תוך דקה אחת התווספו יותר ממאה תגובות (Tweets) למה שנאמר באולם ההרצאות.

אחד הפאנלים המעניינים נוהל על ידי Andrew Keen מחבר הספר Cult of the Amateur. הוא כתב בעבר באופן ביקורתי נגד הרשת החברתית וגם בפאנל תפס את מקום ה"מתנגד" או יותר נכון הסקפטי בנושא זה. הוא ראיין כמה מנהלי סטארטאפים בתחום ה real time.

אחד הנושאים שעלה היה Google Trends החדש, עליו כתבנו בפוסט הקודם. המשתתפים לא כל כך הבינו איך תוצאות חיפוש בזמן אמת יתרמו ל Google. הם הסבירו שההצלחה של Google היא באלגוריתם המצוין שמביא תוצאות חיפוש טובות דהיינו התוצאות הכי רלוונטיות לחיפוש. תוצאות בזמן אמת הם בדרך כלל יהיו חסר ערך. אם אחפש למשל מידע על "חנוכה", Google (הרגיל) יכוון אותי לדף ב Wikipedia, אתר משרד החינוך, רשימת שירי חנוכה, הלכות חנוכה, מידע על החג וכו'. לעומת זאת בחיפוש בזמן אמת (ש Google רוצה להציג בדף התוצאות) יופיעו הודעות אישיות מתוך Twitter ו Facebook כמו ברכות של חברים לרגל החג או הזמנה אישית למסיבת חנוכה - לא ממש תוצאות חיפוש מוצלחות.

אחד המשתתפים Tobias Peggsממנהלי מנוע החיפוש בזמן אמת OneRiot הסביר את החשיבות של תוצאות בזמן אמת מבחינה סטטיסטית. הוא הסביר ש 20% מהחיפושים הם חיפושי הכוונה ז"א מישהו רוצה להגיע לאתר מסוים, במקום לכתוב את כל ה URL, הוא פשוט יקליד את שם האתר במנוע חיפוש ויגיע אליו. 40% מהחיפושים הם אחר מידע ממוקד כגון מתכונים, מידע ביוגרפי, ידע כללי, הדרכה מעשית וכו'. יתר 40% מהחיפושים הם אחר דמויות, מוצרים, סרטים וכד'. סוג כזה של חיפוש דורש תוצאות עדכניות. לאחר מותו של דודו טופז המחפשים רצו מידע מידי לגבי ההתאבדות והחקירה, איך זה קרה, איך הגיבו החברים והתקשורת. לא ענין אותם מידע ישן ביוגרפי לגביו. תוצאות חיפוש בזמן אמת יכולים מאד לסייע בסוג כזה של חיפוש.

יש הרבה אמת בדבריו. יש חיפושים שדורשים את התוצאות המיידיות. אבל לדעתי כדאי היה להפריד בין התוצאות המידייות לבין יתר התוצאות בצורה ברורה יותר.

Real Time Google

בשעה טובה גם Google עלה על עגלת ה real time web (רשת בזמן אמת) ומציע כלי נסיוני חדש לחיפוש בזמן אמת. כלי זה מצטרף לשחקנים הגדולים בתחום כמו OneRiot, Collecta ועוד. Googe השיקה את השירות החדש השבוע באחד הארועים התקופתיים שלהם בהם הם מכריזים על כלים חדשים.

אמנם Google שיחק קצת עם הרעיון הזה בעבר, דבר שבא לידי ביטוי ב Google Twitter Search. שירות זה מבוסס על Google Custom Search , שירות שכבר קיים כמה שנים בה Google מאפשר להגדיר אתרים ספציפיים בהם הוא יערוך את החיפוש, במקרה זה האתר הוא Twitter.בשירות זה Google שואב את תוצאות חיפוש מתוך Twitter. יש המון מנועי חיפוש ל Twitter ו Google Twitter Search הוא רק אחד מהם.

אבל הכלי החדש Google Trends הוא הרבה יותר מרשים. הוא שואב את המידע גם ממקורות אחרים בנוסף ל Twitter כמו בלוגים, רשתות חברתיות ואתרי חדשות שמתעדכנים לעיתים קרובות. המידע המעודכן מוצג בצורה יפה קרוב לראש תוצאות החיפוש בחלון נע. אפשר לראות כמה דוגמאות תחת הכותרת Hot Topics שכרגע רלוונטיים בעיקר לחדשות בארה"ב.

אפשרות נוספת לעדכונים בזמן אמת בעזרת Google היא על ידי שימוש ב options המופיע בצד שמאל של התוצאות (בגירסה האנגלית). אם לוחצים על updates מקבלים את תוצאות החיפוש מתוך Twitter ו Friendfeed. קצת מתחת ל updates מופיע latest. אם לוחצים על זה מקבלים תוצאות דומות לחיפוש בעזרת Google Trends דהיינו עדכונים מהדקות האחרונות מתוך כל מיני בלוגים ואתרי חדשות.
בעברית זה קצת יותר מוגבל. ב "אפשרויות" (בצד ימין כמובן) אין אפשרות מקבילה ל updates למרות שאפשר לחפש באתרי חדשות או בלוגים. יש רק אפשרות של "בשעה האחרונה" שזה בכלל לא רע.

יהיה מעניין לבדוק את השירותים הללו ברגע שמתרחש איזה אירוע דרמטי וחשוב, אבל אירוע משמח לשם שינוי.

פוסט בנושא בבלוג הרשמי של Google.

Who wants to be a Librarian

מי רוצה להיות... ספרן.

Sentiment Analysis

שלשום התפרסם מאמרון שכתבתי באתר http://www.buzzer.co.il/ בנושא Sentiment Analysis.
מדובר על טכנולוגיות של ניתוח טקסט המצליחות לזהות את תחושת הכותב על פי המילים בהם השתמש.

המאמר

הרשת הסמנטית - הסבר קצר

מצאתי ב slideshare את המצגת המצורפת. השנה, בעקבות ההרצאה שלי, התעסקנו הרבה בנושא הרשת הסמנטית (עם דגש על השילוב בין יישומי web 2.0 לטכנולוגיות סמנטיות).

המצגת מסבירה בצורה ברורה ופשוטה שהרעיון הכללי הוא לאחד ולחבר בין כל ה data-נתונים המתפרסם ברשת. השאיפה היא להפוך את כל הרשת לבסיס נתונים אחד גדול ואז יהיה אפשר לבנות שאילתאות מורכבות מאד ולקבל תוצאות מדויקות.

Introduction to Linked Data

View more presentations from juansequeda.

ספריה חדשה במכללת כינרת

בגליון האחרון (280) של כתב העת מבנים: עיתון לענף הבניה, יש כתבה על תכנון המבנה החדש של הספריה במכללת כינרת.

מה שמשך את תשומת ליבי היה קטע קצר  בפתח המאמר תחת הכותרת "האם יש היום צורך בספריות".

"במחקרים וסקרים שונים שנערכו בקרב הסטודנטים, הם התבקשו להשיב האם ומדוע הם מגיעים לספריה כיום, כאשר המידע והאינטרנט זמינים מהבית? רוב התשובות העלו את הקושי ליצור סביבת לימודים בבית. המסקנה העולה מכך היא כי הצורך בספריות עודנו קיים."

אני לא מתפלא מתשובות הסטונטים, הרי ה-כ-ל נמצא באינטרנט ב-ח-י-נ-ם, לא? כל מה שחסר זה סביבה נעימה.

מה שאני לא מבין זה המסקנה של מי שהחליט בסוף לאשר את הבניה.

הבעיה של הסטודנטים זה שאין להם מקום שקט ללמוד? לזה צריך ספריה?

תבנו להם אוהלים לשפת הכנרת, בישביל מה לבנות בנין גדול ויפה בעלות של 26,000,000 שקל.

אנחנו יודעים שהצורך בספריות נובע מ:

1. מאות אלפי הספרים הנמצאים בהם שלא מופיעים בגירסה אלקטרונית מלאה ברשת.

2. מאגרי המידע והקטלוגים בעלות של עשרות אלפי דולר שמספקים לנו מידע איכותי ממקורות שלא נמצאים בחינם ברשת.

3. מצוות ספרנים שיודע לכוון את הסטודנטים לכיוון הנכון, לעזור וליעץ באיחזור מידע בכלים מקצועיים.

4. מאוספים מיוחדים כמו סרטים, מוסיקה, מפות, אביזרים, משחקים חינוכיים, תוכנות מחשב וכד'.

צרכים כאלה באמת דורשים מבנה הולם.

לצוות הספריה בכינרת, תתחדשו ותהנו מהבית החדש (כשהבניה תסתיים).

עוד דעה על עתיד הספריות

דניאל גרינסטיין מנהל תכנון אקדמי באוניברסיטת קליפורניה (או ליתר דיוק vice provost for academic planning and programs at the University of California System) תיאר באוזני ספרנים שנפגשו בכנס בניו יורק, שעתיד הספריה האקדמית איננה נראית לו מבטיח במיוחד.

לדעתו בעשור הקרוב ספריות ישקיעו הרבה במיקור חוץ וייעזרו בשירותיהם של אחרים (Google למשל). הוא טוען שקיטלוגים יעשו יחד עם ספריות אחרות כדי לאפשר דילול של כח האדם. יהיה פחות צורך בספרים ולכן עלות החזקתם והטיפול בהם לא תהיה מוצדקת. הספרים ירוכזו בעזרת מאמץ משותף של מספר אוניברסיטאות.

בשורה התחתונה, בשנים הקרובות ספריות יתקיימו כמחסנים לאוספים מיוחדים ויעבדו שם צוותים מצומצים מאד של ספרנים.

טוב שהוא לא הציע פשוט להשמיד את כל הספריות ולשלוח את הספרנים לירח.

תגובות הספרנים לא איחרו לבוא.

לכתבה המלאה. וראו גם תגובות.

חכמת ההמונים -מבט אחר

לפני חודשיים פרסמתי פוסט המתאר את "חכמת ההמונים". תיאוריה זו קובעת שסך הכל הדעות בקבוצה מגוונת, עדיפה וחכמה יותר מדעת יחיד של מומחה.

הבעיה היא שקבוצות בדרך כלל הם לא מגוונות. הדבר בולט מאד באתרי אינטרנט המאפשרים דירוג של גולשים. במחקר שנערך לאחרונה על ידי פרופסור Vassilis Kostakos מפורטוגל עולה כי רוב הדירוגים הנעשים באתרים כמו Amazon, IMDB ו BookCrossings נעשים על ידי קומץ מדרגים. זאת אומרת שאם אתם רואים ספר או סרט שדורג במקום הראשון 100 פעמים, יתכן ששנים או שלושה אנשים אחראים לדירוגים אלו ולא 100 אנשים שונים.
אתרי אינטרנט מנסים להילחם בתופעות אלו בדרכים שונות. Amazon למשל מאפשרת למבקרים לדרג ביקורות של קוראי הספרים (ביקורת טובה או רעה). קל ומהיר לדרג בצורה זו (לא צריך לכתוב ביקורת) והתקווה היא שיותר מבקרים ישתפו את דעתם. אפשרות נוספת היא לאפשר למבקרים באתרים המאפשרים דירוג, לראות את היסטורית הדירוגים של המשתמשים. אם אראה שמדרג מסוים דירג את אותו פריט מספר פעמים, אדע לא להתיחס אליו ואתיחס לדירוג הכללי בזהירות.

התופעה הזו פוגעת "בחכמת ההמונים". ההמון אולי חכם אבל לא תמיד ההמון הוא באמת המון. ב Wikipedia למשל רק 1% מהעורכים אחראים לכמחצית מכל הערכים (או הוספות ותיקונים).

לדעתי חשוב וכדאי להיחס ברצינות לחכמת ההמונים אבל יש לבדוק קודם עם ההמונים המשתתפים הם באמת המונים, לפני שמסיקים מסקנות חשובות.

העדכון שנתי של Gale

אתמול נסעתי למפגש העדכון השנתי של ספקית מאגרי המידע Gale Cengage Learning שארגנה חברת טלדן.
היום התחיל עם נהג אוטובוס שהביא אותי למלון שרטון במקום לקרלטון דבר שזיכה אותי בטיול בוקר לאורך רחוב הירקון בתל אביב.

תחילה דיבר Jason Bass יהודי דתי אמריקאי שהתאמץ לאמר כמה מילים בעברית. Jason עובד בהוצאה לאור של Gale בארה"ב. תחילה הוא הציג את סטטיסטיקות המשתמשים הישראליים ב Gale (וביקש מחיאת כפיים מהקהל). לאחר מכן הוא הציג כמה חידושים לממשק של Infotrac Academic One File. החל מסוף החודש הממשק עצמו ישתנה למשהו קצת יותר נעים לעין. מעבר להברים הרגילים על כלי החיפוש והשמירה, היו שתי חידושים מענינים. ניתן יהיה לשמוע את המאמר על ידי הקראה של הטקסט בקול. זה לא מושלם. מדובר על טכנולוגית "קורא מסך" שקיימת כבר הרבה זמן (גם בwindows) אבל זה נחמד. עוד שינוי מענין הוא האפשרות שעל המסך הראשי יופיעו מאמרים נבחרים שישתנו כל הזמן בעזרת RSS feed. עם הספרן יודע שרוב הסטודנטים מתעניינים בתחום מסוים, אפשר להכין alert ולשמור אותה כ RSS. המאמרים החדשים יופיעו במקום בולט בממשק החיפוש. אפשר כמובן להכין ממשק אישי ולקבל מאמרים ב RSS לפי תחום רלוונטי אישי.

אחרי Jason דיברה Alice Bellasich נציגת מכירות לאזור דרום אירופה. היא הציגה את מאגרי הארכיונים של Gale הכוללים עיתונות מהמאה ה 18. לאחר מכן היא דיברה על תוכנית חדשה בשם Knowledge Portals. היא הסבירה ש Gale הכינה פורטלים ייעודיים לפי נושאים. הנושאים קשורים כולם לתחומים גלובליים כמו למשל התחממות כדור הארץ. הפורטל שמנוהל על ידי מומחה בנושא מקבץ לתוכו מאמרים ממאגרי כתבי העת של Gale, כתבות עיתונות לפי ארצות, תמונות, וידיאו ועוד. היו מספר שאלות מהקהל לגבי האוביקטיביות של כלי כזה. רוב החומרים הם כמובן אמריקאיים והחומרים ממדינות אחרות כוללות רק פרסומים בשפה האנגלית. Alice הדגימה גם פורטל מיוחד בשם GREENR המוקדש כולו לנושא איכות הסביבה.

בסוף היום היתה הרצאה מאד מענינת של העיתונאית יעל פז מלמד מעיתון מעריב בנושא השפעת התקשורת על המציאות והמציאות על התקשורת בחברה הישראלית.

סיימנו עם ארוחת צהריים.

Tweep Search

יש המון יישומים איתם אפשר לעשות כל מיני חיפושים וחיתוכים בהודעות Twitter. אבל הנה מנוע חיפוש חדש שמחפש בתוך הפרופיל של מנויי Twitter. קוראים לזה Tweep Search.
אפשר לחפש בתוך העוקבים- followers שלי או בכל מערכת Twitter.

למשל אני רוצה לראות מי מבין העוקבים אחרי הגדיר את עצמו כ"ספרן" בפרופיל שלו. התשובה היא 0. אבל זה כמובן לא אומר שאין ספרנים (הם פשוט לא ציינו זאת).
אפשר לחפש את המילה "ספרן" בכל Twitter. שוב התשובה היא 0. כך גם לגבי המילה "ספרנית". "מידען" מצאתי 2 (כולל אותי). Librarian יש 6185.

זהו כלי מאד מעניין. כמובן שהוא לא משקף את המציאות אבל נחמד לשחק בו. בינתיים הוא "ממפתח" 11,213,226 פרופילים.

כתבי עת במידענות - חינם לתקופת נסיון

עד סוף חודש ספטמבר יהיה גישה חופשית לכתבי העת של Sage בתחום המידע והספרנות.
הרשימה כוללת:

• Business Information Review
• IFLA Journal
• Information Development
• Health Informatics Journal
• Journal of Information Science
• Journal of Librarianship and Information Science

צריך רק להירשם דף זה. קריאה מהנה ומועילה.

EBSCO - Education Research Complete

לתקופת נסיון קיבלנו גישה למאגר חדש של EBSCO בשם Education Research Complete.
זהו מאגר מקיף מאד בתחום החינוך ותחומים נלווים. המאגר ממפתח 2150 כתבי עת אבל היתרון הגדול שלו היא כתבי העת בטקסט מלא. מדובר על 1200 כתבי עת בתחומים רלוונטיים. המאגר כולל גם 500 ספרים אלקטרוניים ומונוגרפים בטקסט מלא. כמו כן הרצאות מכנסים בנושא חינוך.

המאגר מקיף את כל תחומי החינוך החל מגיל הרך ועד להשכלה הגבוהה. תחומים נוספים כלולים כמו חינוך לשפות ולבריאות, מבחנים, מינהל החינוך, מימון, מדיניות ונושאים חברתיים.

עשיתי השוואה מהירה מול Academic Search™ Premier המאגר הגדול של EBSCO. מאגר זה כולל כ 8500 כתבי עת, מחציתם בטקסט מלא.
חיפשתי מספר נושאים בשני המאגרים.

Internet Addiction ERC 60 articles 30 full text
ASP 253 articles 161 full text

Education-history ERC 1291 articles 484 full text
ASP 709 articles 450 full text

Discipline of children ERC 1039 articles 296 full text
ASP 1125 articles 629 full text

כפי שניתן לראות, חיפוש בעזרת Education Research Complete לא בהכרח מניב יותר תוצאות אבל יש להניח שהתוצאות המתקבלות הם יותר ענייניות ורלוונטיות. מכיוון ש Academic Search Premier הוא מאגר רב תחומי ומקיף מאד, יש גם המון תוצאות. צריך למדוד את האיכות ולא הכמות.

ראוי לציין שחברת EBSCO ראתה לנכון למנות נציג קבועה מטעמם בארץ. עד היום היה נציג אזורי (מזרח התיכון). הנציגה בארץ היא גברת זיוה חו קורזון. היא ביקרה אצלינו בספריה לפני כשבועיים וסיפרה לנו על המגמות החדשות והמענינות של EBSCO.

FriendFeed Search

Image via CrunchBase

אחד מאתרי ה web 2.0 הפופולאריים היום הוא Friendfeed. כלי זה מאפשר לי לראות איזה מידע חברי העלו לרשת. Friendfeed מחפש את המידע באתרים כמו del.icio.us, youtube, Flickr,Digg, Twine, Facebbok, Blogger, Slideshare ןעןד אתרי web 2.0 רבים בהם רשומים החברים שלי.

כל פעם שחבר מוסיף תמונה לחשבון שלו ב Picasa, נרשם ל RSS בעזרת Google Reader, מעדכן את פרופיל ה LinkedIn שלו וכו' זה מופיע אצלי בדף שלי ב Friendfeed.
אפשר לחפש חברים (שיש להם חשבון ב Friendfeed) בעזרת חיבור לפנקס הכתובת שלי ב Gmail, Yahoo, Hotmail או דרך Twitter ו Facebook.
מכיון שיש לי רק 3 חברים שרשומים ל Friendfeed אני בקושי משתמש בכלי זה. (מי שקורא פוסט זה מוזמן להצטרף ל Friendfeed ולהוסף את הפרופיל שלו/שלה).

לאחרונה הוסיפה Friendfeed את האפשרות לערוך חיפוש בתוך חשבונות החברים. היתרון שלחיפוש כזה הוא שהתוצאות יהיו (בדרך כלל) הרבה יותר אישיות ומותאמות לצרכים שלי לדוגמא, אני וחברי מתענינים באסטרונומיה וכותבים הרבה פוסטים טוויטים ותגובות בנושא. אנחנו גם מעלים תמונות ואולי סרטונים לאתרים מתאימים. אם ארשום בתיבת החיפוש של Friendfeed את המילה "צדק" אקבל מידע ותמונות על כוכב הלכת ולא על המערכת המשפטית. התוצאות הם "אנושיות" דהיינו מידע שחברי ראו לנכון לשמור או להעלות ולא סתם תוצאות של מילת המפתח כפי שאוחזר באמצעות רובוט (של מנוע חיפוש).
אם חפש משהו בנושא שנוי במחלוקת, אז סביר להנינח שחיפוש באתרי web 2.0 של חברי, יניב תוצאות יותר קרובות לליבי מאשר חיפוש עולמי ב Google. כמובן שזה לא תמיד מה שבאמת מה שאני רוצה למצוא.


יש אפשרות של חיפוש מתקדם ב Friendfeed. אפשר לחפש לפי מילה בכותרת (של פוסט) למשל או אפילו לפי תגובת "liked this" בשורת הסטטוס של Facebook. אפשר להגביל את החיפוש לאתרים ספציפיים כמוAmazon או Flickr.

נקודה למחשבה: אנחנו מסתמכים על Page Rank - אלגוריתם, סטטיסטיקה, רובוט(crawler) כדי למצוא לנו מידע רלוונטי אז למה לא להסתמך על חברינו. במקום דירוג סטטיסטי אז אולי דירוג חברתי.

חכמת ההמונים

בשבוע שעבר הגיע אלינו איתי מחברת באזילה לדבר על social media marketing. בזמן ההרצאה הוא הזכיר את המושג חכמת ההמונים.

רציתי לעשות קצת סדר ולהסביר מהי משמעות המושג הזה מכיוון שקראתי הרבה מאמרים המזכירים את המושג לא במובן המקורי שלו.

חכמת ההמונים או באנגלית Wisdom of the Crowds הוא ספרו של ג'יימס סורוביצקי שפורסם בשנת 2004. שנתיים לאחר מכן הוא תורגם לעברית. הספר מנתח ומסביר את התאוריה שקבוצת אנשים תמיד תהיה חכמה יותר מאיש בודד גם אם הוא מומחה. מגוון הדעות בתוך הקבוצה, מאזנים אחת את השניה. הדעות הקיצוניות לשני הצדדים מתקזזים ונותר דעה ממוצעת משותפת שקרובה מאד לאמת. זהו ספר בתחום הכלכלה והפסיכולוגיה הפופולארית שזכה להמון תשבחות וביקורות חיוביות.

הדוגמא הקלאסית לחכמת ההמונים אותה מביא המחבר בתחילת הספר, מספר על המדען הבריטי Sir Francis Galton. בשנת 1906 גאלטון שהיה אז בגיל 85 ביקר ביריד למשק חי ועופות שהתקיים במערב אנגליה. באותו יריד היה תחרות של הערכת משקלו של שור גדול. 800 ממשתתפי היריד קנו כרטיסים ונחשו את משקל השור. קהל המנחשים היה מאד מגוון. חלקם היו "מבינים" כמו קצבים ובעלי חוות, אבל מאות אחרים היו בעלי מקצועות שונים ולא הבינו כלל בבקר. גאלטון תיאר זאת כאנלוגיה לדמוקרטיה. לכל אחד יש זכות בחירה ללא קשר לידיעותיו, כשרונותיו או מקצועו. לאחר התחרות גאלטון קיבל את פתקי הנחושים והפעיל עליהם כל מיני חישובים סטטיסטיים. הוא חישב את המשקל הממוצע שניחשו כל המשתתפים דבר שייצג את החכמה הקולוקטיבית של כולם. הוא שיער שהממוצע יהיה רחוק מאד מהמשקל האמיתי של השור כפי שהמשכורת הממוצעת במשק לא ממש משקפת את המצב האמיתי של המשכורות. אבל הוא טעה בגדול.

ההמון - משתתפי התחרות, ניחשו בממוצע שמשקל השור הוא 542.9 ק"ג. המשקל האמיתי היה 543.4!!! הפרש של 500 גרם סך הכל.

גאלטון פרסם את הדברים במאמר Vox Populi בגליון של Nature בשנת 1907.

מסקנה, יש חכמה להמונים אבל זה רק כאשר לוקחים את כלל הדעות יחד. ממוצע הדעות בקבוצה טובה יותר (וכמעט מדויקת) מאשר כל יחיד בקבוצה גם אם הוא מומחה. העיקר שלכל יחיד יהיה דעה אישית משלו שלא מושפעת מיתר חברי הקבוצה.

באופן כללי ניתן לומר ש Web 2.0 היא לא חכמת ההמונים (חוץ ממספר מקרים בודדים). בלוגים, רשתות חברתיות, וויקים וכד' מתבססים לפעמים על עבודה משותפת של מספר משתתפים. כל אחד תורם משהו משלו וביחד מתקבלת תמונה שלמה. לכל אחד יש תפקיד ולו תפקיד קטן. זה נקרא שיתופיות או collaboration.
לדוגמא: כשבונים בנין, לכל אחד יש תפקיד. יש מהנדס, חשמלאי, בנאי, אינסטלטור וכד'. אם אחד העובדים לא ממלא את תפקידו, הבנין לא יוכל להתקיים כראוי. זהו שיתוף פעולה אבל לא חכמת ההמונים או במונח קצת יותר "באזי" חכמה קיבוצית collective intelligence. בחכמת ההמונים כולם עושים את אותו הדבר או לפחות פועלים באותה הדרך לאותה מטרה ספציפית. זהו נושא רחב ומעניין שמתקשר מבחינה פילוסופית גם לרשת הסמנטית.

אני מקווה בע"ה לכתוב על כך פוסט או מאמר בעתיד.

מסביב למדורה עם Glue

Image by homard.net via Flickr

בשבועות האחרונים חברת Adaptive Blue החברה שייצרה את Glue עסוקה בכתיבת חידונים משעשעים מאד כדי לקדם את הכלי החדש שלהם - Glue.
ניצחתי באחד החידונים האלו, דבר ששיכנע אותי סוף סוף לכתוב מספר מילים על Glue.


בתקופה האחרונה כידוע לכם אני מתעניין בטכנולוגיות סמנטיות שימושיות במיוחד כלים המשלבים את הרשת הסמנטית עם הרשת החברתית (S2W). דוגמא לכלי כזה הוא Glue. זהו תוסף לדפדפן Firefox ו Explorer 8הפועל בעזרת טכנולוגיות זיהוי סמנטיות. טכנולוגיות אלו יכולות לאסוף פריטים זהים מתוך מקורות שונים לא קשורים.


Glue שואף לבנות סביבה חברתית או רשת של חברים סביב פריטים פופולאריים (ולאחרונה כמעט כל נושא) כמו ספרים, סרטים, מוסיקה, חדשות, מסעדות, משחקי מחשב ועוד.

כשאני קורא או מתעניין בספר או סרט מסוים, לפעמים בא לי לשוחח עליו או לקבל המלצות. יש כמובן הרבה גולשים שמתעניינים באותו ספר או סרט אבל אין לי שום דרך יעילה לדעת מי הם. כן, אני יכול לקרוא ביקורת ב Amazon למשל אבל אני רוצה יותר מזה. אני רוצה מעגל חברים פעיל סביב לאותו מוצר. Amazon הוא רק אתר אחד יש גולשים שלא נכנסים ל Amazon אלא קוראים ביקורות במוספים הספרותיים המקוונים של העיתונים. יש גולשים שמעדיפים אתרים כמו Librarything. אם אני רוצה לקרוא משהו קלאסי כמו מחזה של שייקספיר, לא אבדוק מה נכתב עליו בחנות ספרים מקוון אלא אחפש את הערך ב Wikipedia.
אם הייתי יודע מי עוד התעניין, צפה או קרא, יתכן שהייתי נעזר בהמלצותיהם/ביקורתיהם ואולי אפילו הייתי מתיידד עם אנשים ברחבי העולם בעלי התענינויות דומות לשלי. אתם יודעים איך זה. דו-שיח יבש ומשעמם יכול להפוך לחוויה נהדרת ברגע שמחליפים נושא למשהו מעניין ואישי יותר כמו כדורגל, מוסיקה, פוליטיקה, קולנוע וכד'.


זה בדיוק מה ש Glue עושה. הוא מחבר בין אנשים שהתענינו במוצרים שונים כגון שיר, ספר, יין, שחקן וכד'.


אז איך זה עובד?

תחילה יש להתקין על גבי Firefox או Explorer 8 את התוסף של Glue. עכשיו שהכל מסודר אפשר להתחיל להשתמש ברשת כרגיל. ברגע שתגיעו לאתר המתאר מוצר מסוים כגון מצלמה דיגיטלי, ספר, שחקן קולנוע, אלבום, מסעדה וכד' מתוך רשימה ארוכה של אתרים ש Glue מזהה, יקפוץ פתאום סרגל רחב בראש המסך. בסרגל זה יופיעו שמות (עם פרצופים או אווטרים) של כל מי שמחובר ל Glue וגלש לדף של אותו המוצר גם אם זה היה דף באתר אחר.


בדוגמא זו אנו רואים את הדף ב Amazon המתאר את הספר Here Comes Everybody שהגיע אלי היום (אחרי תקופת המתנה ארוכה). בראש העמוד מופיע הסרגל של Glue (הקפתי בקו כחול). אפשר לראות כ-50 גולשים שראו את הספר הזה לאחרונה אבל אם אבדוק אותם אחד אחד, אגלה שחלק מהגולשים ראו את הספר הזה באתרים אחרים - לא ב Amazon. יש ביקורות קצרות שנכתבו ודירוגים פשוטים. אפשר לשמור את הדף ישר ל del.icio.us, לשלוח ל Twitter או Facebook לחפש מידע על המחבר ב Wikipedia או ספרים דומים ב Librarything והכל בעזרת תיבת אפשרויות שמציע Glue.

לפני כחודש Glue התחילה לפעול לא רק על סרטים ומוסיקה אבל גם על "נושאים". Glue מזהה נושאים מתוך Wikipedia, Answers, Freebase, Britannica ועוד.

בחודשים האחרונים הפכה Glue לכלי מאד פופולארי. הכלי הזה הופך חיפוש פשוט אחר "מוצרי הנאה" לחוויה חברתית מהנה. הצוות של Glue גם יודע ליחצן את עצמם בצורה טובה.

הם פתחו בסדרה של חידונים מבריקים בעזרת הכלי שלהם Glue. צריך לחפש אחר ספרים/סרטים מוסיקה וכו' לפי רמזים שהשאירו בתיבת הביקורת (2cents) של הרמז הקודם. מצאת את הספר הנכון? חפש את הרמז שהשאיר ה Glue Genie המפנה לספר או לסרט הבא. באחד החידונים אני ועוד 5 משתתפים זכינו בפרס. לא הודיעו לי אם ומתי ישלחו אותו אבל אני מוותר בכל מקרה. זה לא הסגנון שלי.

הנה הדגמה קצרה שעשיתי על השימוש ב Glue. להפעיל רמקולים.

מה זה FOAF?

אחת הטכנולוגיות הסמנטיות שבעזרתן אפשר להבין את החשיבות והכח של הרשת הסמנטית היא FOAF.
שם קצת מוזר וכבר היה מישהו שטען שזה נשמע כמו שם של מנה אחרונה איומה.

FOAF הוא ראשי תיבות של Friend of a Friend חבר של חבר. חבר של חבר הוא בן אדם שאתה לא מכיר אבל הוא אחד שיוכל לעזור לך בדרך כלשהו. זה קשור לתאוריות של Stanley Milgram משנות ה-60 לגבי הקשרים בין בני האדם. בעזרת חבר של חבר של חבר... אפשר להגיע בסוף (לאחר 6 חברים) לכל אחד על פני כדור הארץ.

טכנולוגית FOAF יכולה לקשר בינינו לבין חברים של חברים אבל היא יכולה לעשות הרבה יותר מזה. למה ללכת רחוק היא קודם כל מחברת בינינו לבין חברינו שלא ידענו על קיומם (באותה מסגרת). היא יכולה למצוא תחומי העיסוק, מקומות עבודה משותפים בינינו לבין אנשים שאנו לא מכירים.

FOAF היא טכנולוגיה סמנטית וליתר דיוק אנטולוגיה הבנויה בעזרת RDF ו OWL.
הפרויקט התחיל בשנת 2000 ובשנים האחרונות נהיה מאד פופולרי. הראיון הוא שלכל אדם יהיה קובץ FOAF בו הוא יתאר את עצמו, עבודה, התענינויות, חברים, כינויים וכד', בצורה ושפה שהמחשב (יישומים סמנטיים) יבינו. הקובץ נשמר ברשת ומזהה אותי בכל אתר בו אני מבקר. אם אני מבקר ברשת חברתית שמזהה את הטכנולוגיה הזאת, היא אמורה להודיע לי שחברים המופיעים בקובץ FOAF שלי, הם גם חברים באותה רשת ויקשר ביננו.
הרשת החברתית LiveJournal נעזר ב FOAF אבל אני עדין לא שמתי לב לכך. גם Twine עושה שימוש ב FOAF ומציע לי אנשים שאולי יעניינו אותי (הרחבה על Twine).

איך בונים קובץ?
זה באמת מאד פשוט. יש כלים אוטומטיים שיוצרים את הקובץ. אני צריך רק למלא את הפרטים שלי בטופס. הכלי המוכר ביותר הוא http://www.ldodds.com/foaf/foaf-a-matic

כך נראה קובץ ה FOAF שלי

אפשר לראות שבקטגוריה של name מופיע השם שלי, דף הבית של מקום העבודה תחת workplaceHomepage, התענינויות תחת interest וכו'. יש עוד הרבה קטגוריות שניתן להוסיף. ככל שהמערכת תזהה יותר קטגוריות, התועלת תגדל. לדוגמא, אם אוכל לציין foaf:favouritefood כל פעם שאחפש "מסעדות" ברשת, המערכת תחפש לי לפי התפריט המועדפת עלי ולא לפי האתרים הפופולאריים ביותר.
את הקובץ הזה אני שומר עם סיומת rdf ומעלה לרשת.

יש המון פוטנציאל בטכנולוגיה זו. יהיה מעניין לראות בעתיד עוד יישומים שימושיים שיכולים להתאים לי מידע או חברים בעזרת קובץ ה FOAF האישי שלי.

Zemanta חוסכת המון זמן ועצבים

Image via CrunchBase

אתמול הרצאתי במרכז שה"ם של האוניברסיטה הפתוחה בנושא הרשת הסמנטית. הנה המצגת.

חלק גדול מההרצאה היתה חזרה על דברים שאמרתי בטלדן לפני חודש אבל הוספתי עוד דוגמאות והרחבתי בהסברים.

בבלוג זה התייחסתי רק לחלק מהיישומים עליהם דיברתי והגיע הזמן לתת לשאר את הכבוד המגיע להם (או לחלקם).

אחד היישומים שאני הכי אוהב, ושמשלב בין web 2.0 לבין הטכנולוגיות הסמנטיות החדשות הוא Zemanta. כלי זה מסייע לכותבי פוסטים ודוא"ל ב Gmail, Wordpress, Yahoo-mail, Blogger, Ning, Drupal ואתרים נוספים.

כשאני כותב פוסט (כמו זה) אני מעוניין להפוך מילים רבות לקישורים. תקחו לדוגמא את רשימת האתרים שציינתי לפני שני משפטים. כדי להפוך את כולם ללינקים אצטרך לעשות הרבה cut & paste. בנוסף לכך לפעמים אני רוצה לשלב תמונה או לוגו בגוף הטקסט. בשביל זה אני צריך למצוא תמונה (ללא זכויות יוצרים כמובן), לשמור אותה למחשב, לערוך (לחתוך), לשמור שוב ואז להעלות אותה לפוסט.
זהו תהליך ארוך ומעצבן. Zemanta חוסכת לי חלק גדול ממנה.

Zemanta היא טכנולוגיה סמנטית שמנתחת את הטקסטים שלי תוך כדי כתיבה. היא מבינה את המילים והמונחים עליהם אני כותב ומוצאת לי קישורים, תמונות ואף כתבות עינייניות בהקשר לדברים שלי, מתוך אתרים כמו Flickr, Wikipedia IMDB, Twitter, Facebook, Amazon ועוד.

כך זה נראה בפועל:

כפי שאפשר לראות, בלחיצת כפתור אני הופך את שמות האתרים לקישורים לאותם אתרים. אפשר לבחור תמונה ולצרף גם אותה. Zemanta מציע לי תגיות רלוונטיות לפוסט בעזרת ניתוח שהוא עושה בטקסט. אפשר גם להוסיף כתבות שהוא מוצא ברשת כדי להעשיר את תוכן הפוסט.

True Knowledge הפתעה על הבוקר

מדי פעם Google מחדש משהו בתצוגת תוצאות החיפוש או באפשרויות החיפוש. Google בדרך כלל מודיע על כך במסיבת עיתונאים מתוקשרת כפי שהיה לפני כמה שבועות בכנס Searchology 2009.

הבוקר פתחתי את Google בדפדפן Firefox וגיליתי להפתעתי דבר מוזר. לפני תוצאות החיפוש קיבלתי תיאור של התוצאה ונתבקשתי לאשר את התיאור או לתקן אותה.

הנה תמונת מסך של חיפוש המילה Facebook:

כפי שאפשר לראות, הקלדתי את המילה Facebook ולפני התוצאה מופיע שאלה או בעצם הכרזה מהי Facebook. אני נשאל אם ההכרזה נכונה או לא. על החתום True Knowledge.

True Knowledge הוא "מנוע תשובות".

בשונה ממנוע חיפוש רגיל המציע רשימה של תוצאות, במנוע זה אפשר לשאול שאלות בשפה טבעית ולקבל תשובות מדויקות לשאלה בהנחה כמובן שהמערכת מצליחה להבין את השאלה.

שאלתי מי יותר מבוגר נתניהו או ברק. True Knowledge הבין שכוונתי היתה לברק אובמה ולא לאהוד ברק אבל זה ממש לא משנה. זה מה שקיבלתי.

התשובה היא "כן". המנוע גם מסביר לי על פי מה הגיע למסקנה זו ומבקש שאאשר. אפשר גם לראות בהמשך חישובים מתמטיים בהם השתמש המנוע כדי להגיע לתשובה.
יפה.

True Knowledge בנוי בין היתר עם טכנולוגיות סמנטיות המאפשרות לו להבין את מבנה השאלה שלי ואת משמעות מילות החיפוש. בדוגמא זו הוא יודע שנתניהו ואובמה הם בני אדם משמע שיש להם גם תאריכי לידה. הוא יודע ש"21 באוקטובר 1949" הם לא סתם מילים ומספרים אלא תאריך לידה.

מנוע זה עדיין בשלבי פיתוח ועל מנת להנות ממנו צריך להירשם ולקבל אפשרות גישה. נרשמתי בזמנו וכנראה ששכחתי. שכחתי גם או אולי כלל לא שמתי לב ש Firefox התקין תוסף מיוחד של True Knowledge ולכן כשערכתי חיפוש ב Google הופיע פתאם השאלה של True Knowledge. אצטרך לבדוק את זה.
בבלוג שלהם מופיע שעכשיו השיקו גם תוסף דומה למנוע החיפוש החדש של מיקרוסופט - Bing.

את המידע מקבל True Knowledge ממאגרי המידע שלו ובעזרתם של המשתמשים. כנראה שנידבו את עזרתי.
נענתי בשמחה.

רפואה ובריאות 2.0

בבלוג השני שלי כתבתי פוסט בנושא health 2.0. זהו תימצות מאמרה של Stephanie Ardito כפי שהתפרסם בגליון האחרון של Searcher.

המאמר המקורי:

Stephanie C Ardito.  (2009, May). The Medical Blogosphere: How Social Networking Platforms Are Changing Medical Searching. Searcher, 17(5), 22-27,51,55.  Retrieved June 3, 2009

מילה על אונטולוגיות

להרצאה שלי בכנס טלדן הכנתי מספר שקופיות בנושא השימוש באנטולוגיות וליתר דיוק השילוב התיאורטי בין אונטולוגיה לפולקסונומיה. המצגת היתה ארוכה מדי והחלטתי לוותר על נושא זה כי הוא דרש התיחסות קצת יותר עמוקה והזמן שעמד לרשותי לא הספיק.

אונטולוגיות הם אחד מעמודי התווך של הרשת הסמנטית. הרשת הסמנטית כאמור היא רשת שתבין את התוכן של עצמה ואת השאלות שאנו שואלים. היא תעשה זאת בין היתר בעזרת אונטולוגיות. תפקיד האונטולוגיה הוא לתאר מונחים ואת הקשרים שלהם עם מונחים אחרים. נכון, גם טקסונומיה פשוטה עושה את זה. ההבדל הוא בעומק ובפירוט התיאור.

טקסונומיה מתארת מונח דרך מבנה (עץ) היררכי. אני יכול ללמוד מהם המונחים הצרים, הרחבים והקרובים של כל מונח. זה טוב אבל זה לא ממש נותן לי תיאור של המונח אלא לאיזה קטגוריות הוא שייך או אם הוא עומד בראש קטגוריה, אלו פריטים יוצאים ממנו.

לדוגמא:
נניח שיש טקסונומיה בנושא אוכל. ניקח את המונח "קוקה קולה". נקבל
מונח רחב - משקאות קלים
מונח קרוב -פפסי
מונח צר -....

לעומת זאת באונטולוגיה נקבל
צבע - חום
שנת הופעה - 1886
ממציא - גון פמברטון
נוצר מ - עלה קוקה, אגוז קולה
משרד ראשי - אטלנטה
קלוריות - 281 בליטר

כשאונטולוגיה כזה נמצאת ברשת, נוכל לשאול איזה משקה חום הומצא בשנת 1886 ונקבל תשובה. הרשת הסמנטית תבין בדיוק מה זה קוקה קולה.

הרשת העתידית (הסמנטית) תהיה "רשת של נתונים" לעומת "רשת של מסמכים" כפי שהיא היום. עם נתונים אפשר לעשות הרבה דברים חכמים ולהגיע לתובנות חדשות. יש היום הרבה מידע ברשת אבל אנחנו צריכים לסנן אותו ולנסות למצוא מידע רלוונטי ויעיל. הרשת הסמנטית אמורה לחסוך לנו את כל המאמץ הזה.
בעוד כמה שנים...

לא רוצים מרצה, רוצים פודקאסט

קל מאד להכין פודקאסט (podcast). מקליטים, עורכים (לא חובה) ומעלים לרשת.

כבר כמה שנים אוניברסיטאות ומכללות מקליטות הרצאות במטרה להקל על הסטודנטים ולאפשר בעזרתם שינון קל של החומר. מקום אטרקטיבי להעלות את הפודקאסטים הוא I-Tunes U קטגוריה בשירות I-Tunes של הרצאות מכל מיני אוניברסיטאות הניתנים להורדה. חלקם הגדול בחינם.

והנה, פסיכולוג ב State University of New York in Fredonia ערך מחקר במטרה לבדוק מהי השפעת הפודקאסטים על הלימודים ותוצאות הבחינות.

32 סטודנטים השתתפו בקורס פורמלי בכיתה. שמעו את המרצה וראו את המצגות. לעומתם 32 סטודנטים אחרים הורידו את הפודקאסט וגם עיינו בשקופיות של השיעור שקופיות.

כל ה-64 נבחנו. המחקר הראה שהסטודנטים שהאזינו לפודקאסט קיבלו ציונים גבוהים יותר מאלו שנכחו בשיעור. מאזיני הפודקאסט שגם סיכמו את הדברים, קיבלו ציונים עוד יותר גבוהים.

זה לא יעבוד בכל סוג של הרצאה. ישנם הרצאות עם המון דינמיקה בכיתה והדגמות של המרצה. פודקאסט הוא טוב להרצאה פשוטה בה המרצה קורא טקסטים או מלמד באופן רגיל. יש כנראה בעיה בשיטת ההוראה. אם סטודנט יכול להוריד את הפודקאסט ולהצליח, מדוע בכלל לבוא להשתתף בכיתה.

יש הרבה צפיפות בחלק מכיתות הלימוד במוסדות האקדמאיים. ישנם קורסים של 100 סטודנטים אבל הכיתה מכילה רק 50 מקומות. פתרון אפשרי הוא להקליט את ההרצאה ולהעלותה לרשת. לא חייבים להגיע לכיתה אבל חייבים לשמוע את ההרצאה. אפשר גם לאפשר לכולם להאזין להרצאה, לא רק לתלמידי הכיתה. למה לא? שכולם ישכילו קצת.

המאמר המלא התפרסם ב:

Computers & Education

Volume 52, Issue 3, April 2009, Pages 617-623

ועכשיו הסרט

בשעה טובה הקלטתי את עצמי ושילבתי את ההקלטה עם המצגת.

המצגת לא לגמרי מובנת לבדה ולכן היה חשוב לי להוסיף גם את המלל. ניסיתי מספר כלים ליצירת screencast (צילומי מסך בתוספת הערות ודיבורים). בין היתר Jing, Screencast-O-Matic ותוסף ל Firefox בשם Capture. בסוף החלטתי ללכת על Screentoaster.

לא קל לעמוד ולדבר מול קהל אבל מסתבר שיותר קשה לדבר אל עצמך. עשיתי המון הקלטות עד שזה יצא בסדר. הייתי צריך לכתוב חלק מהדברים קודם וגם אז שכחתי חלק מההרצאה. החלקים ששכחתי לא כל כך קריטיים וזה קיצר את ההרצאה רק בחמש דקות. אני לא הולך לעשות את זה שוב!! צריך להתחיל לאסוף עצים למדורת ל"ג בעומר הלילה.

לא לשכוח להפעיל רמקולים.
אשמח להערות ותגובות.

Screencasts and videos online

לפני שבועיים כתבנו פוסט בנושא Wolfram Alpha, נושא מאד חם בזמן האחרון. נערכו מספר הדגמות לקהלים מצומצמים והנה שתי תמונות מסך.

יש כאן תרגיל מסובך במתמטיקה (לא תחום חזק אצלי) ש Wolfram Alpha פתר בצורה מדויקת ומהירה.

והנה עוד דוגמא. השואל כתב "משתמשי אינטרנט באירופה" ותראו מה התוצאה:

גרפים, טבלאות פירוט לפי ארצות... היופי הוא שהשאילתא היתה מאד פשוטה והתוצאה מפורטת ומדויקת.

המצגת - The Social Semantic Web בדרך ל Web 3.0

זהו המצגת של ההרצאה שלי בכנס Info 2009. ההרצאה היתה ביום הראשון של הכנס 4.5.09.

לא יכולתי להעלות אותו ל Slideshare מפני ש Slideshare לא קולט הנפשות שנעשו ב Power Point. אני נעזרתי בהרבה הנפשה ולכן העלתי את המצגת ל Authorstream. היו כמה בעיות קטנות עם ההנפשה ולכן שיניתי קצת את המצגת. עדין אפשר לראות כמה דברים שזזו קצת ממקומם הטבעי אבל זה לא מפריע.

כותרת ההרצאה היתה The Social Semantic Web בדרך ל Web 3.0.

הסברתי שהרשת הסמנטית (Web 3.0) שהולכת ונרקמת בשנים האחרונות תתלבש על הרשת הקיימת ותהפוך אותה ליעילה הרבה יותר. בעזרת טכנולוגיה זו המערכת תבין בדיוק מה אנו רוצים שכן אנו נעבוד בשפה שהיא תכיר. הרשת הסמנטי תתן משמעות לתוכן דפי האינטרנט ואחר כך יישומים חדשים (כמו סוכנים סמנטים חכמים) ינצלו את המידע הזה לשרת אותנו בצורה יעילה.

הדגמתי את מה שצפוי לנו בעזרת כלים המשלבים את העושר העצום וההצלחה הרבה של אתרי הרשת החברתית עם כלים סמנטיים.

ה Social Semantic Web הוא בעצם רק buzzword שמתאר סוג מסוים של הטכנולוגיות החדשות אבל אני החלטתי להתמקד דווקא בתחום הזה.

סיימתי עם המלצה שספרנים ומידענים יתחילו להתעניין בנושא שכן אונטולוגיות (עליהם בנוי הרשת הסמנטית), תיאור מידע, מיפתוח סמנטי וכד' הם בדיוק המקצוע שלנו (אם כי בעזרת כלים חדשים).

אני עדיין מקווה להקליט או לשכתב את ההרצאה אבל בינתיים הנה המצגת לפניכם. קצת סבלנות זה עובד לאט.

זה דורש התקנה של Shockwave. אם אין לכם במחשב ואינכם רוצים להתקין ניתן לנסות לראות את המצגת ישר מהאתר. אני אחשוב גם על אפשרויות נוספות.




Uploaded on authorSTREAM by danieljl

קידום מקצוע הספרנות והמידענות בעזרת...מידע

אחת ההרצאות בכנס אתמול היתה של רינת קורבט (מידענית עצמאית ולשעבר מידענית באל-אופ). היא דיברה על בלוגים, הבלוגוספירה, חיפוש בבלוגים והשימוש בהם לקידום מקצועי. שוחחנו לפני ההרצאה בנושא זה ועל הצורך לקדם את מקצוע הספרנות והמידענות, אולי בעזרת בלוגים אישיים מקצועיים. הציבור חושב על ספרן כמישהו שתפקידו לסדר ספרים על המדף ועל המושג מידען מעולם לא שמעו.
ביום רביעי יהיה יום עיון בכנס שבו אולי יתייחסו לנושא זה. יום העיון נקרא "מקצועות המיד עם הפנים למחר".

בדרך חזרה ברכבת חשבתי על הנושא. זה לא פעם ראשונה שניסיתי להעלות רעיונות לקדם את המקצוע אבל אז נזכרתי בשיחה שהיתה לי לפני שנה עם אחד המרצים אצלינו במכללה. דיברנו על Community Informatics. זהו תחום המשלב אספקת מידע עם שירותי הקהילה. בכנס מולטי ידע 2009 לפני כחודשיים היתה ספרנית שדיברה על כך. היא הציגה שירותי מידע שהספריה (הציבורית) שלה נותנת לקהילה. בין היתר הם מכינים רשימות של חוגים במתנ"סים,זמני נסיעות של אוטובוסים, פרטים על תוכניות והפעלות לילדים, שיעורים לילדים וקשישים בנושא אורינות מחשב וכד' הכל במטרה לשרת את הקהילה.

האם אפשר לקדם את מקצוע המידענות/ספרנות בעזרת Community Informatics?

למרכזי מידע, ספריות אקדמיות ומידענים עצמאיים יש יתרונות רבים שאין לספריה או ספרן ציבורי. יש לנו גישה למאגרי מידע מקצועיים, אנחנו מבינים באיחזור מידע ושולטים בנבכי הרשת.

האם אנחנו יכולים לתרום לקהילה?

האם זה יקדם את המקצוע שלנו?

בואו נניח שכן.

פורום מוגדר של ספרנים ומידענים מומחים יספקו מידע בתחומים שנקבעו מראש. המידע (התשובה לשאלת מחפש המידע) יתפרסם באתר מיוחד עם הדגשה "מידע זה התקבל מאת צוות מידענים מומחים". במספר מקומות באתר יודגש חשיבותו ותפקידו של המידען.

אם שירות זה יהפוך פופולארי, תיווצר הכרה במקצוע, והמידענות והספרנות יכנסו לתודעה של כולם כמקצועות חשובים.

אולי.

אבל איזה מידע נספק?
אין לנו זמן או רצון לנהל אתר מקביל ל Yahoo Answers (יש מספיק שירותים כאילו גם ככה).

חשבתי על כמה אפשרויות. אולי בפוסט אחר.

לאחר הכנס

היום הרצאתי בכנס Info 2009 במושב של עמי סלנט. היו הרצאות מענינות במגוון תחומים. ההרצאה שלי עברה בשלום ואני מקווה שהיא היתה מעניינת. פגשתי ספרנים ומידענים שלא היכרתי והיה נחמד לשוחח "מקצועית" ולדעת שיש עוד כמה שקוראים את הבלוג הזה.


אני רוצה להעלות את המצגת לרשת אבל אצטרך לעשות כמה שינויים קודם ולהקטין את גודל הקובץ. אני מקוה גם לשכתב את ההרצאה. המצגת לבד לא כל כך מובנת ויהיו הרבה נקודות חשובות שלא יובנו. אודיע כאן בבלוג כשהיא תהיה מוכנה.

קיצרתי בחצי את ההרצאה המקורית שלי. היה חלק תאורטי ארוך ועוד מספר דוגמאות שהורדתי. הורדתי פרק שלם בנושא אונטולוגיות והשילוב האפשרי שלהם עם פולקסונומיות. ד"ר יפה אהרוני שדיברה אחרי, הזכירה את הנושא הזה ועוד מספר דברים בקשר לרשת הסמנטית שנאלצתי להוריד. ביחד השלמנו אחד את השני.

הדוגמאות שהזכרתי בהרצאה:
WOM Scouter
Worio
Gnosis
Head Up
Zemanta
Twine
Freebase
DBpedia

The Social Semantic Web

מחר בבוקר בע"ה ארצה בכנס Info 2009 במושב של עמי "מה שרואים מכאן לא רואים משם" בנושא The Social Semantic Web בדרך ל Web 3.0. ההרצאה תתמקד ברשת הסמנטית הקרבה ובאה ואנסה להדגים את יכולתיה בעזרת כלים המשלבים את העושר של הרשת החברתית (web 2.0) עם הטכנולוגיה של הרשת הסמנטית.

הרשת הסמנטית הוא חלומו של Tim Berners Lee שעומד בראש הפרויקט יחד עם עוד הרבה מהנדסי תוכנה מבריקים. הרשת הסמנטית תשפר בצורה מהפכנית את הדרך בה אנו משתמשים ברשת האינטרנט. השינוי יהיה בהדרגתיות ויתכן שאפילו לא נרגיש אותה.

קיימים היום כבר מספר רב של יישומים הנעזרים בטכנולוגיות סמנטיות. אני אתמקד באלו המתבססות על אתרי web 2.0 כמו בלוגים, social bookmarking ו wikis.

הכנתי מצגת ארוכה מדי (61 שקופיות) קיצרתי אותה (49) פעם נוספת (43) ועכשיו לאחר חזרה גנרלית עם חלק מצוות הספריה נאלצתי לקצץ עוד (31).

את המצגת המלאה אני מקווה להעלות לרשת עם שיכתוב שלי. אני חושב גם לכתוב על החלקים החסרים כאן בבלוג.

נושא אחד שמחקתי מהמצגת הוא השילוב בין Folksonomies ו Ontologies. חבל, כי זה נושא חשוב במיוחד לספרנים ומידענים. הנושא דורש התיחסות קצת יותר ארוכה מה-5 דקות שאוכל להקציב לה, ולכן ויתרתי עליו.

מקווה שהכל יעבור בשלום בע"ה.

להתראות בכנס.

Wolfram Alpha

בשבועות האחרונים הופיעו הרבה מאמרים ופוסטים באתרי טכנולוגיה לגבי ה "Google Killer" החדש - Wolfram Alpha. שירות זה עדיין לוטה בערפל ולמרות מספר ראיונות עם מנהל החברה, אי אפשר עדיין לראות את Alpha בפעולה.

מי שעומד מאחורי הפרויקט החדש הוא חברת Mathematica חברת תוכנה מתקדמת המתמחה בחישובים computation (הדגמה).

אז מה בדיוק עושה Wolfram Alpha?

זה לא בדיוק מנוע חיפוש. היוצרים קוראים לה מנוע חישוב ידע. המנוע החדש נותן תשובות לשאלות בשפה טבעית. מה שמיוחד באתר זה שהוא מתמחה בשאלות כמותיות (כמו כמה משתמשי אינטרנט יש באירופה? כמה מ"מ גשם ירד בתל-אביב בחורף 2002? או כמה אטומים יש בבקבוק קוקה קולה?)

מנוע חיפוש רגיל מנסה למצוא מילות מפתח, מנוע חיפוש סמנטי מנסה להבין את משמעות מילות המפתח, אבל Wolfram Alpha מחשב חישובים מורכבים ועונה על שאלות כשהתשובה היא מספר.

בחודש הבא האתר החדש אמור להתחיל לפעול. נראה אם הוא באמת עומד בצפיות.

וידאו: Stephen Wolfram (המנכ"ל) מרצה על המנוע החדש באוניברסיטת הארוורד.

הדגמה לשימוש ב Explore של Freebase

בפוסט קודם כתבתי על Freebase וליתר דיוק על האפשרות של Explore. עמי הזכיר את הפוסט הזה בצמתי מידע (תודה).

לפני חודשיים התקנתי במחשב את Jing כתחליף חינם ל Camtasia.
Jing מצלם את מסך המחשב וקולט בוידיאו את הפעילות שלי בזמן אמת. אלכסי צילם את השימוש ב Jing באמצעות Jing (מזכיר משהו כמו ציור של Escher) והדגים את זה בבלוג שלו השבוע.

השתמשתי ב Jing כדי "להקליט" סרטון הדגמה של Explore.
נכנסתי ל Freebase ובחרתי מהתפריט את Explore. יש רשימה של קטגוריות שמתוכו בחרתי את Government.
כאן מתחיל הסרט.
בחרתי תת-קטגוריה politicians ובעזרת הפילטר הגדרתי רק פוליטיקאים יהודים. זה צמצם את הרשימה ל 2000. לאחר מכן עם הפילטר הגדרתי מקצוע (הכוונה חוץ מהמקצוע הפוליטי) "שחקן/ית". נשארו שניים.

צפו בסרטון

נסו לחפש ב Google "פוליטיקאים יהודים שגם שחקנים"!?!?

אי אפשר לעשות חיפוש מורכב שכזה באמצעות מילות מפתח (יהודי, פוליטיקאי, שחקן) בלבד. בשביל זה נועדה הרשת הסמנטית.

חשבתי לשלב את הסרטון במצגת שלי לכנס בעוד שבועיים אבל הוא מוסיף עוד 2 מגה למצגת שכבר מאד כבדה גם ככה. נראה לי שאוותר עליו אבל בהחלט אתייחס ל Explore של Freebase.